קחו ארנבת קטנטנה.

אפילו לא כמתנה לט' באב.

תם מפגע הרעש. וכל האירוע. שים גז, נהג, וקח אותי הרחק מהחורתחת הזה אל מכוניתי המחכה בלטרון.

Help me, I am in hell.

אמנם כמעט סיימתי לסרוג את הגוף אבל עכשיו הבנתי שעשיתי טעות איומה עם הצווארון המחורבן הזה שמההתחלה לא אהבתי. לא תהיה ברירה אלא לפרום את ההתחלה ולסרוג אותו מחדש. איזו זוועה.

יש מצב שכבר התבכיינתי על זה, אבל בחיי שרק ירושלמים עשויים לחשוב שלטרון זו נקודת מפגש לגיטימית עבור לא-ירושלים שצריכים איסוף לסיורים ואירועים שונים מטעם העבודה. ועוד בפאקינג 7 בבוקר. לאירוע שמתחיל בתשע. מקום שלא נגיש לתחב"צ, אין בו מגרש חניה מסודר ללא תשלום, ופורצים שם לרכבים. יאללה בואו.

חושבת שהחשבון הזה, וכל הדרמה שבו יוערך ע"י #פידחתולים. www.instagram.com/whisker_street

#פידסריגה, נראה לי אתן תאהבו את ההסבר הנהדר הזה על הסיבות לכל מיני דברים בסוודרים מסורתיים של דייגים. (ויה הפייסבוק של צמר גורמה) www.instagram.com/reels/DUTq_y...

מעדכנת שההיא לא התייחסה להערה שלי אבל ציינה שגם לה יש מתכון דומה ושהיא מכינה קניידלך כמעט יום שישי. שזה מפנק אך כה מוגזם בעיניי ומוזיל את הקניידלך כמעט כמו שהמגורים בראשלצ קלקלו לי את הכיף שבנסיעות לאיקאה.

במשרד החליטו שהדרך לציין את יום המשפחה היא באמצעות חוברת מתכוני עדות, וביקשו מהעובדים לשתף את מתכוני העדות המשפחתיות שלהם. שקלתי לשלוח המלצה על צנצנת הגפילטע המועדפת עליי כי המתכון אבד, אבל בסוף שלחתי את מתכון הקניידלך של סבתא והערה שהגדרת הפרויקט הזה כמתכוני עדות מנציחה ימים שכבר התקדמנו מהם וחבל.

מה, לא?

וואו, דודה, תודה באמת על הפורוורד של שיר גרוע ומנוקד לרגל ט"ו בשבט. אני מרגישה ממש מיוחדג'ת עכשיו. שמישהי תביא לי קלף שרוף בקצוות וטוש מוזהב להעתיק את הקיטש הזה נגעת ללבי עם ה-Forwarded Many Times הזה כמעט כמו ב-12.10.23 ששלחת לי שיר של נעם חורב, שקרא לאחדות וציפוף שורות ולא לשאול שאלות ולחפש אשמים

צפו*: גילתה בשעה 15:00 שהתור לרופא שיניים שחשבה שהוא מחר בשעה 17:15 הוא היום בשעה 17:15. הספיקה להגיע מירושלים לראשל"צ בזמן, ואחרי שסיימה אצל רופא השיניים, אפילו הסתפרה! __ * אל תצפו, משעמם, נטול קונפליקט אמיתי, וללא פואנטה.

בשישי הזמנתי לראשונה אוכל אמיתי ולא מאפים דרך SpareEat וכמובן שזו היתה נפילה מרהיבה. גם כי האוכל היה לא טעים ברובו וגם כי זרקו עליי את כל הפחמימות הריקות האפשריות ואפילו שיקרו לגבי זה בקבלה שצורפה להזמנה. בפייסבוק חיממו אותי על זה, אז פניתי לשירות הלקוחות וקיבלתי תשובה שמצדיקה לשרוף את המקום.

מתברר שלזעוק "נו שולה בואי הנה, יש לך גוש חרא על התחת" לא משכנע את החתולה האמורה לבוא. מאכזב מאוד. (גם בבוקר, כשהגוש עדיין היה טרי ועסיסי היא לא שוכנעה.) מתלבטת אם לנסות להתאבד על ידי ניסיון לקלח אותה באמבטיה. אפילו לא בטוחה איך להתחיל בזה ואין לי בבית מספיק תחבושות עבור מה שיקרה אחר כך.

שימו לב, #פידסריגה (סבתא שלי סרגה אי שם בשלהי האייטיז)

תעצרו הכל! גוגל פוטוז מדווח שגם לפני שנתיים ואפילו לפני שלוש שנים שולה היתה חמודה מאוד!

#פידסריגה, תהנו! הכל כאן מרהיב. (ואפילו מנצח את החוברות של צמר החסידה מהאייטיז מהאוסף של סבתא, אבל לא בפער גדול! זה אולי מצדיק שרשור מתישהו.) www.instagram.com/p/DT9XRARFAzA/

מחכה לראות אם יגיע מענה אוטומטי נוסף ששולח אותי אל מישהו אחר.

קריוס ובכחוס - סיפור על עוזי, הילד ששתה יותר מדי יין קידוש, לא צחצח שיניים, ומצא את עצמו באורגיה של מין וריבה.

אני יודעת שבשנות חתול הוא כבר בן 80+ ושמצבו מעולה לגילו, אבל קצת עצוב לי כשאני קולטת שלפעמים הוא מתלבט לרגע לפני שהוא מזנק על דברים, או שהוא צריך שירימו אותו כדי לעמוד בכיור ולהציק לי בשירותים. אבל גם בגיל 16.5 המתקדם הוא עדיין החתול הכי מתוק שיש.

לא נראה לי. 😰

אחד הדברים המהפכניים בטלפון הכבר-לא-חדש שלי הוא העובדה שהוא גם יכול לשמש כשלט רחוק עבור שלל מכשירים, אז בינתיים קינפגתי אותו לעבוד עם הטלוויזיה ועם המזגן בבית, וגם עם המזגן בעבודה. זה מרגיש לי כמו פוטנציאל מרהיב להטרלות, אחרי שאשתלט על המזגנים של כל עמיתיי.

פיד חו"ל: סופת שלגים. כאן בלבנט: לא אותו הדבר.

כמה חיכיתי לרגע הזה.

סה"כ הגיוני לגמרי. 🥏 www.instagram.com/reels/DT5Ydp...

תייגו דגני בוקר טעימים ודגני בוקר שמזכירים שבבי נסורת דחוסה של אוגרים, ואל תגלו להם או לקונים מי זה מי.

האם לא ניתן לקנוס מראש רוכשים של טסלות כי ברור שהם יתנהגו כמו זין?

מילא זה שתפרתי תיק קשר אחד, אבל הנה עוד אחד, והפעם דו-צדדי, ואף זעיר במיוחד עד כדי כמעט חסר תועלת, כי עכשיו הטכנולוגיה קיימת בידיי וכי הדוגמה היתה כל כך חמודה אז למה לא לתפור כזה.

תראו! זה אני תפרתי! ואומג זו היתה חוווה לימודית חשובה מהסוג הכמעט מעורר בכי של לפענח הוראות ולטעות בכל זאת ולפרום ולתפור שוב, אבל בסוף הצליח לי. ואני צריכה לשפר לא רק את כישורי התפירה שלי אלא גם את כישורי הגיהוץ שלי. וקרש גיהוץ נורמלי ולא קטנצ'יק. ולקנות את כל הגאדג'טים.

פיד חתולים ופיד כלבים, הנה בזבוז הזמן שלכם להיום. (עם זאת, מצער מאוד שאין להם אופציה של בטן לבנה) uchinoko-maker.jp?lang=en-IL

משעשע, וגם מעניין. האמן מציב, מצלם, מפרסם, ואז מפרק את המיצג הנודד שלו וממשיך הלאה. היו תושבים שזה טירלל קצת את הביטחון שלהם במציאות, כי הנה היה פה משהו מוזר ומפתיע ועכשיו כבר אין. www.bbc.com/news/article...

היום תפרתי זה לזה דברים שאינם מפיות נייר. ומתברר שזה לא מועיל כלל להכליב הכל מראש ביד כמו שאני שלמדתי כשתפרנו דברים ביד כי אז צריך לפרום הכל כדי לתפור כמו שצריך במכונה אחרת עקום. ובכל זאת הכלבתי את שני החלקים של התיק כי הייתי סקרנית לראות איך זה ייראה בסוף. אבל אני לומדת דברים והרגלים וזה כיף.

מדוע נונו ומימי זו כזו רשת בלתי נסבלת אל תענו לי. האוכל טעים, הוייב נעים, אבל אפילו בארומה יותר ידידותיים ושירותיים.

מעכשיו אני אוכלת רק על מפיות נייר שנתפרו להן יחדיו כי אני יוקרתית ככה! 🤣

שולה מתחמדנת.

באמאשלי, אבקת מרק כביטוי של פוליטיקת זהויות. די כבר, הארץ. לא חייבים לתת לכל מטומטם לכתוב על כל מה שבא לו. (החמודים והחמודות מהפיד שלי שכותבים שם אינם מטומטמים ולכן טרוניה זו אינה חלה עליהם). כף בסיר, מלחמה בציבור: אבקת המרק חוזרת www.haaretz.co.il/food/2026-01...

אני... שכחתי לשחק וורדעל ושברתי את הסטריק! 😱🥺😭

מצב נפשי: שורפת עצים ומשעשעת את עצמי בכך ששולחת לאחת מכן פרקים נבחרים מההתדרדרות המחרידה של הלו קיטי לחיים של פשע ועוני מחוץ למיינסטרים.

לאאאא רוצההההה ללכת לעבודה בירושלים המחורבנת שלכם. 🥶

קלקלו שם של רשת חנויות בשינוי של אות אחת: נידת הדובדבן.

סרטון סטופ מושן חמוד מאוד להנאת #פידסריגה וגם סתם מי שאוהבים דברים יפים www.instagram.com/reel/DS24ztE...

בכל פעם שאני מנקה לחתולים את הארגז קורים שני דברים: כבודו נעמד ליד הדלת ומחכה לי כדי שנצא לזרוק את הזבל בפיר האשפה. לעומתו, הנסיכה מתעוררת מהשנ"צ ומחכה שאסיים לנקות כדי שהיא תוכל לחנוך תכף ומיד את החול הטרי בארגז. (ואז היא מצטרפת אליו לשוטטות ואני נאלצת לרדוף אחרי שניהם ברחבי הקומה כמו איזו מסכנה)

אחרי 3 ימים עם HBO, אני חושבת שיש לי דעות בנושא - התוכן שלהם אמנם איכותי, אבל יש ממש מעט מה לראות, כי את רוב מה ש"חשוב" לראות - כבר ראיתי/הורדתי במשך השנים, או שבחרתי לא לראות. מה שמשאיר קומץ סדרות שרציתי לצפות בהן ולא יצא לי, וזהו. וגם אין מספיק תוכן קליל וסתמי (חוץ מריאליטי טראשי ממש.)

האם כבודו מוכן לתת לי להיכנס הביתה? 🤷🏼‍♀️ #פידחתולים

נראה שב-2016 בעיקר צילמתי את הכל חוץ מאת עצמי וגם לא הצטלמתי יותר מדי, אבל כבר אז אלנבי לא שיתף פעולה בסלפיז והיה המום. מצד שני חיפוש התמונות הזה שיחרר אותי (לפחות זמנית) מתסביך שהתאבססתי עליו בחודשים האחרונים ובעיקר בימים האחרונים ברמות של האימפריה הרומית, אז יאיי.

לא. אין לתאר. חסרים באריזה שני דברים שוליים למדי: כבל חשמל והדוושה! תענוג. לא תהיה ברירה אלא לנסוע לשם על הבוקר ולהרים צעקות.

ספוטד באושר עד ברישון לציון. כמו כן, יש לי מכונת תפירה עכשיו. (הקופסה הוורודה שמאחורה, כי אנחנו לא ברברים.)

לא שאמורות להיות לי יותר מדי ציפיות מהתיקים של ניין ווסט, אבל עד שסופסוף התחלתי להשתמש בתיק היד הזה שחיכה איזה 3 שנים עד שיתחשק לי עליו (היה מתנת יומולדת) והנה מתפוררת ידית הפייק-עור שלו. 😭 יש לכן רעיונות יפים מה לעשות עם הצרה הזו, חוץ מלקנות מטפחת יפה ולעטוף בה את הידיות כאילו שזה איזה תיק יוקרה?

הגיהינום הוא לשבת (כבר שעה וחצי) בזום רב-משתתפים של דיירי הפרויקט של הדירה של ההורים, שבו מי שמעוניינים לייצג את השכנים לענייני פינוי-בינוי אפשרי, מציגים את עצמם. הקאץ': מילא זה שכולם בלתי נסבלים, אבל חצי מבעלי הדירות הם תושבי חוץ ולכן כל אמירה ושאלה צריכה להיות בעברית ובאנגלית, כדי שכולם יבינו.