אני אמורה לקשט עוגה אחת ולהכין עוד אחת ליום ההולדת של גלי מחר, ובמקביל לכתוב הערות לאסיפת הורים ליותר ממאה תלמידות שאני מלמדת, ולשם כך אני אמורה לגמור לבדוק את המבחנים של כולן (גמרתי בערך שלושת רבעי). הגעתי לרגע האחרון כי היה לי שבוע עמוס בטירוף. אני כבר לא בגיל ללילה לבן והריכוז שלי בתחת.

אני לא אומרת את זה בקטע של 'הנוער של ימינו מטומטם', זה פשוט ממש מעניין בעיניי לנסות להבין את המקור של שגיאות. בהוראת המדעים יש מלא ספרות על איך שגיאות ספציפיות מצביעות על תפיסות שגויות ספציפיות, ויש הרבה תיאוריה סביב בניה של שאלות ומסיחים שיחשפו את התפיסות האלה, ולמצוא סוג חדש של טעויות שלא למדתי >

בשנתיים שלוש האחרונות אני רואה במבחנים דברים שלא ראיתי קודם. תשובות שגויות מסוג חדש. למשל - בטקסט שכתוב בו שפחמן דו חמצני גורם למאפים לתפוח ובשאלות אני מבקשת דוגמאות למזונות שיש בהם פד"ח תלמידות כותבות 'תפוח'. זה נראה לי תוצאה של 'אסטרטגיות' שהן מפתחות או לומדות כדי להמנע בכל מחיר מקריאה.

הודעות קוליות זה כמו סקס, אם זה אנשים שאני אוהבת אז יאללה, תביאו אותה בהודעות ארוכות, זרם תודעה, רק לשמוע את הקול שלכם, אבל אנשים זרים או אנשים שאני לא מחבבת שתוקפים אותי בהודעה קולית בלי לוודא שאני בעניין - איכס

שיחות עם בעלי

זה לא מצחיק דואולינגו 😕

הייתה לנו נזילה מטורפת לחדר השינה משטח משותף בגג. יש מלא פרטים שאני לא אלאה אתכם בהם, אבל היה לנו קושי מאוד גדול לגייס את הוועד לתיקון למרות שמשפטית אין שאלה, וזה נסחב חודשים ושנים ובסוף תיקנו על חשבוננו בעשרות אלפי שקלים. הערב הייתה אסיפת דיירים לדון בין השאר בנושא הזה, והייתי נורא במתח, והיה בסדר!

מכונת הכביסה לא סוחטת. גיליתי את זה הבוקר עם הכביסה הראשונה של הסופש (אני עושה 7-8 מכונות במהלך הסופש כי אין לי זמן לכבס באמצע השבוע). הטכנאי יוכל להגיע רק ביום ראשון, ושבוע הבא ממש עמוס לי, אז ארזתי הכל בשקיות זבל גדולות ומסרתי למכבסה, וחלק ממני תוהה אם זה לא סידור עדיף גם לימי שגרה.

שרשור ממש מעניין

זה הספר המיליון שאני קוראת שמתרחש בלונדון בזמן מלחמת העולם השניה, וכמו כל פעם, שני דברים הורגים אותי בכמה שהם משוגעים. אחד זה הקטע שהם שלחו את הילדים לאזורים הכפריים. לא יכולה לדמיין את הדבר הזה. איך הם התארגנו לזה ברמה לאומית ואנשים פשוט שמו תינוקות בני שנתיים על רכבות שיקחו אותם לגור אצל זרים

הייתה הרצאה מעולה אבל עכשיו במקום ללכת לישון אני נאלצת לאכול גלידה. סבלי גדול וכו'

אני שונאת את נעמה של שבוע שעבר שקנתה כרטיסים להרצאה הערב

אני חושב שזה הזמן לשתף שהחודש אני מסיים את עבודתי במקום העסקתי, שהיה לי מאוד נחמד, גם אם מלחיץ ולעיתים מדכא, לעבוד בו. אחרי 3 שנים (מינוס בערך 200 ימי מילואים), אני נפלט לשוק העבודה, והשוק קשוח. אז א. לייקים מנחמים תמיד יתקבלו. ב. אם אתם בתחומי אימונולוגיה/ ביולוגיה/פארמה ומכירים משרות.

ביקשתם, קיבלתם. שמלות מהשטיח האדום של המֶט גאלה בתור ספרים של הוצאת עוץ, 2026. במקום הראשון: ליידי גאגא ו״יצורים בלתי אפשריים״

אני כבר שעתיים יושבת מול המחשב בשביל לעבוד, ואני מנסה להבין אם זה שלא התקדמתי במילימטר זה באמת בגלל שהשיפוץ אצל השכנים חופר לי ומטריף את דעתי או שזה רק תירוץ וגם אם היה פה שקט הייתי באותו מצב. מפה לשם זה חופש היום וכל הילדים בבית + חברים אז הגיע הזמן לבשל צהריים.

זה השלב בשנה שבו אני מחפשת עוד מורה למדעים שתצטרף (או יצטרף) לצוות שלנו ותלמד בחטיבה. אני ממש רוצה שזו תהיה מישהי שיש לה לפחות תואר ראשון בתחום מדעי (עד היום לכל הצוות יש תואר שני ומעלה), וכמעט בלתי אפשרי למצוא, כי תואר מדעי מאפשר לעבוד בתיכון וללמד לבגרות וזה הרבה יותר משתלם כלכלית.

איכסה, למה עוד פעם חורף

היום חגגנו במטבח את יום הצנצנת

פרק חשוב למורות ומורים! @yaelsr.bsky.social @naamaxt.bsky.social הפיצו כמו הרוח! השקעות לעצלנים - פודקאסט על כסף, השקעות והחיים עצמם: פרק #103 - הכסף של המורים Episode webpage: podcasters.spotify.com/pod/show/tam...

הילדון התחבר לשורשיו התימניים והכין קובנה (באמת הייתה לו סבתא רבא אחת מעדן)

מה גורם לסיר להרעיש ככה על האינדוקציה? הוא נשמע כאילו הוא הולך להתפוצץ (אני מכינה יוגורט בכמות מוגזמת)

תמליצו ל @ayaalon.bsky.social חברתי, אושיה ואייקון אופנה, אחרי מי לעקוב

חזרתי מהצגה קצת meh וזה חבל כי אהבתי מאוד את הספר שהיא התבססה עליו

חשבתי שזה סתם ספר טיפשי אבל הוא היה מוצלח ואינטליגנטי. נהניתי מאוד.

בעקבות השרשור בטוויטר, רבים שואלים אותי: עדיבןיהודה, איך AI agents בעצם עובדים? אז הכנתי הסבר מפורט שיעזור לכם: שמש במרום זורחת אמא את יוסי בנה שולחת לך הבא בקבוק חלב לך ישר ואל תשכח יוסי, ילד שלי מוצלח. יוסי בשדרה פוסע ופתאום אורות עיניו אץ הוא רץ הוא לפניו גור כלבים מסכן צולע הוא חובק בשתי ידיו.

אני לא יודע מה אתם עשיתם היום. אני כיליתי היום את הזמן והכוחות שאין לי בהגשת בקשת ביזיון בית משפט נגד הרבנים הראשיים שהורו באופן ישיר להפר את פסיקת בג"צ ולא לאפשר לנשים לגשת למבחני הרבנות, והתקפלו בעקבות הבקשה. הנשים שנרשמו וזומנו למבחנים הגיעו היום בשעה היעודה לחדר הבחינות (שהופרד ממקום הבחינות

תמיד בשלב הזה של השנה אחרי מגיפות ומלחמות וסתם ביטול לימודים מסיבות אקראיות, מגיעה לשכונה בהפתעה תקלה שגורמת להפסקת מים. זה מתחיל כשאין מים בברזים בהפסקת עשר, ולוקח זמן עד שהגיחון עונים ונותנים צפי לתיקון ולפעמים זה עובר אחרי שעה אבל לפעמים ברור שזה יימשך ואז משחררים את כל בית הספר מוקדם.

דברים שאני ממש אוהבת לפנטז עליהם אבל אין לי שום רצון להוציא אותם לפועל במציאות כי ברור לי שיהיה סיוט: - חופשת בטן גב - טיול של כמה חודשים עם כל המשפחה - להפסיק לעבוד ולחיות חיים פשוטים שבהם אני אעבוד בגינה ואנביט חרולים ואכין לחם מחמצת וכל מיני דברים הום מייד מאפס - לבנות את בית חלומותי

באמצע שיעור קשוח יצאתי לקחת כוס מים (בזמן שהתלמידות עבדו על משימה). כשחזרתי עצרו אותי שתי תלמידות שאני כבר לא מלמדת כי הן בתיכון, ואמרו שהן צריכות להגיד לי משהו לפני שאני חוזרת לכיתה. ישר נלחצתי - יש לי משהו בשיניים? כתם על המכנסיים? אמרתי שהן מלחיצות והן אמרו 'לא, לא, זה משהו טוב'

מאז שהשתחררתי מהצבא התחמקתי ככל יכולתי מטקסים של יום השואה ויום הזיכרון. אם אני כנה עם עצמי זה אפילו לא משהו אידאולוגי שקשור לאיך מציינים את הימים האלה, אלא פשוט קושי אישי וחוסר רצון להיות במצב הזה מוקפת באנשים. מאז שאני מורה אין לי יותר את הפריבילגיה להתחמק, ואני אמורה גם להחזיק פרצוף תקין.

הסתובבנו כל הבוקר בגן החיות עם האחיינים שלי. הטמפרטורה הייתה סבבה אבל היה כזה אובך שעכשיו אני מרגישה שהגרון שלי מלא בוץ. נכון שכל הספרות הרפואית ממליצה על קפה קר עם גלידה במקרים כאלה?

לכבוד זה שניצלנו מכמעט מוות (כולנו בכללי והבנזוג באופן יותר ספציפי) חשבתי שזה יהיה יפה לקנות לו טבעת חדשה בשבילי 😍 אני אוהבת אותה מאוד אבל גרועה בלדגמן ולצלם.

אגב הדיון שהיה פה היום על הגירה: גם אני וגם הבנזוג עובדים במקומות שאנחנו מאוד אוהבים. ממש מחוברים לארגונים ולערכים שלהם וגם אוהבים מאוד את האנשים שאנחנו עובדים איתם. בשבוע האחרון קיבלנו המון אהבה בצורת ביקורים ומלא משלוחים של אוכל, פינוקים, מאפים, גלידות ועוד מהחברים שלנו מהעבודה, גם שלו וגם שלי.

אנחנו בבית 🥳 מעניין אם הגוף שלי זוכר איך ישנים במיטה נורמלית אחרי חמישה לילות על כורסה נפתחת (שלא ממש נפתחת)

המרחב המוגן פה זה המתחם של חדרי הצנתורים. אם בדיוק יש צנתור מכניסים את כולם לחלל שנמצא במתחם, אבל אם אין צנתור בזמן האזעקה (ורוב הזמן זה מה שקורה, כי חג ושבת אז אין צנתורים אלקטיביים) מכניסים אותנו לחדר פיקוד שמשקיף על כל חדרי הצנתורים וזה מגניבבבבב. איזה טירוף זה הייטק של רפואה.

אני: לא מצליחה להתרכז בשום דבר שדורש קצת יותר משני תאי מוח, קוראת את הקומיקס של מועדון הבייביסיטריות של גלי שמצאתי אצלי במקרה בנזוג שמתאושש מהתקף לב: תביאי לי מהבית את הספר גיאולוגיה של עקיבא פלכסר, ראיתי בסדרה של נטפליקס על הדינוזאורים משהו שלא מסתדר לי ואני רוצה לבדוק

מצד אחד זה לא טוויטר פה, מצד שני זה כבר לא מרגיש כמו סירקל, אז משתפת במשהו אישי ואין לי אשליות שזה סודי או משהו כזה, אבל אל תהיו חמורים אם אתם עוקבים אחרי בן זוגי בטוויטר או סתם מכירים אותנו מהחיים. אני כותבת עליי, אבל מה לעשות שזה לפעמים קשור אליו.

ממחקר שערכתי בחודש האחרון עולה כי אזעקה ב<בודקת ברשומות> 5:33 בבוקר מחריבה לי את השינה ואת המצברוח יותר מאזעקה בשתיים בלילה.

עכשיו האזעקה הייתה כשהייתי בדרך לעשות כביסה ולכן אני עדיין סרוחה על מזרון בממד למרות שהשחרור היה לפני חצי שעה ככה

אנחנו נמצאים בשלב של המלחמה שבו מישהו אמר לידי 'בגט' ו'סלט ביצים' ומיד הייתי חייבת להכין בגט וסלט ביצים (רק שזה לא היה כל כך מיידי כי מה נעשה שבצק של בגט זה לא בצק של חלה)

כולנו. www.instagram.com/p/DV9Taf-E-Sy/

איזה מסכנים הנוער של ימינו שהם כל הזמן באינסטגרם אז כשבא להם לאכול משהו הם לא יכולים סתם לחמם איזה טבעול או פסטה עם קטשופ או תבשיל משקית (מי פה עוד גדל על חמים וטעים ועל טובשילים?), הם חייבים להכין ולצלחת צלעות טלה עם צ'ימיצ'ורי שהם הכינו פרום סקרץ' #בשר

טרהלהלהלהלה

בגלל שפורים השם יקום דמו בוטל, לילדים לא היה את הטרלול הממתקי המרוכז המכונה החלפת משלוחי מנות אז זה פשוט ממשיך עד עכשיו, כל פעם שהם נפגשים עם חברים הם מכינים להם משלוחי מנות ומקבלים מהם משלוחי מנות וכבר יש לנו בממד עוגיות פסח אבל רק היום הגיעו שלושה משלוחי מנות.

'אתמול הייתה אזעקה כשאני והבת שלי היינו בחוץ, אז שכבנו על האדמה וזה עשה לי כל כך טוב! הייתי צריכה את זה. ממש הודיתי על האזעקה' (מפניני האמא ההיפית הסתומה של חברה של בתי. כן, זאת שמצחצחת שיניים בדבש)

בתור חברה גאה במעמד האנשים המיוחסים שיש להם ממ"ד, התנדבתי לארח את המחנכת וכמה ילדים מהכיתה של גלי. זה לא ממש אורגן כמו שצריך ואף אחד לא לקח אחריות על החלוקה של הילדים בין הבתים, אז גם הגיעו בסוף די הרבה (7 בנות בנוסף לגלי) וגם מצאתי את עצמי מול כל מיני תלונות ודרישות של ההורים (כלומר אמהות)

אנשים ממש אוהבים להגיד דברים. רצוי בביטחון. זה נורא כיף להגיד דברים בביטחון, זה גם מרגיע וגם מרגישים חכמים. הבעיה היא שללמוד ולהעמיק זה קשה, וגם ככל שלומדים ומעמיקים מבינים יותר מורכבות, ואז יותר קשה להגיד דברים בביטחון. לכן הדרך אל האושר ואל האינטרנט כפי שאנחנו מכירים אותו היא להנפיץ. בביטחון.

היום במפעלי ההזנה: הכנתי יוגורט!

We found something you might hate,

עזבו הקשר