קיבלתי המון פידבק על הUI של האתר, גם פה וגם מחברים קרובים. זה מאוד עוזר לי לדייק תיעדוף, וגם מציף רעיונות והצעות לשיפורים משמעותיים שלא תמיד רואים מתוך הפיתוח עצמו. ובין כל זה, אני בעיקר שמח שהאתר כבר התקדם משלב ה "מה זה הדבר הזה בכלל?" לשלב של "איך להפוך את זה ליותר ברור, מהיר ורגוע למשתמש אמיתי"

עשיתי כל מיני שינויים ושיפורים באתר, בזכות פידבק חשוב מהחברות ומבלוסקיי. עכשיו החלק הכי מפחיד אחרי דחיפה לפרודקשן: לא, לא החשש שיקרוס או שיצוץ באג, אלא הפידבק מהגולשים הבאים... מזכיר שהכתובת החדשה, אגב: okToExit.com ולא משהו עם 'סקס' בפנים

בשעה טובה, יש דומיין חדש שלא נראה כמו אתר פורנו: oktoexit.com תודה לכל העוזרות והעוזרים.

כמו שחששתי, הפידבק אכן מעיד שרוב האנשים יקראו את הדומיין "i sex" במקום "is exit". אז אשמח לעזרה: עדיף isitoktoexit.com שזה is it ok to exit, למרות שזה ארוך מדי? או caniexit.com למרות שהוא נראה cani exit? או להמשיך לחשוב על אפשרויות אחרות?

אה, אולי כדאי שאסביר - זה אתר לבדוק אם כבר אפשר לצאת מהמרחב המוגן:

בשעה טובה ולאחר המון עבודה ואינספור עיכובים, באיחור ניכר ובתקווה שלא יהיה רלוונטי לעולם: isexitok.com

רבים* שואלים אותי: "איך יכול להיות שאתה כל כך נונשלנטי ורגוע למרות שעוד מעט נגמר לך הכסף ועדיין לא מצאת עבודה?" ואני משיב: "אני לא רגוע ונונשלנטי, אני פשוט מעולף מחרדה" *אחי וחברה טובה

לפעמים אני עושה שטויות ספונטניות שמדהים שאני מאובחן עם אינטליגנציה בכלל, שלא לדבר על מעל הממוצע שזה כבר נשמע בדיוני. למשל, לומר לרוקחת "ידוע לך מתי יגיע מלאי חדש?" עלול לגרום לה לומר "לא וכיוון שנשאר רק 3 חפיסות אתן לך רק אחת במקום 3 כי לא ידעתי שיש מחסור" אחרי שחיפשת בכמה וכמה סניפים

פוסט ראשון שלי אי פעם בלינקדאין. achievement unlocked האם יצא מזה משהו? אולי אפילו ראיון עבודה? תחזיקו לי אצבעות🤞🏼

מאוד סמלי שישראל מפציצה והורגת עיתונאית בשם אמל = תקווה (העיתונאית אמל חליל, آمال خليل)

'השנה, לא אשאר לבד ביום העצמאות. אלך לעל האש של ה.ל.ל., אפילו שאני מתקשה באירועים חברתיים. אפגוש אנשים, אוכל דברים טעימים, השנה אני יוצא מהבית.' הבטן שלי: "חחחח no you don't."

המשפחה של סבתא שלי היתה במשך שנים פה בארץ. היה להם מפעל מסויים ומתישהו חלקם נסעו לאירופה לרכוש ציוד ומיכון משוכלל. במהלך שהותם שם פרצה מלחמת העולם הראשונה, הם נתקעו שם ולא הצליחו לחזור. השתקעו, הקימו משפחות גדולות, שגשגו. סבא רבא שלי עלה לארץ בתור חלוץ, הוא היחיד שנותר מכל משפחתו.

יש בכן תקווה? אשמח לשמוע ואולי לקבל השראה חסרה לי מאוד התקווה

ההיסטוריה לא חוזרת, היא מעולם לא הפסיקה לקרות. הקרנל דפוק והרוע הוא תכונה מובנית במערכת. ביום שבו הזיכרון הופך לטקס, נשארת רק צריבה תמידית בתודעה מול חברה שמכורה לכוח ולוקחת את ההיסטוריה הפגומה בתור מדריך למשתמש. המילים איבדו משמעות מול עולם שבו החמלה נחשבת לבגידה, הכוחניות והשנאה משתלטות על הסביבה.

בשעה טובה נולדה לי אחיינית מתוקה, בחול המועד פסח. חמודה שאין דברים כאלה 🥹 אני כבר לא ברשתות חברתיות אחרות, אז הלוואי שמכאן תבוא הישועה: אנחנו מחפשות רופא/ה מומחה/ית לרצפת אגן (אורוגינקולוג/ית) ברמה הכי גבוהה לייעוץ פרטי דחוף רצוי באיזור ירושלים מכירות? אשמח מאוד להמלצות

מסתבר שכאשר תוקעים את האף בכוס תה כדי לנסות לקבל קצת אדים, בניסיון לפתוח את הסינוסים, מומלץ שלא להירדם ולגלות שהאף ניסה לטעום את התה. אל תשאלו איך אני יודע. כמו כן, לא לגיטימי בעיני שלנשום את האוויר באטמוספירה בה אני נמצא - מסוכן לי גם בתוך הבית. חרא של טיימליין.

ג'ון פולין, אביו של הרש גולדברג-פולין שנרצח בעזה, מגיב להתרברבות של נתניהו בטוויטר. נתניהו השתמש בציר פילדלפי כאחד התירוצים להמנע מחתימה על הסכם להחזרת החטופים, שיכול היה להציל את הרש 🚨 #רוזהניוז linktr.ee/rosanews

בסוף הכל יהיה ממוגן ואנחנו נמשיך בשגרה לגמרי כרגיל. ניסע באוטובוסים ממוגנים לעבודות ממוגנות, נחזור אל בתים ממוגנים ונעשה קניות בסופרמרקט ממוגן. נלך למרפאה ממוגנת ונשב במסעדה ממוגנת. מדי פעם יהיו אנשים שלא יספיקו להגיע או שיהיו בקווי התפר בין מיגון למיגון, ואז יגידו בחדשות שהם לא נשמעו להנחיות. שגרה.

קשה לחיות בחשש תמידי, בידיעה שיש שלטון זר של אנשים רעים שרואים בך אויב ועושים הכל כדי לפגוע בך בכל דרך אפשרית. ויש גם את הקטע עם איראן.

אני משתוקק כל כך לשקט שקלונקס נותן בתודעה ואין שום דבר דומה לזה אני לא עושה סמים ואפילו לא מעשן וויד לא שותה אלכוהול ולא מעשן סיגריות ובכוונה לא נוטל בנזודיאזפינים כיוון שברור לי שזה יגרום לי להתמכרות - לא פיזית אלא נפשית בגלל השקט שזה נותן בראש (טוב מן הסתם גם פיזית) >

אני שוקל להציע את עצמי לתפקיד בייביסיטר כשההורה נמצא בבית, למשל עבור כאלו שעובדים מהבית, אבל חוץ מפה (שאני חצי אנונימי) אני לא ממש מתקשר עם אנשים כרגע ובכלל, בעשור האחרון נתקלתי במקרה אחד בלבד של בייביסיטר ממין זכר, נראה לי שרוב האנשים יהססו ויעדיפו שלא (אפשר להבין, גם אני לא מת על גברים🙄)

אולי זו היתה טעות לומר לפסיכיאטרית לעולם לא לרשום לי קלונקס. הכל הולך ודועך

עוד מעט חג פסע שבו נחגוג את היציאה מעבדות לחירום ונאכל מטח.

דורון רוזנבלום

כותב ומוחק כמו הודעה לקראש המילים כבר איבדו משמעות עוד התרעה מגיעה ברעש רץ למקלט בעיניים עצומות יושב בדממה ומחכה לטיל מאיראן שיבוא ויעשה טובה, יסיים את המצב המחורבן

נשמע יחסית מרוחק, אבל הרבה ממש אחד אחרי השני אולי שברי ירוטים ברמת גן, אולי פגיעות ישירות במקום רחוק יותר, מן רולטה רוסית מוזרה אני לא אוהב את המשחק הזה

חשבתי לכתוב יומן מלחמה, אבל כל כותרת זה סיפור בפני עצמו. "יומן מלחמה, היום ה 901 למלחמת "חרבות ברזל" (שם הכיסוי של הממשלה למחדל ה7 באוקטובר), שהוא יום 274 מאז סיום מלחמת 12 ימים עם איראן, שהוא היום ה 27 למלחמת נתניהו ואיראן נגד אזרחי שתי המדינות גם יחד" לא יודע, קצת מסורבל לי.

קניתי מצרכים כדי להכין אוכל לימים הקרובים, אבל 2 אזעקות אחר כך ואני במיטה בלי רצון לזוז. מזל שלא קניתי את כל הבן אנד ג'ריז שהיה בסופרמרקט כי הייתי מסיים אותו עכשיו. ובנימה אופטימית זו, מה איתכןם?

לא מאמין ששוב ירדתי למקלט מתישהו אני כבר לא וברור שאם אהיה במקלחת לא אטרח לצאת במיוחד אבל עוד לא הספקתי להגיע לכיוון המקלחת היום

מפעם לפעם אני צריך יותר שכנוע עצמי כדי לרוץ למקלט במקום לומר פאק איט נמאס לי ולהישאר לבהות באוויר בתקווה שהטיל כבר ימצא אותי והפורפליי הנוראי הזה יסתיים אחת ולתמיד

שוב זה היה נשמע קרוב. פחות העוצמה ויותר ההדף. רמת גנים גבעתיימים והסביבה, אתם בסדר?

הבלוף הזה של המיגוניות במלחמה הנוכחית, כי מיגונית בכלל לא יעילה במקרה של הטילים האיראנים, וגם אם רק כעת מוציאים מכרז לרכישה - רק אחרי הרכישה הייצור מתחיל, של מיגוניות בודדות בכל סבב ייצור, וכל מיגונית לאחר הייצור צריכה לפחות 30 יום של אשפרת הבטון. קיצור, כרגיל עוד בלוף שנועד להראות כאילו עושים משהו.

דווקא היום מכל הימים נרדמתי בזמן של התרופות, אז נפלתי לשינה מוזרה ומלאת סיוטים, בלי יכולת להתעורר ממנה עד שהתקשר מישהו שחשוב לי והתעוררתי אינסטנקטיבית. התעוררתי 4 דקות לפני פגישה חשובה, שנקטעה בגלל האזעקה. המציאות מספיק הזויה, אין צורך בפלוט טוויסט נוסף דרך סיוט מוזר.

מפעם לפעם, יותר ויותר בוחרים לפעול לפי מה שכרמל שאמה כותב איפשהו במקום לחכות לפיקוד העורף שיואילו בטובם לשחררנו ממההתרעה המקדימה שהריצה את כולנו אל המקלט. "שאמה כתב חזרה לשגרה" מישהו אומר בקול, ומתחילה שיירה החוצה. תודה פיקוד העורף שנזכרתם בנו

קורה לכם שאתם קמים בבוקר וחושבים שאין שום דבר שאתם טובים בו ואין לכם סיכוי למצוא עבודה בשום דבר שאתם אוהבים וחושבים לחזור לתחום של עבודה שלא היה לכם טוב בו? הציעו לי בעבר סכומים יפים על תפקיד דומה לאחרון שלי, אבל זה תפקיד מאוד שוחק ואני לא רוצה לעבוד בזה אני בכלל אוהב קוד וזה מה שאני רוצה לדעת יותר

מעניין כמה זמן יעבור עד שספקים יפסיקו לכתוב לי ולהיות מופתעים שאני כבר לא עובד בחברה ויכתבו לי שהם מצטערים וכו' ומעניין מי מהם באמת מתכוון להעביר את קורות החיים שלי כמו שהבטיח ומי שכח ברגע שהשיחה התנתקה חלק ממש חיממו לי את הלב וזה נחמד (רציתי להעביר את התפקיד במסודר, הדברים לא התנהלו כפי שתכננתי)

מרגיש כמו תאונה אבל ממשיך להתנהג רגיל מרגיש כמו תאונה אבל ממשיך להתנהג רגיל מרגיש כמו תאונה אבל ממשיך להתנהג רגיל מרגיש כמו תאונה אבל ממשיך להתנהג רגיל מרגיש כמו תאונה אבל ממשיך להתנהג רגיל מרגיש כמו תאונה אבל ממשיך להתנהג רגיל מרגיש כמו תאונה אבל ממשיך להתנהג רגיל מרגיש כמו תאונה אבל ממשיך להתנהג

"אדוני, על מה אתה מתלונן? נכון, טיל פגע לך בבית והחריב אותו, אבל תראה איזה יופי כיסינו הכל עם דגל ישראל!"

דיון בין השכנים האם גם הפעם יגידו שזה "בשטח פתוח" כי זה היה נשמע ממש ממש קרוב ואין שטח פתוח כל כך קרוב

טוב, סה"כ יום מוצלח, במדד מלחמה. הצלחתי לאכול בוקר (בצהרים) וצהרים (בערב) הלכתי לפגישה, ואז לרופאה ואז לבית מרקחת, הספקתי שיחת טלפון חשובה ואפילו קפצתי לסופרמרקט לקנות דברים נצרכים ויצאתי רק עם קצת שטויות ולא כל החנות (בשגרה מצליח לא לקנות שום דבר לא בריא, עכשיו זה קצת אחרת) לחיינו, העורף החזק🙄

החלטתי לעצור עם המשחק ולסיים קודם גרסה של השרת והאתר ולהעלות אותם לרשת ורק אז לחזור לבנות את המשחק אז כדי שיהיה לי למה לצפות, הכנתי בעזרת קלוד הדמיה של טיל בליסטי, אמנם לא הכל כמו שאני תכננתי אבל כבר יצא יפה. המשחק יהיה יותר יפה, וגם דיברתי עם חבר פיזיקאי שיעזור מהצד המדעי שלא יהיה מופרך

מדי פעם אני נזכר במה שיצר אסף חנוכה המוכשר, ממש מזמן, כאילו ניבא את העתיד: אגב מלחמת אין ברירה

חצי מהאנשים פה במקלט נראים כמוני: פרצוף מעוך עם סימני כרית, שיער מבולגן ושקיות מתחת לעיניים, החצי השני תמיד נראה כאילו הרגע סיים להתארגן לאירוע ורק במקרה הוא עם טרנינג. ותמיד יש את ההיא עם העקבים. או ההוא שעור הפנים שלו כל כך חלק ומוצלח שבטח הוא משתמש בשגרת הטיפוח הקוראנית. או ההיא עם השיער המתוקתק.

איך גורמים לקלוד להבין את ההנחיות שלי? הכנתי איתו הדמיה של טיל בליסטי, אבל התזמון של חלק מהדברים - פשוט לא נכון וכשאני מבקש ממנו לתקן - הוא עושה דברים מוזרים וסתם כיף - עשיתי את האנימציה ב Canvas ותכננתי את זה וקטורי, אז יכלתי לייצא בקלות (ע"י סקריפט) פריימים באיכות של כמעט 4K כדי להכין את ההדמיה

מה יהיה פיקוד העורף? אנחנו עדיין מחכים 🥲

בשולי הדברים, בעזרת ג'מיני יצרתי את הפוסטר. רמת גנים.ות - להאנתכם.ן

1/5 כמו בשעת היפנוזה המונית, מספר פעמים ביום הטלפונים מצרצרים, וכמעט בתגובה פבלובית לחץ הדם הקולקטיבי עולה. הדופק מאיץ, יש אנשים שמתארגנים בזריזות, יש שמוותרים. ברי המזל נכנסים אל הממ"ד בביתם, אלו עם המזל המועט יותר יוצאים מהבית אל המקלט הקרוב ביותר, >

המעבר מ'סבבים' מול ארגוני טרור למלחמה שנתית עם מדינת אויב, הוא עליית מדרגה שמזינה את השלטון דרך חרדה ומשתיקה כל ביקורת בשם 'איום קיומי'. המלכוד הישראלי התודעתי: ככל שהעם מוכה טראומה, הוא צמא יותר לעוצמה ולשקרים מרגיעים. לופ שבו המלחמה מביאה חרדה, החרדה דורשת כוח, וההתמכרות לכוח מכשירה את ה'סבב' הבא.

תיאורטית, אם אבנה משחק של יירוט טילים, יש פה מישהם שיעזרו בחלק המדעי שלא יהיה לגמרי מנותק מהמציאות? למעוניינות תישלח הדמיה ראשונית בפרטי

אוקיי רמת גנים, מי הפעם נכנס להתקלח? נראה לי הגיע הזמן לכבס סוף סוף את תיק החירום שזנוח איפשהו ולהכין אותו מחדש. 100 מטר לפה, 100 מטר לשם, עניין של זמן עד שזה יתאפס על הבניין שלנו.