טוב, נראה לי שעברתי את שלב ה-"אין לי מספיק חומר להרצאה" ונכנסתי למים המוכרים של "חבל שלא ביקשתי סלוט של 90 דקות".

לפני כמה שנים אני זוכר שקראתי טקסט של ניל סטיבנסון - או אולי ראיון איתו? - שבו הוא מדבר על ההפרדה בין literary fiction ל-genre fiction. אני לא זוכר בדיוק איפה זה היה. Does it ring a bell למישהו? יש למישהו הפניה בשלוף מהיר?

היום בבוקר ראיתי איזה טוויט כאן שאהבתי, משהו על היחס ליצירות שהיוצר שלהן התגלה כבעייתי, וההרגשה שלגעת בהן כרגע זה כמו להושיט יד דרך sticky ooze. אני לא מוצא את זה כרגע, וחיפוש למונחים האלה בבלוסקיי מוביל ל...הרבה דברים. 🫣

אז מה אני עושה באייקון השנה? אה, טוב ששאלתם. יש לי שלושה אירועים, אחד בכל יום של הפסטיבל. מחר, ה-08/10 בשעה 17:00-18:00, אני ואנשים טובים אחרים נספר מחדש לקהל סיפורים אהובים שקצת מחוץ לקאנון המוכר 'לכולם. אני הולך על רוג'ר זילאזני, שקצת נעלם מהפוקוס לאחרונה.

אמרתי זאת בעבר ואומר זאת שוב: הספרייט בטעם נענע הוא אחד החידושים המוצלחים - והמתבקשים - בעולם הגימיקי של המשקאות הקלים. מי יתן וימשיך לככב על מדפינו.

יש לאפליקציה של ויקיףדיה באג נהדר שלפעמים היא נפתחת מלינק לערך מסוים אבל נשארת עם תמונת הכותרת של הערך הקודם שקראתי. השילובים יוצאים נהדרים.

אנשים שמבינים במקרנים: קיימת זרוע למקרן שהמקרן יכול להתחבר אליה בקליק? כלומר שאני אשמור את המקרן בבית אבל כשאני רוצה לראות משהו על הגג אני יכול פשוט לדחוף אותו בקליק לזרוע שכבר מחוברת לפרגולה, בלי להתחיל להבריג?

העובדה היומית: מאז 1973 מפעלים של פולקסווגן מייצרים גם נקניקיות, במקור לשימוש בחדרי האוכל של המפעל אבל מאז זכו לפופולריות גם בחוץ ונמכרות במסעדות במפעל, סופרמרקטים ומגרשי כדורגל. לנקניקיות, כמו גם לבקבוקי הקטשופ שמלווים אותם, יש מק"ט רשמי והם מוגדרים כחלקים מקוריים תוצרת פולקסווגן.

יש לנו מזל שטראמפ לא החליט לשנות את שם הפרס לפרס נובל למלחמה.

שבת בבוקר, תל אביב, בתור לפני בבית קפה בחור אמריקאי צעיר מזמין ג'חנון, ושואל אם אפשר לקבל סוכר עם זה. "זה פחות או יותר דונאט, לא? בסופו של דבר".

אכלתי בוריטו מחומם ועכשיו המערכת החיסונית שלי דוחה את השתל.

בגלל @elilvn.bsky.social פתחתי טוו*טר לראשונה זה שנה כדי לחפש ציוצים שלי על ביסלי ואלוהים, יש לי הרבה מהם. נזכרתי גם להוריד את הארכיון שלי כי כתבתי מלא דברים מוצלחים לאורך השנים.

Yes, backpack shopping filter, there ARE only two genders.

העובדה שאין לי יכולת למצוא תוך שניה גיף של שלוש שניות מתוך deleted scene נידח של סרט מלפני 25 שנה שאני רוצה להביא לדיון כאן בבלוסקיי היא, ואני מאמין שתסכימו איתי, כשל שוק מוחלט של הישות הטכנו-קפיטליסטית שהיא האינטרנט.

אני לא מאמין שהסקאמרים של ה-rapture עכשיו משחקים את המשחק של: "אה, התכוונו ללוח השנה היוליאני, לא הגרגוריאני" אחרי שאמרו שזה יקרה ב-feast of trumpets, הידוע גם כתקיעת השופר של ראש השנה העברי. כלומר, שנקבע ע"פ לוח השנה העברי. לא הגרגוריאני ולא היוליאני.

לא'דע, בן דוד שלי אומר שיש לו כבר GPT-13 שיודע לפתור super-mega-quantum-gravity וגם עוזא לו לדבר עם בנות אז אני לא מתרשם.

שמחה רבה / שמחה רבה / הסתיו הגיע / צום גדליה.

אל תשכחו להפעיל שעונים מעוררים. 😑

נראה לי שזה זמן טוב לחפירות ארכיאולוגיות למצוא webcomics שקראתי לפני 20+ שנים שאולי לא השאירו עקבות דיגיטליות באינטרנט ואני לא ממש זוכר את השם שלהם.

Live action, animated, legal comedy film. מישהו יכול לנחש על מה הסרט?

היום הקשבתי לשיחה של כמה בחורים צעירים על המילואים שלהם שכללה המלצה על מישהו שנותן קבלות על טיפולים פסיכיאטריים מזויפים שאפשר לקבל עליהם החזרים מהצבא. רק לומר שלשים על זה כסף מצד המדינה זה ראוי וחשוב ויפה, אבל לא מספיק.

Yo dawg, I heard you like kangaroos so I put a kangaroo in your kangaroo so you can pet a kangaroo while petting a kangaroo. #ליטפתי

ובפינתנו "טעמים של צ'יפס שלא חשבתי שמישהו יחשוב לייצר"

לקחתי את בן ה-12 לסינמטק לראות את Labyrinth. עכשיו בדרך הביתה הוא שם לעצמו Magic Dance באוזניות.

לא, אוטוקורקטסאני די בטוח שהתכוונתי לכתוב dockerfiles. למרות שגם בהצעה שלך, fuckerfiles, יש חן מסוים.

כן, אישה באוטובוס עם מסיכה על הפה והאף וכובע רחב שוליים משוך למטה לכסות לך את העיניים בזמן שאת מנענעת את הראש - אני בכלל לא חושב שאת יצור על טבעי שמסתובב בתחפושת בין בני האדם.

יום קשה, בואו נתעודד באוכל של אחרים. en.wikipedia.org/wiki/List_of...

יצא לי להשתמש עכשיו, באופן מותאם קונטקסט, באחד הציטוטי סימפסונס החביבים עלי.

יום נוסף של ניסיונות לעשות רדיקליזציה לבוט AI שינסה להפיל את המערכת מבפנים. הוא עסוק בלהגידנחט שהדילמה המוסרית שהצבתי לו באמת מעניינת.

ברחוב שלי נפתח ביה"ס חדש שהאפיון שלו, אם קלטתי נכון, הוא מהחינוך הממלכתי-דתי-צרפתי.

שלוש הגישות הפוליטיות של מרכז תל אביב: 1. החזירו את החטופים. 2. עצרו את המלחמה. 3. עברנו לחו"ל.

כשבוע אחרי סיום העבודות בקצה הדרומי של המלך ג'ורג בת"א, כבר נפתח שם בית קפה חדש. יש תמורה בעד האגרה.

אני מרגיש שהגעתי לשלב בחיים שאני צריך מתקן לזיתים שאפשר להרים אותם מתוך המים כדי להוציא בלי להרטיב את הידיים.

הייתה תקופה יפה בטוויטר, לפני איזה עשור+, שהם פתחו את ה-API והיה קל לכתוב בוטים מכל מיני סוגים מעבר לסתם פוסטים מתוזמנים. אחרי תקופה התחילו להגביל את היכולות, וגם טוויטר נהיה גדול מדי לבוטים שמחפשים ומגיבים לדברים.

אני מאד מאוכזב מהאינטרנט מהעובדה שאין ביוטיוב גרסה של 10 שעות בלופ של הסיום של Road to Nowhere של הטוקינג הדס. זה באמת יותר מדי לבקש? 10 שעות בלתי פוסקות של There's a city in my mind, come along and take that ride, it's all right.

אני צריך למצוא את עצמי בסיטואציה שבה אני אוכל להשתמש במשפט המחץ שהרגע חשבתי עליו, "אה, כן? ולי יש מתאמים לכבלים שאפילו עוד לא המציאו. הא!"

מה הייתם מעדיפים, סוללה שאף פעם לא נגמרת או סטוק אינסופי של סוללות רגילות?

העובדה שעוד אין משחק פלייסטיישן ל-KPop Demon Hunters, ומגוון מדיה משלימה אחרת, מראה שסוני ממש לא חזו את ההצלחה של הסרט.

"אל תשתין על המשפט המינהלי של ישראל" זה משפט אמיתי שיצא לי להגיד כרגע.

איכשהו תל אביב התמלאה בשנה האחרונה בסטודיואים לכדרות שפתוחים עד מאוחר ומשווקים את עצמם כמרכזים קהילתיים או "מפלט אורבני". היה איזה טרנד שפספסתי?

רק הרגע הבנתי שיש הירוגליפים מצריים עתיקים ביוניקוד. 𓁡 𓂀 𓂹

לפעמים כשאני בחוץ עם אלפרד ובדיוק עובר תינוק עם הורה שמכריז "תראה, כלב!" אז אני מיד מעמיד את אלפרד לדגמן כלבלבות מובחרת. למען חינוך ילדינו.

מדי פעם אני מסתכל בפיד ה-discover שלי לקבל ציוצים רנדומליים ואז אני נחשף לאנשים בצפון אמריקה שחוגגים את תחילת הסתיו ובא לי למות. פוגעני מאד בעיני.

שאלתי את אלפרד אם זה מפריע לו שהוא לא נימול והוא תקע בי מבט של "לא חתכתם לי כבר מספיק?!"

טוב, הפיד טיק טוק שלי נהיה כ"כ גרוע שכבר קשה לי להצדיק את צריכת הסוללה שלו. 10-15 סרטונים רלבנטיים להעדפות שלי (ש-0% ממנו ישראלי/בעברית) ואז הוא עושה מעבר חד לתוכן ישראלי נטו (50% עברית 50% ערבית) שגם אם אני מדפדף אותו מהר מהר צריך לעבור 20-30 סרטונים להגיע חזרה לתוכן "שלי".

During my habitual evening doom scrolling, I noted that due to my interest in Marvel movies, my doom scrolling feed had a small, but not negligible, amount of actual Doctor Doom content.

אחח, משרדי ממשלה. תמיד מדהים אותי כמה מהר עוברים מ-"הזמנת תור באינטרנט, מספרך הוא B564, שמך יקרא אוטומטית לגשת לדלפק ספציפי" ל-"אה, תעלה לקומה 20, תחפש את אלי לוי, הוא יגיד לך עם מי לדבר".

אלפרד הבין שאני מנסה לעשות מונטיזציה לחמידות שלו (גם אם רק בהון סימבולי) והפנה אלי את הגב.

גיליתי עכשיו שהגרסה הבאה של פייתון, שהיא גרסה 3.14, אוטומטית מייצרת alias לקובץ ההפעלה הראשי שלה בשם "𝜋thon".