אימון בוקר, סקס צהריים ובאמצע קצת שופינג. שישי נחמד עד כה

חבר ותיק שחשף בפני בשנים האחרונות מלא דברים אישיים בזהות ובזוגיות שלו גרם לי לשתף לא מעט בעצמי, הרס עכשיו הכל כשביקש שאשלוט בו. אמרתי לו בפשטות שלא מתאים וחשבתי שישחרר כמו אחרים שביקשו לפניו, בעיקר כי הוא יודע שאני מונוגמית ומכיר אותי ואת הגבולות שלי. לא שחרר ואילץ אותי לנתק אותו מחיי. באסה

לבת שלי נמאס מהגרוש כמעט כמו לי. הבוקר כעס עליה כי *הוא* לא התעורר בזמן, על זה שלא העירה אותו. אחר כך כעס עליה שהיא אוכלת רק ממתקים בזמן שלא דאג מראש לסלט ביצים לכריך ודחף לה מילקי ואוראו לקופסת האוכל.

דיברתי עם איזו אמא מהגן ופתאום קלטתי שיוצא ממני הקול של אמא שלי.

מסתכלת על מה שמתוכנן לי החודש ומדובר בהרבה הרפתקאות וכיף, אבל גם בלא מעט עומס וענייני ילדים.

יאללה 116 בוא וקח אותי לקריית אונו

נמאס לי מגרירת הרגליים, אז שמתי לי למטרה השבוע לפתור את מה שמונע מאיתנו לעלות עם המגזין לאוויר. הפעלתי את ה-CTO, את המנהל שלי ואת הסרבית שבנתה את האתר וסוף סוף הצלחתי לפתור את הבעיה הטכנית האחרונה בזכות חשיבה מחוץ לקופסה (תוסף כרום סורר עשה בעיות ונמחק). עכשיו נשאר רק לעדכן את הכתבות ולעלות!

ללכת לפגוש אנשים חמודים מהפיד אחרי העבודה זה כיף אבל גם קצת מאתגר, כי זה מצריך ממני למצוא בגד שיתאים גם לערב. כך גיליתי שאין לי עליונית מתאימה, אז יתכן שאגיע בג'קט ניילון זרחני, ראו הוזהרתם

עכשיו כשחברה שלי למשרד נמצאת כמה שבועות לפני חופשת לידה ולא מתכננת לחזור כל כך מהר, אני קולטת שזהו. נגמרו לי החברים/ות פה. אין לי יותר עם מי לחלוק דברים אישיים, לצחוק על קולגות, להשוויץ בציפורניים או במשהו שהילדים עשו. אוף

הציפורניים שלי היום בחסות הנייליסטית שהתלהבה מהמדבקות שקניתי ושכנעה אותי שהילדים לא ישאלו שאלות

הזמנתי לילדים מקדונלדס רק בשביל לגנוב לילד נאגט ולטעום מרוטב הדבש החריף החדש ואני מאוהבת!

בן הזוג אמר לי שבזמן האחרון אני ממש אנטי ולא רוצה דברים והרגשתי כאילו שהוא לא הקשיב לי בשתי הקריסות האחרונות שלי בהן אמרתי דברים כמו שאני בסטרס נוראי, לא רואה עתיד לעצמי ושאני לא מצליחה לצאת מהמצב הזה.

בפעם הבאה שאני צריכה ללכת עם אחד הילדים למוקד וחושבת לבקש עזרה מהגרוש, תתנו לי סטירה. וואו, כמה דרמה ובכיינות, אין כוחות!

בהחלטה של רגע נרשמתי לקורס ציור בצבעי שמן למתחילים שיתקיים במוזיאון בעיר. איכשהו למרות שהייתי בתיכון במגמת אמנות, דווקא בשמן כמעט ולא נגעתי, אז מעניין איך יהיה לי.

נפלתי בטעות למחילת הארנב שהיא - מעריצי ביונסה אוספים רמזים ליציאת act iii ועכשיו אני מחכה לחודש מאי כדי לגלות אם הם צדקו

בוקר טוב! מחפשת טרמפ חזרה לכיוון בת ים/תל אביב מהמפגש Pretty please!

משלוח משיין סוף סוף עבר את מחסום ה-Processing ונמצא על סטטוס Shipped. מזל שעדכנתי את המידות בהזמנה, כי אני קטנתי והבן שלי גדל

נתנו כבר דגלנים?

אביב מארק 😔💔

11.5 קילו ירדו. עוד קצת ומגיעה ליעד השני מתוך 3 שהצבתי לי ♥️

היה שבוע קשוח. מזל שיש את בייצ'ילה בנטפליקס 🩷🐝

הולכת הערב לייעוץ אצל המקעקע שלי 🤩 במקור תכננתי רק על ייעוץ לקאבר לאחד שכבר יש לי, אבל פתאום עלה לי רעיון לעוד קעקוע

בן הזוג תלה דגל על האוטו וזה קרינג'י לי מדי. מזל שאני לא צריכה לנסוע איתו ברכב בשבוע הקרוב

היה נחמד לעבוד קצת היום. סגרתי מלא דברים שחיכו, סידרתי את הבלגן שעשו באתר ומצאתי אייטמים לניוזלטר. כשהלכתי אמרתי למנהל שאני מקווה שנתראה מחר ולא בעוד חודש וחצי. לא צחק

גם הלילה קמתי בגלל התרעת פנטום של פיקוד העורף. הפעם קמתי כדי לגלות שממש בקרוב ישובו ההתרעות האמיתיות

קצת לפני הגירושים, החלטתי לקשט את חדר הילדים בנושא חלל. הילדה הייתה מכורה לנושא והבן היה קטנטן. צבענו קיר בכחול, הדבקתי עליו את הפלנטות, ויחד עם עוד שלל רכישות מאליאקספרס, נקסט וסטוקים, החדר קושט בשלל אלמנטים של נאסא וחלל. אתמול לקראת הנחיתה של ארטמיס, כשהבת שלי התכוננה, הבנתי כמה חכם זה היה.

נזכרתי כמה אני שונאת לנסוע לחבר שלי בסופ"ש - חישוב אוטובוסים והחלפות, נסיעה ארוכה מאוד

הנפש שלי: חייבת הופעה! רביד פלוטניק: מפרסם הודעה על הופעה ברדינג 3 בשבת. קניתי תוך דקה

אז מה אמרנו? עם ירי מלבנון מספיק חדר מדרגות בבניין, נכון? כי אני לא רואה איך אני מעירה את הילדים, עוטפת אותם במשהו חם ויורדת איתם 2 קומות בדקה וחצי 😭

שלחו הודעה מבית הספר שבחמישי הבא יחגגו פורימון! כתבו שמומלץ לבוא מחופשים ויהיו מלא פעילויות צבעוניות וכיפיות.

זה?

קבעתי עם הבת שלי שמחר נלך לאייס קפה בחוף הים במקום בית ספר. אחר כך אעבוד מהבית והיא תיקח את היום לחזור ל"שגרה"

בן הזוג שאל אם אני חשה הקלה. עניתי לו שעם כל הכיף בלהתקלח בלי למדוד לעצמי זמנים, אני חושבת על זה ש-40 יום עברנו חרא לא נורמלי שנכון לעכשיו לא שינה כלום! אז לא, אין הקלה. אנשים מתו, בניינים נהרסו, לא עבדתי חודש, הילד שלי חזר לישון איתי במיטה והבת שלי בייסיקלי זומבית ועוד מעט נצטרך לעבור את כל זה שוב

היי @barzik.bsky.social

לאט לאט המלחמה הזאת פורמת את כולם, גם את אלה שלכאורה ממש בסדר

בכל שיחה עם בן הזוג, בה אני מדברת על זה שאני מפחדת או מיואשת בגלל המצב, הוא נחוש להיות אופטימי ולראות את הטוב ובחיי שאין לי כוחות

הילדים שלי ישמחו כל כך מחר כשיראו את פינת המשחקים/צ'יל שסידרתי להם!

המנהל שלי שלח לי את הלינק למגזין שעבדתי עליו לפני המלחמה. עברתי על הכתבות וקלטתי שכמה מהעסקים שכתבנו עליהם, נסגרו החודש לצמיתות והיה לי קצת עצוב. מצד שני - צריך לעדכן את הכתבות, מה שאומר שתהיה לי עבודה

אתמול ניצלתי גיפטקארד נשכח לטובת הזמנת פוף לילדים. היה כתוב שיגיע תוך 5-10 ימי עסקים. לפני 10 דקות השליח הניח אותו ליד דלת הדירה שלי!

התגעגעתי לשמש ולשמיים כחולים

אני: אין לי הכנסות כמעט החודש! חייבת למצוא דרך לחסוך יותר כדי לא להכנס לברוך בחודשים הקרובים! גם אני: מזמינה לגו ב-500 שקל לי ולילדים וקונה יצירות במקס סטוק כאילו הקורונה חזרה

שכן שעובד כמאבטח במקורות קיבל מהעבודה אליאס ועוד דברים כאות הערכה ולטובת הפוגה בבית. חברה שעובדת בהייטקס קיבלה מארז חמוד לחג כדי שתוכל להתפנק בזמן המתוח הזה. צוות בית הספר קיבל ביקור מהמנהלות עם שי לחג וחיבוק. ה-CFO שלנו רוצה להיות פייסבוק, אבל אולי כדאי שיתחיל בלתת יחס אנושי לעובדים בחל"ת...

שבוע לפני המלחמה נרשמתי מחדש למנוי של חבילות חמודות מיפן ל-6 חודשים. בגלל סגירת השמיים, החבילה שנשלחה מהם - חזרה אליהם. בהתכתבות איתם ביקשתי לדחות את המנוי כדי שיתחיל מחודש מאי, והם ענו שאין בעיה ושבכל מקרה ישלחו לי גם את החבילה של מרץ במתנה 😍

היה ביקור כיפי של חברה מהשכונה עם הבנות שלה ובעלה, אבל עכשיו יש הרבה כלים לשטוף ואין לי כוח לזה 😭

החל"ת מביא עימו פחד מלהיות במצוקה כלכלית מתגבש לכדי חרדה נוספת ממה יהיה בעתיד. אני בת 45, עובדת בתחום רעוע, בלי ניסיון ניהולי ממשי ועוד לפחות 20 שנה בשוק העבודה. מה אעשה אם אצטרך לחפש עבודה בעוד כמה שבועות? מה אעשה אם יפטרו אותי?

זה אוסקר, הכלב המתוק של השכנים. ללטף אותו זה הדבר היחיד שטוב במלחמה הזאת #פיד_כלבים

0 אנרגיה לקום מהספה

הוצאנו לחל"ת מהשבוע ועכשיו לכאורה יש לי בעיקר זמן פנוי שזה מדהים. הבעיה היא שכל מה שבא לי זה להתחפר במיטה בין אזעקה לאזעקה, לא לענות לאף אחד חוץ מלילדים שלי כשהם אצלי וזהו.

נגמר לי החוסן. אזל. נקבר בין ענני העייפות והייאוש

שאלות מחלק מוסר גרסת מקלט של הבניין (כולל זרים מהמרכז המסחרי הצמוד) 1. עברה הדקה וחצי, דלת המקלט סגורה, אבל מישהו שלוקח את הזמן מגיע. האם מותר לו לפתוח את הדלת ולסכן פוטנציאלית את היושבים בפנים? או שמצמצת-נדפקת? 2. יש במקלט מזרונים של דיירים, אבל הם לא נמצאים, האם לגיטימי להשתמש בהם ולשבת עליהם?