השיר הזה עזר לי הרבה בשנה-שנתיים האחרונות. יש בו אופטימיזם לצד הכרה הן בכאב שיוצר האדם והן בסופיות ובארעיות של חיי האדם. הערב שמעתי אותו ואת השורה "לראות את הילדים גדלים" וישר חשבתי על משפחות מירן וקוניו. open.spotify.com/track/2L2Pgh...

מזל שדן אבי יצחק מת אתמול ובזכותו אורלי לב לא סוגרת שלישייה עם אלברט כהן ודיאן קיטון

התור של ח"כים שצובאים על המאבטחים ונדחקים כדי לקבל מטראמפ מבט, חיוך או אפילו סלפי. איזו מבוכה

תגובה ציונית הולמת

מה אתם עשיתם היום?

כל הכבוד לאימן עודה ולעופר כסיף

בחיים שלי לא האמנתי שאראה כזה מופע של חנפנות מתרפסת בכנסת

בדרך מקרה ההודעה של נתניהו שהוא לא טס לשארם יצאה בדיוק כשטראמפ לא יכול לראות אותה

אוף. כמה טוב שהם חוזרים הביתה. אני עדיין לא נושם, אבל זה סוג אחר של חוסר נשימה

צייצתי את זה לפני יותר משנה וחצי. נתניהו החמיץ הזדמנות אדירה להוביל תהליך ומוצא את עצמו נגרר אליו כמו ילד בטנטרום x.com/roee_r/statu...

הלשכה של א-סיסי מודיעה שנתניהו יגיע לשארם לפני שנתניהו מודיע את זה. ללמדנו מי מחליט ומי עושה מה שאומרים לו

ביום ה-155 של המלחמה התחלתי להדביק מדי בוקר על החולצה מדבקה שעליה כתוב מספר הימים. אני מדביק את זה לפני היציאה הראשונה מהבית בבוקר, שזה לרוב הטיול של דורו. הכלב למד לזהות את הצליל של פתיחת גליל הפלסטר ותלישת המדבקה, לקשר אותו לטיול וללכת לעמוד ליד המדף שעליו הרתמה והרצועה שלו

לפני שעתיים היה דיווח בכאן 11 שטראמפ לא יגיע לכיכר החטופים כי השירות החשאי הטיל וטו. כנראה שהדיווח הזה לא מסתדר עם הנראטיב של נתניהו, כי הנה עכשיו בקשת דפנה ליאל מדווחת שטראמפ בחר לבוא לכנסת על פני כיכר החטופים כי המסורת מחייבת וזה עדיף על מפגש עם הציבור

כל הנציגות הישראלית לשטיח האדום עם סיכת חטופים, חוץ משרה. היא גם צוחקת ומתמנגלת כאילו היא במסיבת קוקטייל

שני דברים על הפתקים העלובים שהנתניהוז השאירו לחטופים המשוחררים: קודם כל, הם עשו את זה רק אחרי שהם ראו שבוז'י עשה את זה אתמול (בלי חתימה של אשתו) ושרה לא יכלה לתת לפרובוקציה הזו לעבור בשקט. שנית, הם לא השקיעו אפילו חמש דקות בלכתוב עשרים כרטיסים עם פניה לכל חטוף בשמו

מצד אחד שמחה גדולה ואמיתית, מצד שני אוי לנו שאלה השמחות שלנו

בממלכת העיוורים, בעל העין האחת הוא המלך. אבל אלוהים אדירים, מה שהוא נאלץ לראות

זוכרים את הימים שבהם השטות הכי מטומטמת שפוליטיקאי הוציא מהפה היתה הרוזיננטה של יאיר לפיד?

מילא אלברט כהן, מילא דיאן קיטון, אבל לקחת לי את דן אבי יצחק?!

משרד ראש הממשלה לפני שעתיים: ערוכים לקליטתם המיידית של כל החטופים שמשתחררים. חמאס לפני חצי שעה: גם אנחנו מוכנים. משרד ראש הממשלה עכשיו: טוב, אז מחר בבוקר

בעיני סקנדל שריקות הבוז לנתניהו אתמול הוא מקרה נדיר שבו האופן שבו הימין נתפש למשהו שנעשה בהפגנת לא-ימין משקף סוגיה ציבורית אמיתית (במקרה הזה: העובדה שהציבור הישראלי כועס מאוד על הממשלה שלו ולא חש כלפיה אמון). הוא גם משקף יפה את החיתוך בציבור הישראלי בין מלוכנים לדמוקרטים

אם הייתי צריך להגיד איזה LLM הוא בני גנץ הייתי אומר בארד

לא יודע מה רוצים מבני גנץ. העובדה שהוא נמנע מלהודות לנתניהו מעידה על התקדמות שאולי תאפשר לתת לו לעלות לכיתה ג' בסוף השנה

לצעוק בוז לנתניהו זו בעיני התנהגות מנומסת ברמה ויקטוריאנית

כמה יפה לוסיה ברלין כותבת

הרושם שלי מ"חשמלית ושמה תשוקה" בקאמרי: לקרן מור יש claim רציני מאוד לפרס ישראל

זה די מדהים שסמוטריץ' אומר שההתעקשות שלו הובילה לדחיית עסקאות חלקיות והגעה למתווה של החזרת כל החטופים בפעימה אחת. זה מדהים, כי אני מוכן להישבע שאני זוכר שהיו עוד שתי פעימות וש-48 מתוך 251 זה לא כולם בפעימה אחת

הימור שלי: גם בשנה הבאה פרס נובל לשלום ילך לאדם או לארגון ש-95% מהאנשים שרוצים לדעת מי זכה בפרס נובל לשלום לא שמעו עליו מעודם עד להודעת הזכיה (בספרות זה יהיה רק 50%)

77 שנים שאנחנו מוכרים לעצמנו סיפור על זה שישראל היא מדינה עצמאית

בעוד שבוע החטופים יחזרו ובעוד חצי שנה המלחמה תגמר ובעוד שנה אני אפתח את הארון בבוקר ואוציא איזו חולצה ללכת איתה לעבודה ועל החזה שלה, בצד שמאל למעלה, יהיו כמה חורים קטנים של סיכה

קרסנהורקאי לאסלו זכה בלספרות נובל

זה כמו שאני חוגג גם בי"ז בתמוז וגם בתשעה באב

מילה על טראמפ והנובל: בין ה-7.0 לבחירתו מחדש טראמפ עשה כל שביכולתו כדי להחליש את הממשל האמריקאי, דחף להמשך המלחמה ותדלק חוסר מוטיבציה ישראלי לקדם עסקה כל עוד הוא לא הנשיא. יש לו על הידיים דם של עשרות אלפי אנשים, לא במחדל או בשגגה אלא בכוונת מכוון. הוא חומר להאג יותר מאשר לאוסלו

נזכרתי שנתניהו הבטיח שאחרי המלחמה תהיה ועדת חקירה וכולם, כולל הוא, יצטרכו לתת לו תשובות. מזל שניצחנו כזה ניצחון גדול במלחמה ואין מה לחקור

הפסקת המלחמה והחזרת החטופים לא קורות בזכות נתניהו, אלא למרות נתניהו. אסור לשכוח את זה. ההסכם הזה הוא תוצאה של לחץ ציבורי ומדיני, בארץ ובעיקר בעולם, והוא נכפה על נתניהו הר כגיגית. ולכן, אהיה המבאס שאומר שמלבד זאת אני סבור שיש להפיל את ממשלתו של בנימין נתניהו

אני לא מאמין שאולי זה נגמר.

איך קרה שלהיות שהמנג'ר של מנצ'סטר יונייטד זה עניין עם יותר יציבות וביטחון תעסוקתי מאשר להיות ראש ממשלת צרפת

סיימתי את "האמן ומרגריטה" למיכאיל בולגאקוב, ה-39 מבין #הספריםשאקראהשנה . אני די בטוח שלא הבנתי הכל ושהמון מהספר עבר לי מעל הראש, אבל בחיי, זה ספר כל כך כיפי לקריאה. כמה נהניתי. ספר כל כך מצחיק ומופרע ומזמין וחכם

לא מדברים מספיק על כמה שבולגאקוב תיאר מצוין את ירושלים

בשנה הבאה ה-7 באוקטובר יוצא ביום חול של אמצע שבוע כמה ימים אחרי שמחת תורה. אני מחכה לראות מה יהיה התירוץ של הימין לחגוג אז

מי היה מאמין שלטרוריסט מורשע יהיה חשוב לחגוג היום

הם באמת שמחים היום והם באמת שמחו אז. אני לא מסוגל להבין את זה. תסגבירו לי כמה שאתם רוצים על אוכלי מוות ופאשיסטים ושונאי ערבים ומשיחיים. אני קולט את המידע אבל אני פשוט לא מבין את זה

היום בעוטף הר מירון. היה נחמד מאוד ולא חשבנו על כלום חוץ מעל זה שנחמד מאוד

הדבר הכי נורא הוא שזה פשוט עוד בוקר. חוץ מהתאריך לא השתנה כלום. אנחנו לא זוכרים את הטרגדיה, אנחנו עדיין חיים אותה

קולגה: "מה עשית ביום כיפור?" אני: "לא הרבה. קראתי קצת וראיתי כמה פרקים של באפי עם הבת שלי" קולגה: "מה זה באפי?" אני: "סדרת ערפדים מהתקופה שהייתי בצבא" קולגה: "אה, אז זה בשחור-לבן?" אני: "זו שאלה מצוינת ואחרי שחשבתי עליה טוב טוב הגעתי למסקנה ש"לך תזדיין" זו התשובה הטובה ביותר"

נראה לי שמי שבאמת אמור להיעלב מההשוואה בין המגזר הדתי-לאומי לאוכלי מוות זו ג'יי. קיי. רולינג

אני לא יודע מה יצא מהמתווה של טראמפ או לאיפה הוא יוביל אותנו בעוד עשר שנים, אבל אני כן יודע שישראל הורגת בעזה כמה אלפי בני אדם מדי חודש, שיש עדיין 50 חטופים ברצועה, שאלוהים יודעת כמה עזתים שישראל מחזיקה אצלה ושיש בערך 15 מיליון בני אדם שהמלחמה הזו דופקת עד העצם ברגע זה ממש >>>

אני מתעב את פרקטיקת ניפוח מספר המשתתפים בהפגנות

ובינתיים בכאן11: שני פרשנים ומבזקנית שממש עובדים קשה כדי להפיל כבר מעכשיו את הפיצוץ על חמאס. איזה דיכאון

חמאס: "זו אולי יותר הערה משאלה"