אחותי אמרה לי לא מזמן: ”רואים שאין לך חתול. רק אנשים ללא חיות מחמד מניחים כוסות קפה וכלים בכלל בנונשלנטיות על השולחן מתוך ציפייה שהם ישארו באותו מקום ובאותו מצב ובכלל מסתובבים במטבח כאילו הוא שייך להם.“

אני נורא משתוקק לילד. בן קטן שיהיה לי. זה רצון מאד מפתיע אחרי שנשבעתי שלא יהיו לי עוד ילדים וכנראה רצון שלא יתממש אבל הרצון קיים (ומפתיע). המשבר של גיל 50 כנראה מכה בי ללא רחם.

היי, @emma.mulier.io, תראי את זה ותודה גם ל: @barzik.bsky.social www.haaretz.co.il/tmr/captain-...

והנה עוד אייטם מגיע היישר מבלוסקיי. כיוון שאני העיתונאי היחידי בבלוסקייספרה לפי מיטב זכרוני הדלוח, אני מרגיש לראשונה ב blue ocean תענוג :)

שוקל לחתוך מישראל לחודשיים, אולי שלושה.

אני הוא האיש שהלך לקניון לקנות מכנסי קיץ מפשתן וכותנה ושישלימו את הלוק של נעלי הקיץ הקלות יותר שקניתי. אין לי שום משבר גיל החמישים.

יום העצמאות הזה היה עלוב במיוחד. מעט מאד דגלים ברחובות (ואני גר בפתח תקווה, כן?), אין מסיבות, מעט אנשים בחוץ יחסית אבל כן כמות זבל ותרסיסים ריקים של ספריי שלג. אפילו הקריוקי שמישהו הפעיל מבית הכנסת נשמע עגום, עצוב, מכמיר לב. מעל הכל: טעם לא נעים של תבוסה.

ובפינת הבורגנות פוסט מלחמה. יש לי מטחנה טובה (WPM ZD-17N) אבל מכונת קפה דלונגי דדיקה שהיא נהדרת למתחילים אבל אחרי 6.5 שנים הגיע הזמן לומר שלום וקניתי ECM CASA V. קיבלתי אותה אתמול אבל רק היום הצלחתי לנפק כוס קפה טובה באמת. אפילו שיש לי מה ללמוד, היא היתה טובה יותר מזו שיוצאת בדרך כלל מהדדיקה.

אני ו @ybarzik.bsky.social ו @jenny666beans.bsky.social יצאנו ללאוטר. פיצוי מאד יפה לחודש גיהנומי שהיה לי קשוח מאד + תסמיני פוסט + גיוס של ילד לצבא ממשלת הזדון. אבל יצאתי יפה. ויש סאקה.

במלחמה האחרונה, שהיתה דכאון בנוסף להיותה כשלון, הצלחתי לאזור אומץ, אנרגיה ומוזה כדי לסיים סיפור שכתבתי. רציתי פשוט לסיים אותו כדי שיניח לי כי הוא רודף אותי הרבה זמן. היום עשיתי עוד צעד ושלחתי אותו ל @ehmaimon.bsky.social - יעל אמרה שהסיפור טוב וגם אם הוא לא מספיק טוב להיה יהיה, לפחות הסיפור יניח לי!

השאלה היא אם נחטוף פה ושם איזשהו טיל. כדי להעמיק את ההשפלה והתבוסה. #פוליטיקה

אני ויעל היום חזרנו מחדר הכושר והלכנו יד ביד. יעל: ”בטח נהיה הזקנים החמודים האלו שהולכים יד ביד“. אני: ”אנחנו *כבר* הזקנים שהולכים יד ביד“. יעל: 🤬🤬🤬🤬🤬 אולי אתה זקן, חמוריקו, אני לא!

היי @barzik.bsky.social

אני אוהב את ריח השריפה על הבוקר, זה מזכיר לי ריח של... נצחון לדורות.

בגלל המלחמה המיותרת הזו אני רץ על מסילה. זה משעמם תחת אבל אני מרוויח התבוננות סוציולוגית ומגדרית. היום היה משהו שדיכא אותי. בשורה שמולי הלכה אישה נאה, אני חושב שבת 50-55. התחיל איתה גבר מבוגר בעשור ממנה, בלי קשר לגיל, מבחינת מראה היה שם פער של כמה רמות וגם מבחינת התחלה.. ראיתי יותר אלגנטיות. >>

שירי החג שלנו הם בלדינו, הכי מצחיק ב”אחד מי יודע “ הוא ה... עצלנות המחשבתית. למשל: ”שישה ימים של השבוע בלי השבת“ ”שבעה ימים של השבוע *עם* השבת“ וכמובן: ”12 אחים בלי יוסף“ ו ”13 אחים *עם* יוסף“. היה לי ליל סדר ממש כיפי. אולי כי הפורמט הייחודי שלנו והמאד לא דתי, שלא לומר אתאיסטי משחק תפקיד פה.

אני חושב שהמלחמה לא הולכת לכיוון טוב.

כשהג׳ין איכותי, המתכון מינימליסטי. לאלה שקשה להם עם אלכוהול נקי, שתי קוביות קרח ל 60 מ"ל. לחוויה מאוזנת, קובייה אחת ל 60 מ"ל. לאוהבי נקי, כמוני, ללא קרח בכלל. צורב קליפת תפוז בצורה קלה (משתמש במצית torch כדי שלא ישחיר), ותולה כמו בתמונה. הארומה של התפוז הופכת לחלק מהטעם ממש. הכל מאוזן ופשוט שלמות!!

לפני כמה זמן, לא משנה באיזו סיטואציה, הייתי במקלט וילד קטן ומלאכי בן 3 התרפק עלי. רק לכמה דקות עד שחזר לאמא שלו. זה היה מתוק והלב שלי עוד לא התאושש מזה ממש. נקודת אור אחת בכל ים החושך הטומאה הזה. אני לגמרי מוכן להיות סבא.

בוקר טוב לכולם ממחתרת ״זה מודל שפה גדול זו לא בינה מלאכותית מה עובר עליכם?!?״. והיום פעולה שבוצעה על ידי חללי אל ג׳יפיטפוט: להשתלט על כל המידע של חברה שמספקת אייג׳נט שעושה וידאו. רגע, לא רק מידע. בעצם קבלה מלאה של כל היכולות על החברה. סוג של God mode. לעשות פעולות בבאקטים ובשרתים, לשנות קוד>>

הייתי אמור להיות כבר ברבע מהסמסטר 😭😭😭😭😭😭

ההבדל בין ילד ראשון לילדה רביעית. ילד ראשון בזום: יש הפעלה עם המורה. יש צורך להביא אשך של חד קרן קסום שנקטף בשנה מעוברת. אני: אין בעיה! יוצא אל ההימלאיה! ילדה רביעית בזום: אמרו לנו להביא בקבוק מים. אני: מה?!?! HOW DARE THEY?! לא מים ולא נעליים!!

נסנו מר"ג לאמאשלי לסופש. רעייתי אמש בעשר בלילה: אוי שכחתי להביא את הפשתן לבוקר, תבדוק עם אמאשך אם יש לה כפית זרעי פשתן. אני: יש לה פה ממגורות מזון לאוגדה, מאמין שיש. שואל את אמא. אמא פותחת את ארון ה"יבשים", שהוא יותר גדול ממה שאתם מדמיינים, גם עכשיו, וגם עכשיו. היא עוברת על שבעים ושמונה כלי אחסון》

אני מרכיב שידת מגירות מאיקאה! כלומר יושב על הספה בסלון הקטן ומסתכל על בן יקיר לי מרכיב את השידה עם זוגתו ומדי פעם אומר ”תזהרו על האצבעות“.

עוד יום, עוד פגיעה 50 מטר ליד הבית. לפחות זה רסיס אז אין לנו נזקי הדף. בונוס: הילד הגדול היה ברכב לא רחוק משם אבל תפס מחסה. בגדול כיף. מה שכן.שווה את זה כי נקבל נצחון לדורות שאולי יחזיק גם שמונה חודשים. אולי לא. מי יודע.

אתמול הייתי חייב מסיבות אופרטיביות לקפוץ לאיקאה, מקום שאני מאד מחבב. הלכתי עם יעל. שגם אותה אני מאד מחבב ואפילו מעבר (יש לי הרגשה שזה הולך לכיוון רציני ☺️😘) והבעסה היחידה היתה ששכחנו לקנות כמה דברים כי שיחקנו בבתים הקטנים שם (האלו בגודל 20 מ”ר) אז נצטרך לחזור לשם. אבל היה כיף קצת לצאת ולהתאוורר.

איזו תקופה קשוחה זו לגדל ילדים קטנים. אבל ברמות קושי של 1000000 יותר ממה שהיה בתקופה שלי. כלומר גם ככה זה לא קל אבל תוסיפו לזה טילים ובלגנים שקורים נונסטופ וזה משהו על סף הבלתי אפשרי.

הנביא: "אלוהים ברא את אראקיס כדי לחשל את המאמינים" אני: "וישראל?" הנביא: <מחוויר> "אנחנו לא מדברים על ישראל"

מצד אחד: אני כן מצליח לקיים סוג של שגרת ריצה עם ריצה של 7.5 קילומטר בהליכון בחדר הכושר (תוך כדי תפילה חרישית לאיראנים שלא יפילו עלי טיל). שלוש פעמים בשבוע ואימוני כוח שלוש פעמים בשבוע. מצד שני: לרוץ על ההליכון זה מוות והורג אותי שזה רק 7.5 אבל מנטלית אי אפשר יותר.

הסמסטר נדחה ל 9.4. אני כבר מיואש. ידעתי שהסמסטר האחרון בתואר יהיה קשה אבל יש מצב שהוא יהיה בלתי אפשרי כי יש לי התחייבויות חוזיות בסוף יוני/יולי.

בגלל איראן, נאסר ללוות את המתגייסים החדשים בטקס המעבר הישראלי המסורתי בבקו”ם. הם נכנסים לבד. מצד אחד, רק טקס מעבר מטופש. מצד שני, ההרגשה היא שאתה מגדל ילד 18 שנה ומשאיר אותו כמו איזו שקית על המדרכה ונוסע. בשר תותחים של ממשלת זדון מרושעת ומעוותת. (לא רוצה עצות ובטח שלא רוצה מזל טוב)

מסכנה יעל, רצתה לראות איזה סרט רומנטי קיטשי כיפי בנטפליקס ואיתרע מזלה שיש לה בן זוג מטומטם שבה להשפריץ את הדעות הלא רלוונטיות שלו כי הוא קרא כמה ספרים של פרופסור אווה אילוז ועכשיו יש לו תובנות! אני חושבת שהיא העדיפה את המתכנת שהיה פשוט יורה כמה ויצים ואז יושב לתכנת בשקט או לפרוץ לדברים.

אז התוכניה של עולמות וכו' וגם אני מרצה שם על נושא... לא צפוי. tickets.sf-f.org.il/olamot2026/e...

עלתה התוכנייה של עולמות!!! אני בכל מיני דברים שם, אבל אני מותש מדי היום בשביל פוסט "מה אני עושה בעולמות", מבטיח מתישהו בקרוב. בינתיים, לכו לראות מה מחכה לנו בפסח. tickets.sf-f.org.il/olamot2026/

מי אמר שרק טוויטר היא מקור לאייטמים? אייטם שלישי שיצא מפה והפעם כתוצאה מציוץ של @danmk.bsky.social שהזכיר לי את המאמר שלו ושל א. גקר ואז טירגר אותי לכתוב כתבה (וגם ראיינתי אותו). בגדול - בכתבה הלכתי, אולי בפעם הראשונה בתולדותי, על ההקשר הרחב והלאו דווקא רק טכני של הענן והמשמעות של מדינה שבוחרת בו.>>

יאללה, טיל בליסטי בדרך ולא צחצחתי שיניים. אבל כן סיימתי אייטם שההשראה שלו הגיעה מפה! מקווה שאשאר בחיים כדי לפרסם אותו!

אתמול ממש נסדקתי והתחלתי לחוש שאני מפתח תסמיני פוסט טראומה אבל תודה לאל אחרי לילה של שינה טובה ושיחה עם חברה טובה מאד, החודרנות הפסיקה. היום אפילו התאמנתי בבית עם בני הקטן שלומד בתיכון לתעודת מאמן כושר.

אם חוקרי תקשורת יבחנו את הכתבות של התקופה הזו, בין תחזיות על זה שהמין האנושי יהפוך לכלבי שעשוע של ה”בינה“ (אמיתי, כן?) לבין תחזיות על מיליארדי מובטלים, אני מקווה שלפחות אזכה להערת שוליים חומלת על הסתכלות מפוקחת יותר על מודל גדול לחיזוי טקסט. www.themarker.com/captain-inte...

למשתמשי הפיירפוקס, אם אתם רוצים לחסום את ה LLM הטורדני מהדפדפן האהוב עליכם, אפשר עכשיו בעדכון האחרון להשתמש במקום יעודי בהגדרות כדי לחסום את התועבה. about:preferences#ai

תודה ל @barzik.bsky.social שמחזיר את כולנו לפרופורציות שפויות. אגב, כל מה שהוא מציין כאן נכון שבעתיים כאשר מנסים לחולל תוכן אמנותי. מודלי שפה לוקחים את מה שהוזן להם ומייצרים תוכן חדש אך דומה - הם לא באמת יכולים ליצור את פריצת הדרך הבאה בעולם הכתיבה או הציור אלא רק להעלות גירה, משכנעת ככל שתהיה.

בין טלפון מהמערכת לטלפון לרשות להגנת פרטיות לטלפון אחר עם מקור, נזכרתי שכשהייתי בן עשרים וקצת הייתי מאד מעוניין במישהי והיה לנו קטע טוב אבל אחרי זמן מה היא נפרדה ממני כי היא אמרה שהיא צריכה ריגושים בחיים. היתי מצטט את הגברת מוריסט אבל לא סגור שזו אירוניה. מצד שני גם היא קלירלי לא.

מחפשים אצלנו עובדים: Senior backend engineers, backend engineers, cybersecurity architect. מפתחים מוצרים לשוק הליגל-טק, יושבים באיזור הבורסה בר"ג, שלושה ימים מהמשרד ויומיים מהבית. אה, ויש פה יען. לא יודע אם זה פלוס או מינוס, אבל חייבים לתת גילוי נאות. הדיאם פתוח

דליפת המידע החדשה יושבת עלי חזק מאד. אני בדרך כלל מאד עמיד אבל המידע הזה הוא אישי מאד וכואב לי על האנשים. כואב פיזית כבר.

אני בומר די נוראי, אין לי מושג בהומור של הצייטגייסט הישראלי כי בעשור האחרון לא ראיתי טלוויזיה ואני לא מכיר את הסלבס והמשפיענים כי אני לא גולל בטיקטוק, אינסטגרם או פייסבוק. אני אדיש לכל מוזיקה שהיא לא מטאל. מסרב ללכת עם בגדים עם קרעים. אדיש באופן כללי. ואני לא מגיע לקרסוליים של הבומריות של ניסן שור.

בוקר טוב מפתח תקווה

הבוץ קצת ירד אז חזרנו אל השטח

שמח לדווח שגם היום לא יצאתי מהבית מלבד ללכת להרים קצת ברזלים בחדר הכושר. א-ב-ל כן תפסתי תמונה יפה 50 מטר מהבית. אגב, הערר שלי על זה שמדינת הטומאה לא החזירה לי את כל הכסף על הרס הבית עדיין בעיצומו. בגדול כיף.

היום השלמתי את העבודה האחרונה של הסמסטר. נשאר עוד סמסטר אחד לתואר הראשון. אני כל כך עייף, אבל אנצל את החודש הזה להתכוננות מסיבית לסמסטר האחרון. עבודת הסמינריון השניה שצריכה להיות מוגשת בסוף התואר כבר כתובה ברובה, מטלת הסיום של קורס שנתי גדול על קבוצות תוגש באופן פרדוקסלי בשיעור הראשון. אני מפחד לפשל

#אזהרת_גועל אז כחלק ממשבר גיל העמידה הלכתי לטיפולים אצל קוסמטיקאית שהזדעזעה מהמצב (ייאמר לזכותה שהיא ניסתה להעמיד פנים שלא). ניקזה את מה שניקזה, הוציאה מה שהוציאה ואתמול בלילה היה את הטיפול האחרון. עם שם אקזוטי: הסרת סרחי עור. אני, היום:

אני חושב שהתראיינתי היום לכל תחנת רדיו אפשרית וגם ל 13. אני עייייףףף וברכבת חזרה מבאר שבע.