צופה באנתולוגיה של הביטלס, הם מספרים סיפור די בנאלי על נערים פוחזים שהתמקדו במוזיקה, מלא אנקדוטות חסרות חן, אבל אני מרותק ונפעם, ואני חושב שמה שחזיק אותנו בסיפורים כאלה זו האירוניה הדרמטית, כלומר הידיעה שלי כצופה שהפרחחים הקצרים בכסף האלה הולכים להיות הצלחה עולמית, בזמן שהפרחחים עוד לא יודעים זאת.
about 21 hours ago