גם השבוע ככה, שלוש פעמים (עם שלושה מספרי חשבוניות שונים).

התוכלו לנחש, מי הכתב שכתב את הכתבה הזו? רמז באלט.

המשך הסאגה: קבלתי עכשיו מייל מחברת הביטוח עצמה (לא הסוכנות), שיש פרטים חסרים בתביעתי. הפרטים החסרים הם ממבו-ג'מבו טכני ביטוחי, שאיני מבינה בו דבר, שרק הסוכנות יודעת וצריכה למלא בשבילי. הם לא עשו את המינימום הנדרש מהם, למלא נכון את הטופס!!! וברור, שעכשיו כבר אחרי 16:00, ואין אף אחד שיכול לעזור לי.

כך אמר לי היום רופא המשפחה: כולנו במצב ירוד יותר ממה שהיינו לפני מלחמת איראן השנייה. זה מאד לא בריא לשבת 40 יום בבתים ובמקלטים. הפתרון: להתחיל לשקם את עצמנו לאט לאט, עד שנחזור למה שהיינו קודם. קצת לצאת ולנשום אויר, קצת כושר, קצת חופשה. נכון שהוא דיבר על הצד הפיזי, אבל לפעמים הקלישאות הן הכי נכונות.

ההמשך הבלתי ייאמן: טלפון ממנה הבוקר: אני צריכה שתעבירי לי מסמך אישור ניהול חשבון. אני (נושמת עמוק ואומרת לעצמי): בסדר, זה חלק רגיל מכל תביעת ביטוח. טלפון נוסף כעבור שעה: אני צריכה שתעבירי לי גם צילום ת.ז. שלך. אני (בלב): גרררררררררר כאילו זו פעם ראשונה שהיא עושה את העבודה הכל-כך סטנדרטית הזו.

היום שידור חוזר, שוב הזמנו מים מינרליים (המשלוח יגיע מחר).

לא, זה הרבה יותר גרוע ממה שחשבתי. היא מתקשרת אלי עכשיו, לשאול אותי שאלה, וזו שאלה שמבהירה לי, שהיא פשוט לא מבינה מה כתוב בטופס. כמעט סימנה לי X על רובריקה מוטעית . מה זה מוטעית, עשרות אלפי ש"ח לרעתי מוטעית. וזו אמורה להיות העבודה הרגילה שלה, כן? ברררר...

בשבועות האחרונים יש לנו ענייינים עם שתי סוכנויות ביטוח. סוכנות א': מקבלים ממנה מיילים וטלפונים כבר בשעה 8:15 בבוקר. מוציאה לנו את הטפסים הרלבנטיים, וגם חושבת קדימה: אם חברת הביטוח יגידו ככה, אלה הטפסים, ואם יגידו ככה וככה, אלה טפסים רלבנטיים. בואו תחתמו גם וגם ,ואשלח להם מה שהם מבקשים.

כח העל שלי: לבצע הזמנה שסכומה בדיוק 33 אגורות מעל המינימום הנדרש למשלוח.

לכבוד האביב, לכבוד זה שאמזון חזרו לבצע משלוחים לישראל, ולכבוד עלייתו של השטן לובשת פראדה 2, הזמנתי כיסוי פלאפון צבעוני ופרחוני (שקלתי גם אחד בגווני סרוליאן, אבל בסוף הפרחוני ניצח).

המעדניה שלחה בטעות פעמיים את המייל עם החשבונית על המשלוח שהזמנו. בןזוג: חבל שלא שלחו בטעות את האוכל פעמיים.

הטלפון הקפיץ לי עכשיו תזכורת, שלפני 10 שנים הייתי בונציה.

אצלנו בטמקא כל מספר זוכה

היי, @emma.mulier.io, תראי את זה ותודה גם ל: @barzik.bsky.social www.haaretz.co.il/tmr/captain-...

מטרגטים אותי על פרסומות לחזיות: הגיוני. אני משתמשת וגם קונה. מטרגטים אותי על פרסומות לטמפונים ראשונים לנערות: מה? מה פתאום? התבלבלתם בכמה עשורים.

הקרוסאובר שלא ידענו שאנחנו צריכים. #עזבוהקשר

המילה בוורדל של היום זו *כמעט* מילת הפתיחה שלי. Wordle 1,771 2/6 🟩🟩🟩⬜🟩 🟩🟩🟩🟩🟩

אזהרה למי ש*עדיין* נכנס לטוויטר: עד עכשיו, הייתי רואה תגובות לציוצים ביביסטיים וכדומה, אבל לא את הציוצים עצם. ביומיים האחרונים, קודם כל מופיע הציוץ (כולל מחשבונות שחסמתי), ורק אח"כ התגובה. זוועה. יידע הציבור וייזהר.

לא היום שלנו עם שליחים. שליח מתקשר לבןזוג: אני בדרך. בןזוג: יופי, אני ממתין לך בכיליון עינים. שליח: איפה?

כזה עוד לא היה: שליח מתקשר אלי בבהלה: אני בבניין שלך, אבל אין פה דירה X בקומה Y. אני: אתה בבניין החדש? שליח: כן אני: אנחנו בבניין ליד.

יש היום מי שלא זיהה את הדמות ב"מי אני" של הארץ על המכה הראשונה?

הנסיון לעשות נאחס למתקפת טילים לא עבד. אז עכשיו אנחנו שותים את המים המינרליים האלה, אולי זה יעבוד.

היום, פעם ראשונה בחיי, ראיתי מישהו נותן לקבצנית שטר של 100 ש"ח, מבקש ממנה עודף, ומקבל.

נסיון: בלוסקיי לא מאפשר לי לראות נוטיפיקציות. מי שרואה ורוצה, תגיבו, ונראה מה יקרה.

בןזוג יצא מהבית בדרכו לאן שהוא, לפני חצי שעה. רק עכשיו שמתי לב, שאני לא יושבת דרוכה וסופרת את הדקות עד שיגיע לשם, בתקווה שלא תתפוס אותו אזעקה בדרך.

חזרנו לנורמלי? חבילה שהזמנתי בשבוע שעבר מגיעה. השליח מתקשר: זו חבילה קטנה (הוא צודק). תוכלי לרדת למטה? אני קצר בזמן. אני: בטח. שליח: (מגיע אחרי כמה דקות, מוסר לי חבילה לא שלי, ונותן גז). אני מתקשרת אליו: נתת לי חבילה לא שלי. השליח: וואי, סיבכת אותי.. הסוף: עשה סיבוב וחזר, אבל איכשהו אני אשמה בזה.

דברים שעשיתי בסופ"ש, שלא עשיתי כבר 40 יום: נסיעה בכביש בין עירוני מפגש משפחתי (כולל על האש) עדכון ורישום כל הקבלות וההוצאות בצורה מסודרת. כן, עכשיו שהכל עשוי, יש מצב לחידוש המלחמה.

ואיך אתם מנצלים את הבוקר הראשון של הפסקת האש? כשסוף סוף חזר לי קצת ריכוז, אני עסוקה בלמחוק מיילים מיותרים (כן, הזמנה מנקסט מ-2018, אני מסתכלת עליך)

ליין ההימורים החדש: אם בסבב הקודם היו 12 ימי לחימה ואחריהם 8 חודשי הפוגה, מה יקרה בסבב הזה, אחרי 40 ימי לחימה? 1. הפוגה של 26.333 חודשים 2. הפוגה של שבועיים 3. הפוגה עד ליום בו אני אהיה אמורה לטוס 4. מה זה הפוגה?

איך קוראים לרגש שמתעורר, כשמדווחים הבוקר על פגיעה בכביש ליד קניון איילון, ונזכרים שרק אתמול האזעקה תפסה את בןזוג בנסיעה בדיוק שם? (כולנו בסדר)

במקום ברכה לחג

הספר של בןזוג מתקשר בבוקר: אתה שומע? נכון שיש לך תור בצהרים, אבל תשתדל להגיע הכי מוקדם שאתה יכול. בןזוג: בסדר, רק מסיים לאכול ארוחת בוקר, וכבר יוצא אליך. האיראנים: נראה לך? (כבר שתי אזעקות מאז, אנד קאונטינג)

ונקודת האור: בגלל שנכנסנו לחניון של הקניון בזמן ההתרעה, המחסום היה פתוח ונתנו לכולם להיכנס מהר בלי כרטיס. ככה שביציאה, נתנו לנו לצאת בלי ששילמנו עבור החנייה.

טוב, הפעם זה באמת עלי. החלטתי לנצל את התור לשיננית ליציאה להתאוורר בקניון. התרעה ראשונה, בדרך. התרעה שניה, במרחב המוגן בקומה הראשונה. התרעה שלישית, במרחב המוגן בקומה הששית.

כמה המדינה על רנדום, טייק #123456789: דרכונים ממשרד הפנים נשלחים לפיצוציה השכונתית. המוכר לא מוודא שום דבר, ורק אומר: כן, אחי, תחתום לי פה...

מצד אחד, טכנאי המחשבים שהזמנו הצליח להגיע לבניין שלנו שנייה לפני שהתחילה האזעקה. מצד שני, הייתה נפילה ליד בית שגרנו בו לפני 30 שנה.

כמעט ושכחתי: יום שוויון שמח. 🌑🌒🌓🌔🌕🌖🌗🌘🌑

ההתרעה בבוקר תפסה אותי באמצע צחצוח שיניים. כשחזרנו מהמקלט, ניצלתי את השוונג למקלחת וחפיפת ראש, ואכן, הבסתי את הסטטיסטיקה וסיימתי הכל בלי שום אזעקה.

השכנים האמיצים שלי יצאו עכשיו בדרכם לירושלים ברכבת. הם אמרו: אם כבר נפל הלילה רסיס אחד לא רחוק מאיתנו, ועוד אחד בתחנת הרכבת, מה הסיכויים של פעם שלישית גלידה?

כמה אנחנו על הקצה? בטמקא המבזק האחרון הוא משעה 14:09, ואני כזה: מה, לא קרה כלום כבר 45 דקות?

מה? מה? מה? שם בכיס את "יש טיסה לציריך דרך רומא עוד שעה"

...והיא חזרה. מספרת, שטסו דרך עקבה בשני הכיוונים, כמעט 24 שעות כל כיוון (אוטובוס לאילת, מעבר הגבול, טיסה דרך קונקשן במקום טיסה ישירה).

הכי חמודים עד עכשיו: האורחים של הזוג הצעיר יורדים למקלט עם כסאות מתקפלים, לא לתפוס מקום של אף אחד אחר.

מי זה אלכסיי מיכאילוב, ולמה דחוף לו לעקוב אחרי כאן בבלוסקיי?

ניסים שקורים לנו: השעון באוטו, שהיה מכוון משום מה על 5 דקות קדימה, התאפס הלילה מעצמו.

הראנט היומי: כבר יש כל כך הרבה אזעקות, ש*תמיד אזעקה תופסת מישהו בדרך אל/מ העבודה/קניות, במקלחת, כשמכינים אוכל, כשישנים. החריג היא אזעקה בשעה שכולם בבית ולא עושים שום דבר מיוחד. *לא תמיד, אבל ככה מרגישים פה

מתברר, שהשכנה שכבר יומיים לא יורדת למקלט, נסעה לחופשת סקי.

עדכון: הספיק לחזור הביתה לפני ההתרעה

אז בןזוג החליט כשיצאנו מהמקלט בסיבוב א', שמכסת ההתרעות לאחר צהרים זה הסתיימה, ואפשר לצאת ולנסוע. ברור, שהאזעקה תפסה אותו בדרך. מרוב לחץ שכחתי לכבות את התנור כשירדתי למקלט. (הנוהג אצלנו: מכבים הכל, מכירת גז ועד מנורת לילה). הוא בסדר, תפס מחסה. אבל אנחנו לא צריכים לחיות ככה בהימור על החיים שלנו. 🤬

הטלפון שלי: הנה תמונות מחודש פברואר הנפלא, תיהני. התמונה הראשונה: הסתימה במקלחת.