היה שבוע...

אני לא יודעת אם זו הפלטפורמה לזה, אבל מנסה גם כאן. למכרה של אמא שלי יש חתולה מהממת - בת שלוש, מחוסנת, בריאה ומתוקה כמו מרשמלו. אבל הנסיבות לא שואלות מתי להפריע, ועכשיו המדהימה הזו מחפשת בית חדש. היא נמצאת בירושלים, אבל לא מתנגדת לרילוקיישן😄 לפרטים נוספים פנו ללודמילה 0544554318 אשמח גם לשיתופים😻

אני: בוקר טוב לך, אדון תן. עבור, עבור, אני אחכה. תן: לא, עלמתי, עברי את קודם. אני: אני מתעקשת... תן: לא, לא, אני זה שמתעקש. אני: *חוצה את הכביש לצד השני כדי לסיים את הויכוח* שני תנים בצד השני של הכביש: שא-לום!

אז מה אם הלב עוד פצוע? זו סיבה לברנדינג גרוע? אל תהיו קורבנות, גם אל מול הזוועות - זה היה סך הכל עוד אירוע. #חמשירואר

אולם אירועים אושוויץ בירקנאו: קייטרינג דיאטתי, מתחמים מלאים, פלייליסט של די ג'יי ואגנר ומכונת עשן כלולה במחיר. חמישה כוכבים צהובים.

אני לא ב אני ליד

בחיי, מנסה לחמשר כשה-ADHD מאפשר. ריטלין קצת מקל, אבל גם הוא לא אל - יש גבולות לממזר, מתברר. #חמשירואר

במקום בו רק חול וקרינה, חי-לא חי כבר מאתיים שנה - לא גיבור לא נבל, שנבגד וחושל, בתקווה יקבל עוד עונה. #חמשירואר

They're Lucy and the Ghoul. Yes, Lucy and the Ghoul. One is undead, the other is a fool.

היה פעם אביר גבה קומה, בלי שיוך לשליט או אומה. לא גאון, אך ישר, עם ארומת איכר - זה סר דאנקן, חלום כל עלמה. #חמשירואר

Beer with the (PowerPuff) girls

כי למה לא...

המרחק בין הראש והקיר התקצר ביום זה למכביר. מתנפח הווריד, אך חבל על הסיד, אז אנשום ואכתוב לי חמשיר. #חמשירואר @brewswayne.bsky.social

קשקשתי שמנמן

אני ב... כמובן

And I'm a genius genius, I believe in Claude, And I believe that Claude Can really code For me...

קישקשתי קישקוש

אמרתם 2016, אז 2016...

טראומות ילדות? בישראל? מה פתאום...

והנה אני ב...

התבקש...

How much beer does one pour into a ginger to get gingerbeer? To the lab*... *pub

ברנש מבוגר הסביר לברמן הירוק איך מוזגים נכון מזיגה איטית, ולא ידעתי אם למחוא לו כפיים בסוף ההסבר או לתת לו שתי כאפות כי אנחנו לא בדבלין. כנראה יותר קרוב ללמחוא כפיים, כי בדבלין יודעים למזוג.

אני לא ב

כשאני שומעת שמטה החברה ביקום

קולגה: אין לי מוח... אני: אני פשוט עובדת בלי. קולגה: איך?! אני: הסוד שלי, קפטן הוא שתמיד אין לי מוח

Five Knights at Freddy's

I'm Nott obsessed. You're obsessed. Shut up. #mightynein

None shall escape Santa's claws

This time he can't hide the evidence!

ואז הפגשתי בין כל ה-crushes מהילדות שלי...

I have no regrets...

בינתיים ביבנה

הפסיכולוגית שלי: צ'רצ'ילה לא קיים, הוא לא יכול לפגוע בך בינתיים:

תמונות ראשונות מהבוקר שאחרי ביירון

עושה הכל פחות מדכא עם ננו בננה

חובבי פנטזיה ומד"ב שלום. חבר ביקש המלצות לסדרות ספרים מצחיקות, שנונות וכייפיות בסגנון טרי פרצ'ט. הכו אותי בהמלצותיכם.

חדרי מדרגות הם המקום הכי בודד, מנוכר ומלחיץ בעולם. מקום שהוא ליד בית ומשפחתיות, אבל ממש לא זה. מאחורי דלתות, יש אנשים שנמצאים בדיוק במקום שבו הם אמורים להיות, אבל אתה לא שם. אתה בדרך לאנשהו. בדיוק נסגרה אחריך דלת, או שאתה בהמתנה שתיפתח דלת, ועד שזה יקרה אין לך מושג אם מחכים לך שם בפנים.>>

אני לא יודע מה בכפפת העור הישנה משך את תשומת הלב שלי. בכלל הייתי בדרך למשימה חשובה, סכום של חמש ספרות על איזה לוזר שהחליט שהוא יכול לכפכף את אשתו, גם אם אבא שלה מנהל את כל עסקי הסניטציה בעיר. לא מבין רמזים הבן זונה.>>

כשהכל נגמר היא הצטערה על כך שחתכה את כל העיניים בתמונה הישנה ההיא. עכשיו הרבה יותר קשה לה לזכור איך נראה כל זוג כשהסתכל עליה מלמטה, ברגעים האחרונים. בכולם היה פחד, כמובן. הפתעה גמורה, חוסר יכולת לקלוט שהיא מסוגלת לעשות את זה, לצד הידיעה שזה נגמר - היא עושה את זה.>>

"תבטיח לי שלא תסתכל למעלה. זה מסוכן. בוא, תן לי לסדר את משקפי השמש שלך." "אני פוחד..." "אל תפחד, פשוט נסתכל למטה ולא יקרה כלום. נלך מהר." "נסתכל למטה ונלך מהר." "בדיוק.">>

"את לא תגדלי עד שתרצי לגדול," הבטיחו לי פעם. לא הייתי ילדה טיפשה, הבנתי מיד שהם מתכוונים שעד שאתבגר קצת כבר אבין כמה זה טוב ואפסיק לבכות כל יומיים שאני לא רוצה לגדול. ההבטחה לא הרגיעה אותי וגם לא התממשה. אף פעם לא רציתי לגדול, וסוף הילדות כאב כמו קטיעת איבר עם סכין חלודה.>>

"שים אותו במגירה עם שאר המפתחות הישנים שאף אחד לא יודע מה הם פותחים". הוא משך בכתפיים וזרק את המפתח פנימה. לו רק מישהו מכל אותם חולמים נצחיים בחיפוש המפתח לאושר היה בודק במגירת המטבח שלהם... #סיפורונובמבר #מפתח

כל עכברי הגבעה כבר הכירו את הצל. הוא היה מופיע משום מקום, מעלים את השמש ונסוג בקול שריקה. העכבר חסר המזל שבמקרה שלא הספיק לרוץ חזרה אל אור השמש, היה נעלם יחד עם הצל, ולא נראה עוד.>>

"הגאווה הזו שלך לא תוביל אותך לשום מקום טוב," אמרה הנזירה הזקנה בקול יבש עם כל הנפה של סרגל העץ הארוך. המכות הוסיפו לנחות, בלי אף תובנה לצידן. הכל בגלל חיוך קטן שלא הצליחה להחניק כשקיבלה את הציון הכי גבוה בכיתה. היא לא הרגישה גאה במיוחד, רק הוקל לה כשחשבה שתחמוק ממכות היום. >>

סתם קשקשתי תינוק

עם כל הכבוד לצ'אק, שמה את הכסף על הטלפון של הפצ"רית