בסיני כמו בכל חופשה הפסקתי לשתות קפה, והיום שתיתי לראשונה מזה שבועיים קפה חזק יחסית והיה לי את הקטע המופלא הזה של פשוט לעבוד ביעילות וחריצות של בנאדם על קוק

עדיין מופתעת מכך שבעל של מטופלת במצב קשה למדי ניגש אלי הבוקר ואמר: "תגידי, אפשר שאלה? אני מקווה שזה לא חצוף. תגידי, השקיות בעיניים זה תמיד ככה? למה זה נראה כאילו מישהו נתן לך אגרוף"

מישהו יכול בבקשה לאמלק לי למה כולם אומרים שתכף שוב מלחמה? כי מאתר הארץ זה לא מרגיש ככה

איזה מראה של משמרת לילה זה אחות הולכת במסדרון עם עריסת תינוק שבתוכה יש חמש מנות לילה שניצל ואורז ועוד ארבע שקיות עגבניה מלפפון

שמעו, כתיבת ביקורות בגוגל מסתברת כדרך מדהימה לנקז אליה אנרגיות פאסיב אגרסיב, מסתבר

השתחרר לי היום איזה פיקדון, אז לפני שמחזירה אותו להיות מופקד לעוד שנתיים תרמתי סכום נאה יחסית לקלין שלטר, וזה הרגיש טוב. זהו

הבעיה היא שזה גועל נפש

כבר שנתיים שהפקת האלבום הבא של רון עשהאל מתרחשת בדירה לידי, ויש ימים כמו היום שאני בבית ויש ריף גיטרה אחד שמתנגן בדירה הזאת כבר מהבוקר, ככה שאני די אופתע אם כשהאלבום הזה ייצא אני לא אדע את כולו בעל פה מהתת-מודע שלי

אני ממש ממש בעד המקום הכי חם בגיהנום כעיקרון, אבל תמיד יש שם טעויות פאקט צ'קינג שגורמות לי להרגיש קצת לא נח עם לשתף כתבות משם גם אם הן חשובות והרוב נכון (למשל, זו תמונה מהפינוי חזרה למחלקות ועל כן הבלגן). ועם זאת www.ha-makom.co.il/batei-holim-...

אני לא מאמינה שסוף סוף הגשתי את הצעת המחקר המזורגגת

does anyone know if the strait of hormuz is open today

דל"פ: אני יודעת שהפואנטה היא שאמורה להיות שקיפות רפואית וכו' אבל סרטן הערמונית זה דבר כל כך שכיח שבחיי שהגילוי הזה הוציא ממני בעיקר תגובת "נו ו...?"

בסיני ישבנו פעם אחת במסעדה מול הים ובחורה שקראה ספר התעצבנה כששמעה אותנו מדברים עברית והלכה. באוטובוס להר מוסא הנהג אמר שעדיף לנו לא לדבר עברית. ניסיתי למצוא איזו הקבלה שאני יכולה להזדהות איתה וכנראה שאם נערי גבעות היו יושבים לידי אקראית פשוט הייתי קמה והולכת ככה. ואז תהיתי אם יש איזה יתרון לכך>>

ניסיתי לשמוע משהו מאלבום ההיפ הופ שארקדי דוכין הוציא ב-2023 ואני רק שומעת את העשר שניות הראשונות עם האוטוטיון וזה עושה לי קרינג' ברמת הצמרמורת:(

סליחה אבל בעל מקצוע שבסוף השירות בוחר לא לקחת ממך כסף בלי להסביר שום דבר זה פשוט מקריפ

i can assure you that my mother in her 70s has not become fiercely anti-israel in the last couple of years after a decade or two of steadily increasing skepticism because she is stuck in a social media echo chamber

לא רצתי ארבעה ימים כי נסיבות, ואתמול כבר כל כך היה לי קשה לישון בגלל זה, שקמתי בחמש וחצי ספונטנית ודפקתי 19 ק"מ. הגוף שלי לא כאב בכלל, וכמובן שהוא כואב עכשיו, ולא נרדם עכשיו, כשאני צריכה לצאת ל-12 שעות משמרת עד שבע בבוקר:(

מי יפה של אמא

מצב נפשי נוכחי:

עוד משהו שחשבתי עליו זה שפעם בימי תרגול מדיטציה היו מדברים על "כמה שהעולם שלנו כאוטי, עם הקוביד והכל" ותכלס קוביד נהיה מן מסמן ריק כמו סיכת החטופים, שגם ביבי יכול ללבוש אותה והיא מסמנת יותר את היותך "בצד של ישראל במלחמה". כשרוצים לדבר על הכאוס של פוסט 7.10 אבל לא נעים כי אתה לא יודע מי בקהל>>

נתקלתי אתמול בפוסט מתקופת הקצת פוסט מי טו בטוויטר כשהיה עניין של פמיניזם לוחמני מאד מאד, ומרגיש שעברנו כל כך הרבה גלגולים ממתי שהקטע היה לצאת על גברים שפשוט אין לי שום פרספקטיבה של 2021 לאיך אמורים להרגיש מול פוסט כזה. רק הלם מזה שפעם היתה הפריוילגיה להתעצבן על משהו שלא קשור לכיבוש ולמלחמה

החוג לאחיות ניסה להקל על הסטודנטים בתקופה קשה זו ולכן לא הוחלט שהשיעורים בשבוע הראשון יהיו בזום, אלא שהם יהיו פרונטליים, לא תהיה חובת נוכחות וההקלטות יהיו זמינות רק ביום שאחרי השיעור ולא ביום עצמו. זה מסורבל ברמה של כמה פילים דרושים כדי להרכיב נורה

אוף, כל חווית הבית חולים התת קרקעי הזאת קצת גורמת לי לחשוב שאולי אני צריכה לעבור לעבוד במיון

זה דורך על כל פצע פתוח שיש לאנשים, וגורם להם להרגיש לבד. זהו, זו המטרה שלנו עכשיו? לשבת במקום בטוח, שהמלחמה העיקרית בו היא נגד התחבצ המאחר, ולהתעליין על מי שחוו עכשיו שישה שבועות של טילים בליסטים? שאיבדו רכוש, משפחה, חרויות בסיסיות, ולצייץ בצורה אטומה וחסרת רגישות? פשוט תסתמו. הטכנולוגיה קיימת.

נניח אני מסתובבת שעתיים עם בנאדם שמעשן וכל היום אחרי זה אני לא יכולה לנשום עמוק, זו תגובה של הגוף שלי שהיא קצת מוגזמת מהרגיל, לא?

אוף הלוואי שאני באמת אסע לסיני עוד שבוע והלוואי שבאמת יש שם איפה לרוץ

וואו איזו נפילת מתח:(

תגידו זה לא קצת מוזר שכולם חוגגים את החזרה לשגרה אפילו שנראה שעוד דקה ההפסקת אש קורסת?

תגידו מה שתגידו, חייבים להעריך את ה-hustle

לא פחדתם לאחר היום לעבודה כי עשרים דקות לא מצאתם מונית ואז ברגע של חולשה עליתם לטרמפ עם שני גברים אחד מהם צעיר אריתראי שיכור שהדגיש שחשוב לו שלפני שנוסעים פה לאיכילוב חמש דקות אז נוריד אותו ברעננה, ואז באמת נסעתם לרעננה והגעתם לעבודה באותו זמן כאילו הייתם הולכים ברגל? כל השאר בונוס

עכשיו אפשר לדעתכם?

אני כל כך הולכת לסבול בעבודה בבוקר

מה יהיה עם בית החולים התת קרקעי??

וואי אז אולי אני באמת אטוס להופעה ההיא של פאדר ג'ון מיסטי!

אז מה פשוט חוזרים לשגרה ברגיל לשבועיים?

קבוצות ווטסאפ שמודיעות על שיגורים 2 דקות לפני ההתראה המקדימה ב-2026 = קבוצות טלגרם שמביאות לך אמדי עם שליח עד הבית ב-2018

אנחנו לא נישן הלילה, הא?

אממ סליחה על הענייניות אבל למישהו יש מושג מי הבנאדם שמטפל באירוע של טיח שנופל מהתקרה? טייח? טייח זה לא רק פוליטי??

כאילו, איזה כיף זה לערוך דברים (שעתיים עפו על לשכתב מחדש קו"ח לא שלי)

אז מה בעצם נחמד לעשות בסיני חוץ מלהתבטל? נניח במקרה ההיפותטי שלא הייתי שם מאז 2004

בחוץ: האובך משתולל, הראות אפסית, משרד הבריאות מזהיר נשים הרות וחולי אסתמה משהייה ממושכת מחוץ לבית השכנים שלי: הו, בהחלט יום מעולה למנגל

אוקיי נראה לי שזה הטקסט הכי טוב שקראתי על השוואות ועל "אסור להשוות" עד כה www.facebook.com/share/p/1Ah3...

איך עוברת עלי משמרת ליל הסדר בבית החולים התת קרקעי עד כה? ובכן, שיניתי את צלצול הטלפון שלי לקטע מ"הטוב, הרע והמכוער"

אפשר לרוץ בסיני?

איזה סוריאליסטי זה שבליל הסדר הקודם הייתי בים הקאריבי במקסיקו ושכרתי איירבנב לשבוע בקוזומל עם בנות דודות שלי ועשיתי קורס צלילה במועדון ששייך לבן דוד שלי שלא פגשתי קודם מעולם.

מנסה להבין למה יד אליהו מריחה היום כמו מינקה, הכפר הקטן בצפון קולומביה שביקרתי בו במרץ 24' וקולטת שאה כן, גם שם יש כל הזמן ריח של עץ ונפט כי מישהו שורף משהו איפשהו

אני בחיים לא אצליח לצאת לרוץ ככה

אז החוק המפגר הזה פשוט הולך ליפול בבגצ, נכון?

טיפולי היום בחייל שספג הרבה רסיסים של מטען חבלה, צילמתי את הפצע כדי לשלוח לרופאה. אני מסתכלת עליו כך כמה זמן בהלם מזה שבעולם האמיתי אנשים מייצרים דברים שהמטרה שלהם הם שמתכת בוערת תחדור לגוף של מישהו ותנסה להרוג אותו. זה משוגע

זה ש*מתקשרים* *טלפונית* מהכללית כדי להודיע לי שהממוגרפיה שביצעתי תקינה זה הדבר הכי מסריט שקיים, תשלחו סמס אפרורי וזהו יא חולי נפש