קניתי עדשה 200-600 לכבוד הספארי בדצמבר ועכשיו זה אומר שאני צריכה להרשם לעוד טיולי צילום טבע להצדיק את זה

היש אושר יותר גדול מכשאירוע חברתי מבוטל ברגע האחרון

טוב בכל זאת אלך לראות טיגריסים בדצמבר (כל עוד אין מלחמות וכו' וכו' וכו' )

בא לי טיול צילום טיגריסים בהודו אבל זה עולה בערך כמו שעלה לי להיות שם חצי שנה

קורגית שהתרגשה מאוד לראות את לוקה

קיפודי חמוד, מזל שלוקה לא שמה לב שהוא שם

מקווה שכולכם כבר צופים ב Widow's Bay כי זו תכנית מושלמת

צופה בER כאילו זה 1999

תודה על מתנת היום הולדת איי גס

ועוד טיול נעלם. בחיים לא אצא מפה שוב.

רע לי מאוד מאוד

קשה לי להסביר כמה אני צריכה את החופש ביולי, לכן כנראה היא תתבטל בגלל מלחמה כזו או אחרת

קניתי מלא גרביים חמודות אבל קשה למצוא זוגות אחרי כביסה

לא יכולה לראות את זה את זה ולא לעשות את זה

תקופה זוועה בעבודה ולא הייתי בחול מינואר אז המצברים ריקים מלכתחילה

הצורך הכפייתי שלי שדברים יהיו בסדר ככה שב10 בלילה שמתי לב להודעה שמישהו כתב בצ׳ט של העבודה וחקרתי ותיקנתי למרות שאני לא תורנית ואף אחד לא שאל אותי. למה לעבוד בחינם למה.

זהו, אחרונים מהטיול הזה

חזרתי אל החברה. אפילו לא סיימתי את היום הראשון 🤦‍♀️

מותשת רגשית ומתה מעייפות

הבעיה שהחבר הכי טוב שלי הוא מהעבודה זה שכשרבים בגלל עבודה זה שובר את החברות בכללי

החתול הכי שמן שראיתי בחיי

שונאת את לג בעומר כמבוגרת. לוקה מתעניינת.

צ׳רלי מוסר שבת שלום

@snoopa.bsky.social תחש שכן

הבן דוד הקטן והמעצבן

הייתי אמורה לחזור למשרד אחרי חודש ומשהו אבל לוקה החליטה לשלשל כל שעתיים במקום

אחת המלחמות המטומטמות ויש תחרות קשה

וידוי: אני אוהבת עוגת הבית תפוזים

האובססיה הבלתי נגמרת של ישראלים למנגל לא מפסיקה להפתיע (ולעצבן) אותי. כמובן שזה מרים את הראש בעיקר בחגים חילוניים/חול המועד. כל 100 מטר, מדרכה או דשא, או לפעמים בחניה, מנגל.

הרכבתי מדפים במחסן והעברתי חלק מהבלאגן מהרצפה לבלאגן על מדפים. הפרוייקט הבא זה להרכיב את השולחן שקניתי לפני שנה וחצי להחליף את השולחן שקניתי ביד שניה לפני 20 שנה.

סידרתי את המחסן שלי (חדר בדירה) ובצער רב החלטתי לזרוק את המוצ׳ילה שלי (שהשתמשתי בה לאחרונה ב2013). שמתי אותה למטה על המדרכה למקרה שמישהו ירצה, ואז חשבתי שהשכנים ההיסטרים שלי יתקשרו לחבלן אז הודעתי להם חגיגית בקבוצה של הבניין.

הולכת בשטחים פתוחים

הכי כיף כששערה של לוקה נתקעת לי בגרון

מתי נחצה המחסום הזה של הנימוס הבסיסי של לשים אוזניות כשמקשיבים לדברים? זה מדהים אותי שאנשים לא חושבים פעמיים על להשמיע דברים מהטלפון (כוללת בזה גם שיחות בספיקר)

בלימבו כי לא בא לי לראות כלום אבל רוצה משהו שיסיח את דעתי.

היום לא היתה אזעקה שהעירה אותי אבל שליח התקשר אלי ב 7 וחצי בבוקר!!! למה??? לא עניתי והוא השאיר ליד הדלת, בשביל מה אתה צריך להתקשר פשוט תגיע חזוס.

שמתי פותח סתימות במקלחת ושכחתי ממנו 10 שעות בבית סגור ועכשיו אני בהתקף חרדה מטורף גם שדפקתי את הצנרת וגם שאני ולוקה הולכות למות

חוץ ממחסור חמור בשינה, הנזק הכי גדול מהמלחמה עבורי זה שחזרתי לטוויטר ויותר גרוע, גוללת בלי סוף ב for you

למילה הבלתי נסבלת, קונספציה, נוספת עוד אחת, חוסן.

למה פעוטות כל כך אוהבים לצעוק ללוקה בפרצוף

במקלט, השכנים שלי מראים לי תמונות של הכלבים של הילדים שלהם. הרבה יותר טוב מתמונות של נכדים

הדובדבן על הקצפת, נתקעתי במעלית האזעקה עם עוד 2 שכנות וכלבה (עכשיו בחוץ, לא היתה קליטה)

היה יום של כישלון חרוץ בעבודה, הפסדתי מלא כסף על נפט, לוקה אכלה משהו ברחוב שלא ראיתי ואני דואגת שהיא תמות והמלחמה הזו מקרבת את הפצצה הגרעינית לראש שלנו. קרובה לדמעות. (האוטוקורקט תיקן לי לפיצה גרעינית אז היה חיוך רגעי לפחות)

לפעמים אני תופסת את עצמי באמצע שיחה של שעה שכולה בראש שלי

ביום שישי פינינו דברים מבית ילדותינו שהולך לעבור פינוי בינוי. הוצאתי את כל הדיסקים שלי (יותר ממה שזכרתי) והאחיינים שלי ביקשו לקחת אותם.זה הויניל החדש? בונוס תמונה של הילדה החמודה שהייתי

בדרך חזרה הביתה מטיול עם לוקה שוטר עצר אותי וביקש ממני להיות עדה בחיפוש של דירה שהיתה חממה וזה היה סיום מאוד הזוי ליום שלי.

עונש מוות לצופים בדברים בנייד בלי אוזניות

אחד החברים הכי טובים שלי הורה, וחושב שזה שיש לו ילדים עושה אותו הכי סובל בעולם ואין אף מצב שהקושי שלי ולידי כי לו קשה יותר בדיפולט. אמרתי לו שהוא לא חייב להגיד כמה לו יותר קשה כשאני אומרת על משהו שקשה לי, והוא אמר לי שאני כמו מישהו עם עצירות מתלוננת לחולה סרטן.

כמו מלחמת איראן הקודמת, העור שלי מתחיל לפרוח. אני לא בנויה למדינה הזו.

ספציפית היום, העבודה שיחררה