אני: כמה נחמד שהמלןן ליד המקדש הגדול, אוכל לשוטט שם בערב ובטח יהיה כמעט ריק. היפנים: Hold our biru. And we mean *all* of our beers.

מכל מיני סיבות, שהיחידה שבהן היא שאני עשיתי טעות מטופשת בעקבות שינוי של חברת התעופה ואחרי שהבנתי אותה, התיקון היחיד היה להוסיף עוד לילה בטוקיו - המזוודות נשלחות כבר היום לשדה ואני אסתובב היום וגם מחר עם תיק לא גדול ובו בגדים ליומיים וגם אחליף למלון באיזור אחר. שכל זה אולי לא מאוד נוח, אבל זה מה יש.

האהבה היפנית למלון לא ברורה לי כלל (למרות שאני לגמרי זורמת עם זה שיביאו לישראל פנטה מלון, רק בבקשה דיאט!) מאחר שאני מחכה שמייבש הכביסה יסיים לעבוד, ארוחת הערב הגיעה מהקונביני, והרי לפניכם עוגת קרם מלון. שנראית כמו מלון והיא גם בטעם מלון!

חשתי שהמוזיאון (פשוט היה ליד תחנת האוטובוס שלי) לא מספיק מעניין אותי 60 ש"ח, אבל הדלת אדירה, אז נכנסתי כדי לצאת.

שכחתי אתמול להשוויץ בפני #פידסריגה ברכש (הקמצני) שלי באוקדייה. התקמצנתי כי למעשה עדיין לא סרגתי את הנורו שקניתי שם בשנה שעברה אז לא באמת מגיע לי.

לא יודעת מה איתכם אבל @nts.is ובנזוגה לקחו אותי לבית תה טבעוני עם עוגת קשת מרהיבה וטעימה מאוד שהיא בערך ירקות מרוב שצבעי המאכל שלה טבעיים.

מתברר שקו הרקיע מלא האורות של טוקיו פחות נחמד כשחלקו תקוע לך ישר בפרצוף, וגם לסגור את הווילון לא עזר מספיק, כי האור חדר פנימה בכל זאת ובנוסף גם היו מיליון אחוזי לחות. וסליחה על בעיות העולם ראשון האלה, אבל זה היה סבל ממשי.

למה את על הרצפה שולה? 🥺

קחו אותי מכאן.

ביי אוסקה. את מוזרה ומטונפת אבל נהניתי אצלך מאוד.

עד כה הבוקר: קמתי ממש מוקדם ואפילו הספקתי לרכבת המוקדמת יותר משתכננתי אבל אז החלפתי לרכבת הלא נכונה והייתי צריכה לחזור אחורה. ואז עליתי בטעות לקו המאסף שעוצר ב-18 תחנות ולא בארבע, אז ייקח 15 דקות יותר להגיע ליעדי בקיוטו. אבל זה בסדר, כי הרכבת כמעט ריקה ויש לי מקום לשבת וזה שינוי מרענן.

אומג.

עדכון: הילדים בסדר גמור.

הדג מבטיח מזל גדול באהבה. ואף ציין את הטיפוס: מזל אריה או דגים, אולי עקרב. סוג דם A אפשר גם B. בהיותי מזל דגים עם דם B, חושדת שהוא מעודד אותי לאהבה עצמית.

סליחה זה לא דרקון זה אריה! 🦁 כמובן. הרי ברור לגמרי שזה אריה. מהר, שמישהו יחבוט בי עם כרשה!

הגעתי אל המקדש עם הדרקון! 😍🐲 (ולשבריר שנייה היה לי פריים נקי!) אלף ין קונים לך דף מיוחדג' במהדורת אביב להדבקה במחברת (ממילא לא כותבים פה בלייב, אז לפחות שיהיה עם זהבים וסאקורה).

השנה היא כנראה שוב 2007. אבל כואבות לי הרגליים. כמו כן, למרבה הצער לא היו קרוקס ורודות הלו קיטי וחברים אז רק קניתי חבילת ג'יביטס פוקימון כי למה לא (היה גם של סושי אבל הם היו גדולים מדי וכעורים מדי).

מקדשון זעיר בין המסעדות. ניתן לתרום ואף לסגוד אונליין.

העזתי ליצור קשר עין עם הקשישה שישבה מולי באונסן של המלון, ואף לחייך אליה בסימפטיה כי שמתי לב שהיא דופקת על השוק התפוס שלה בזמן שאני עיסיתי את כפות רגליי הכואבות, והיא נראתה מבולבלת מעשרות הטאבו שבוודאי הפרתי.

כולם בפארקו: הולכים לפוקימון סנטר או עומדים בתור לפוקימון קפה בתקווה שיתפנה להם מקום. אני: מדפדפת ב וקונה אמנוצ' בחנוצ' האמנוצ' הצעירה הצמודה לשם.

ארמגרד. #פידחתולים

אהבתם הבלתי מתפשרת של היפנים למדרגות עוד תהרוג בסוף אותי או את הברכיים שלי. זה כאילו שהם חייבים לשים משהו יפה או חשוב בראש כל גבעה.

אוסקה כל כך טראשית מה זה כל הקיטש הזה בדוטונבורי אני מאוהבת.

בואו, נוסעים.

בואו, נלך לפשפש.

אני יודעת שהם מקפידים כאן נורא על הטריות של הביצים וכו', וזה גם באמת מאוד טעים, אבל קשה לי נפשית עם חיבתם של היפנים לחביתות רטבוביות ולא מבושלות עד הסוף. כל נים בגופי זועק, אל מול הבופה המפנק של ארוחת הבוקר במלון, בקולו הרועם של רפי גינת: "סלמונלה!"

דלק לסיוטים של כולכם. You're welcome.

אני. כל בוקר בערך.

קחו אותי מכאן. (אכן, המסך אינו עובד. אתמודד.)

טיפול שיניים באמצע הלילה כי הזה (סתימה לבנה) שמכסה את הבורג של הכתר של השתל החליט ליפול והעדפתי לשלם 600 ש"ח היום ולא לחפש רופא שיניים דובר אנגלית בטוקיו - ✅ מה אני יגיד לכם, זו היתה סוכריית גומי יקרה מאוד.

בוקר שהתחיל בצרחות ואח"כ ביקור אצל האחראית על נושא ההטרדות המיניות במשרד אחרי איש תחזוקה (שוב) פתח מבחוץ ובלי לדפוק בדלת תא שירותים נעול בזמן שמישהי ישבה בו כי הוא חשב שזה מחסן. (ואני בעצמי התלוננתי לבוס שלהם על דבר דומה לפני שבוע) טעויות קורות אבל למה יש לכל כך הרבה אנשים מפתח שפותח שירותים מבחוץ?

איך האריזות לטיסה אתם שואלים? ובכן, נראה שיהיה לי אוברווייט. ואני לא רומזת ששולה היא חס ושלום חתולה שמנה (אני אומרת מפורשות). מזל רק שכמעט הכל ארוז בקוביות כי אחרת כל הבגדים שלי היו מלאים בפרווה.

לילה טוב, פיד חתולים.

כשאת אומרת משהו שהוא כל כך מטומטם, שלמרות שהנמען הוא חתול קטן וטיפש, את פשוט עומדת במטבח ומרכינה ראשך בבושה מהולה בצחוק היסטרי. והפעם: "אל תצעק עליי, אתה תכף תקבל את הפֶטָה סלמון שלך" וחמש דקות אני עומדת שם, נבוכה מהפיגור של עצמי וממלמלת לעצמי זה לא גבינה יא סתומע מזל שלא אמרת פֶטָה סולומון.

שוב קטגוריית מטא אידיוטית וחסרת משמעות. תנו למישהו אחר לערוך אם נגמרו לכם הרעיונות.

רגע משמח נרשם הערב עת פירקתי את תיק החירום שהיה בממ"ד, ואז כבר העברתי חצי מהתכולה שלו למזוודה כי אני צריכה את התיק ואם כבר הדברים היו מקופלים שם יפה אז למה לא. כמובן שבכך יש להניח שהבאתי על כולנו ג'ינקס מהגיהינום. אז שתדעו שאני ממש מתנצלת.

שרון מרוצה. 😍

סליחה אבל "מה הקשר" של היום הוא כנראה הכי מטא מסריח שהבני אלף זונות האלה עשו אי פעם. הם בטח מסתכלים על הסטטיסטיקות של הכושלים ומחככים ידיהם בהנאה כמו הזבלים המרושעים שהם. מקרה קלאסי ומרגיז של יוצרי המשחק ששוכחים שזה אמור להיות מאתגר, אבל גם מהנה, עבור הפותרים ולא רק הנאה סדיסטית עבור היוצרים.

סרגתי סוודר קטן קטן קטן בשביל חברה. אפילו יש לו פסים.

עוררתי מחלוקת בקבוצת הפייסבוק של משתמשי SpareEatורבים טוענים שאני סתם בכיינית, אז אתם תשפטו: קיבלתי סל סבבה למחירו (30 ש"ח): לחם מחמצת, עוגת שמרים ובגט. וקופסת שברי העוגיות הזו, שביאסה כי אני סבבה עם מאפים קצת פחות טריים, אבל לא עם זה שנותנים לי זבל שמקומו בפח. הסל היה סבבה לגמרי בלעדיהן. הן ביאסו.

אבל מדוע. ninjatestkitchen.eu/recipe/pickl... (חיברתי סופסופ אתמול את הנינג'ה גלידה שקיבלתי שי לפסח ולפיכך בוהה במתכונים כדי לקבל רעיונות לדברים שאפשר לזרוק פנימה)

-הרכבת לאושוויץ לא יצאה בזמן, היה צפוף, ולא הוגש אוכל בנסיעה. שלושה כוכבים. -הביקורת הוסרה כי סיבות*. *defamatory under Reich law.

שמחה לא להיתבע בתביעת דיבה כי כתבתי שהאוכל הגיע קר והשירות היה לא משו, אבל וואו גרמנים וואו.

בינתיים המצב עם הגיברת הזו נהיה בלתי נסבל ואין אפשרות לנהל שום שיחה עם אנשים מבלי שהיא תידחף לתוכה. ואם היא לא נדחפת פיזית, היא סתם מאזינה לשיחות, עד כדי כך שלפני כמה ימים שאלה אותי על משהו שאמרתי למישהי בטלפון. היא גם נבחרה לאחרונה ליו"ר ועד העובדים אז גם יש לה תובנות גרועות על כל הדברים והאנשים.

המוח שלי, בכל פעם שיש דיווח על עוד התפרעויות בעוד הפגנה נגד גיוס לצה"ל של טובי בחורינו בגיל הנכון, שניכר עליהם שהם במצב רפואי תקין וכנראה שגם בכושר לא רע:

פידוש: האם יש כזה דבר מסעדה ויאטנמית (לא "אסייאתית" עם שוסי ונודלס) שהיא גם ממש טובה וגם כשרה? (ההקשר: מנסה להחליט האם שובר לארוחה זוגית למסעדה שכזו, באם קיימת, יהיה מתנת פרידה הולמת מטעם החבר'ה מקולגה שבשנתיים האחרונות נאלץ לבטל 3 פעמים את נסיעתו המתוכננת לוויאטנם בגלל המלחמה)

הנה מוטלות גופותינו.

אבל תראו את החתיך ההורס הזה בצבע ירוק רעל שראיתי בעודי מטיילת בין מוסכים. 🤩🤩🤩

פעם היתה ליד המוסך שלי מאפיה טובה מאוד, שהיה תענוג לשבת בה כשהאוטו בטיפול. אח"כ זה התחלף למאפיה יומרנית ומוגזמת לאינסטגרם אבל טעימה מאוד. ואז עברתי כי סיבות למוסך שיש לידו פטיסרי צחפתי אבל המוסך היה מזעזע. אחרי שנה וחצי חזרתי בשמחה למוסך הקודם אבל המאפיה היא כעת "מאפיית בוטיק" שכולה בורקס בינוני.

נהניתי מאוד מאוד. סדרה מעולה ומדכאת, שמדגימה היטב שלכל אחד יש תחליף (זה קצת ספוילר אבל לא באמת). ממליצה. נסו ותהנו.