כשהיינו עוד בקופ"ח בן הזוג התקשר להגיד לי שאחרי שנים הוא ראה את אחותו ובן זוגה, ישבו בבית קפה וכנראה לא ראו אותו. התקשר להגיד לי לא לעבור מאותו רחוב. לא ראינו אותה שנים ביוזמתה והאופי הנוראי שלה. אחרי שבן הזוג טיפל לה כל הזמן בילדות. אצטרך למצוא דרך לתווך את זה לפונקטשן וממש אין לי מושג איך.

פונקטשן קצת חולה ונשארה בבית. החוברות עבודה בכתה. אנחנו איתה בקופ"ח. אז חשבתי שזה שכולנו גרות ממש קרוב אומר שלא תהיה בעיה ומישהי תקח לנו. ראו את ההודעה מעל 18 הורים. 0 הגיבו. אז חשבתי.

יחלתי שהחות׳ים יעיפו עליהם משהו אבל לא ידעתי שזה יעבוד וזה גם קרוב אליי מדיי אז זה כנראה לא שווה את זה.

אם יש פה עוד קש שישבור את גב הנאקה. יש לידי מסיבה, בטח בתשלום, אני גרה באיסור מגורים. הרעש מטורף של הגברה מקצועית ואנשים צורחים. המוקד העירוני אמרו שלא מטפלים המשטרה אומרים שאין להם מד דציבלים ולמרות שהחוק אסור מעל 50db בכל שעה הם לא אוכפים לפני 23. בקיצור מרשים לפורעי חוק להפוך את הבית ליד חרוצים.

אפרופו שמות משפחה. הכרתי פעם אמא ובן עם שם המשפחה המופלא ניז׳ידין. שזה ברוסית משהו כמו "לא יהודי מסריח". עכשיו לא מצאתי את השם הזה בחיפוש מה שגורם לי לתהות אם שניהם עזבו כי הם ובכן, לא יהודים מסריחים.

הייתה פה חברה חדשה של פונקטשן. נכנסה ושאלה למה לא מסודר. אח"כ פתחה מקרר ופריזר וביקשה אוכל מתוק. זרמתי. אני חוששת לגבי פונקטשן שאני לא יודעת מה האבחנה שלה, שתדע ליצור קשרים, אז דאגתי שתהיה מארחת טובה. אבל אז הילדה אומרת כמה שהיא לא נהנית פה. זה לאו דווקא הבת שלי, נכון?

שיקול הדעת של חמותי נהיה יותר ויותר מטריד. יש לה כאבים חזקים, היא החליטה שזה סיאטיקה והרופאים לא מבינים בזה וכל זה מבלי לקבל אבחון מסודר. היא צפתה ב"הרצאה" של שעה של מישהו באינסטגרם ש"ריפא מישהי שכבר הייתה בכסא גלגלים" ומבחינתה זה אמין כי גם ההיא מדברת. היא מתכוונת ללכת אליו. שום רציונל לא עובד מולה

פונקטשן שמה פודקאסט לילדים של ינץ לוי בספוטיפיי. יש פרסומת. הפרסומת זה דרך הקרן לידידות שעולה מאוקראינה מספר שהוא לוחם ונכנס לבית בעזה שהיה ממולכד. What the actual fuck?!?!

היום הזה כה איום ונורא, ישאיר צלקת בכורתי לפחות לעתיד ויתרום לזה שהיא לא תהיה איתי בקשר ברגע שתוכל. אני צריכה את כל החומרים הפסיכו אקטיביים ואין לי כלל וכלל.

אתן מתלוננות על מתנות ותפריט לארוחת החג. לנו אין ארוחת חג. We are not the same.

יש חנות טבע דיי גדולה שאני מכירה שנים שאני חושדת שחלק ניכר מהמלאי שלהם - בעיקר קוסמטיקה ואולי גם חלק מהוויטמינים, מגיע מאייהרב. בהתחלה היה מגניב לראות מותגים מהמרשתת, באיזשהו שלב קלטתי שיש כמות מצומצמת של מוצרים מכל אחד, חברות שאין בחנויות אבל כולן זמינות באתר. פעם חיבבתי את המקום הזה. זו ממש עבירה.

השתמשתי בטלפון של בן הזוג חסום ןקפצה לי תמונה שלי מלפני חצי שנה או שנה. וואו, הייתי גדולה בהרבה מעכשיו, למרות שפנים עגולות יותר דווקא היה דיי נחמד עליי. אני עדיין לא רזה ולא מרגישה בנוח עם הגוף שלי בשיט. זה דורש ממני לא מעט מאמץ, אבל הוא גם עובד. לפחות חלקית.

אז לפיצפוצי יש דלקת ריאות מסתבר. בן הזוג נשאר בבית כדי שאלך לטיפול שכמעט פספסתי כי השעה שלו השתנתה ושכחתי. רצתי החוצה עם שיער פרוע, יותר מבדר"כ, וסנדלים לא סגורים ולקחתי מונית שעלתה לי הון. לפחות הגעתי לזמן קצר וזה לא מראה על זלזול מוחלט מצידי. רק עכשיו אני בקפה הראשון מתוך 2 יומיים.

אומנם גידי גוב רחוק מלהיות מקונסל, אבל בדיוק היום שינו את הצלצול בביה"ס של פונקטשן שהיה שיר שלו.

ובכן, קיבלתי תמונה של בן הזוג מהטיול בעבודה בבית כנסת. שאלתי אותו בהומור איפה התמונות הסקסיות מהג׳קוזי (משעשע בעיקר כי שמו אותו במיטה יהודית עם קולגה). שלחתי את זה בקבוצה עם האמהות שלנו 😳

בן הזוג דיבר עם פיצפוצי על צבע שיערה -בלונדיני (בתהליכי השתנות) אז היא השיבה לו "ולך יש מלביני!"

עזבו הקשר

כשהוא אומר שתהיו ספארטה הוא אומר לכם שאפשר להפטר ממי שלא רצוי בעיניו: נשים, נכים, חולים, עניים. יהיה צוק לכל אחת ואחד מכם

שוויץ? השוויצרים שלנו? לעעעעעע. הם בכלל לא שיתפו פעולה על הנאצים והיו הבנק שלהם. רק ניטרליים.

הלכנו לחנות ספות מומלצת. באנו עם 2 הילדות כי אין ברירה. הן לא עלו עם סנדלים, לא צעקו או רצו. כל הזמן אמרתי להן לשמור על השקט ולא להתרוצץ. הן היו מורגשות אבל לא עשו רעש של ממש ולא בלאגן. בסוף בעל המקום אמר להן "לא לשבת על הספות!". זה מקום מומלץ ודיי זול. אבל לא בא לי לקנות אצל אדם עם גישה כזאת.

פיצפוצי סירבה בתוקף ללכת היום לגן. פיסית התנגדה להתלבשות. לא טוב לה. היא עצובה ובודדה. בקושי מוציאה מילה מהפה. הצוות חג משמעית לא מספיק טוב, המון ילדים ואולי הבעיה המרכזית - לא אישרו לה להסתגל בהדרגה ובנחת והיא פשוט בסטרס. בראשון אני עמוסה ולא יכולה להשאיר אותה איתי ובכל מקרה זה לא פיתרון. #פידהורים

ככל שיש יותר הורים במסגרת, כך יהיו יותר שאינם חכמים במיוחד ומעצבנים יותר. איזו אמא שלילד שלה ממש קשה להיפרד בבקרים הציעה להגיד לגננת שכל ההורים יצאו מוקדם יותר כי ללולי יהיה קל יותר (פחחחחח. נראה לה). יש לה מזל שהיא לא קיבלה סתירה עם החלק המעליב של היד.

אנחנו בת"א. שולחים פה למלא חוגים. יש מגוון ויקר. רק לבכורה יעלו מעל 1000. אין לי. שוקלת עבודות שעשיתי בגיל 18 שאכניס עוד כסף לזה. אין לי מושג באילו שעות אוכל. זה כנראה יאלץ להוריד את כל הערבים על בנזוג כי בשעות היום לא אספיק. מרגיש כ"כ רע, לא חושבת אפילו שיקחו אותי כי זו לא למבוגרות שאינן חתיכות.

קפה פיצוי עם אדם אהוב שאינו זוגי ורומנטי @eyalba.bsky.social

חמותי שלחה לי תמונות של סיגלי. מתגעגעת לכפר וגם אליה 😢

למה כולם כ"כ עשירים? באה גברת מגונדרת מבוגרת ממני בקצת ושאלה על לקנות את הפנטהאוז וכמה ורעש מהתמ"א. אמרתי לה במילים יפות"גברת, רוצה ת"א יהיה לך תמ"א על הראש" איחרתי לאוטובוס ושכחתי מייבש פועל. סכנה. עכשיו אני מאחרת לאוטובוס לקופח לטיפול פסיכולוגי שחיכיתי לו שנים. שום דבר מזה לא רלוונטי לאנשים האלה

אף אחד: אף אחד: המח שלי: "הנה הוא הרמב"ם אדם ישר ותם יצור מושלם! מגבת על הראש סופר הוא עד שלוש ואם צריך יותר אז גם : ₪: &;( (לא הבנתי) אוכל עוד דובדבן כן זהו הרמב"ם!"

קפה פיצוי עם אדם אהוב שלא שותה קפה (כמעט)

בעלי עסקים יקרים ובעיקר מסעדנים, הסכיתו ולימדו את הדבר הבא. אם ללקוח משהו ממש לא טעים - תחליפו לו. לרוב ההפסד שבדבר שווה את זה שיהיה לקוח חוזר וימליץ הלאה. אף לקוח לא אוהב להרגיש שזרק כסף לחינם. כמו כן, זרקתי כסף שאין לי על קפה שלא שתיתי וזה חוסם אותי מלעשות את זה שוב בקרוב. כל הז*ן.

קשה לי מאוד הפער הכלכלי האדיר בינינו לבין יתר המשפחות פה. לשנינו יש חוויות כאלה מהילדות. קשה לי גם עם האמהות המתוקתקות הלא חביבות שלא אומרות שלום. אבל החלטתי you do you, זה לא משנה מי הן אלא מי את. את אחת שאומרת שלום בחביבות, את אחת שתגיד שלום גם לילדים שעם פונקטשן בכתה. אם הן פוציות זה כבר לא שלך.

לא נדרש הקשר

החגים מתקרבים חברימוס…..

למישהו יש המלצה על ספק אינטרנט שאינו יקרן בצורה לא סבירה בעליל? כי ההצעות שקיבלתי נראו לי גבוהות בהרבה ממה שנהוג.

ועוד פעם כאב גרון. אם זה שוב סטרפטוקוק זה אומר ככל הנראה בדיקות נשאות. בלאט.

ממלכתי עבור קפה נורמלי (משמע מוצלח)

ראיתי היום ברחוב את אבנר נתניהו ואפילו לא אמרתי לו כמה שהם משפחה של אפסים ואבא שלן היה צריך לעשות אחרי ה-7 באוקטובר חרקירי או לפחות להיות בכלא כל ימיו

כמו כן, בדיוק דיברתי עם בן הזוג איפה קבוצת היחוס שלנו נמצאת. אנשים שהם לא עשירים, לא סחיים, לא ימינואידים, לא פוצים . הגענו למסקנה המתבקשת שהם בחו"ל. אז למה אנחנו לא? 😢

טוב, אז הגן של פיצפוצי לא נראה כמו מקום שאני אשאיר אותה בו. חוסכת מכן את השתלשלות האירועים אבל הסטנדרט בארץ מחריד. אז אין לי מקום בשבילה והיא עצובה כי היא כן רוצה גן. פשוט לא שאעלם לה כשהיא לא מכירה אף אחד. מישהי.ו מכירים משהו בת"א? כי אני אובדת עיצות וגם הפעוטה.

אז ג׳נטריפיקציה קווים לדמות: ההורים עשירים או לפחות מבוססים היטב האמהות דקיקות, מטופחות ומאוד נאות ברובן. רובן לובשות בגדים כאילו פשוטים אך יקרים. לרוב הילדים שמות זרים מהסוג הטרנדי שסלבזזז נותנים. לתחושתי גם מבחינת מוצא יש פה קו מנחה שיותר בולט ממקום מגורינו הקודם. בעעעעע איפה אפשר כן להתאים?

אין צורך בהקשר

שתי הילדות שלי ערות ולא מפסיקות לעשות שטויות. אני מבינה שהן נרגשות ולחוצות אבל למה לעדות הכל ההפך ולנסות בכל בכח להיות בלתי נסבלת? כמובן שמי מנהיגה את זה היא הבכורה שלא תפספס הזדמנות להוציא אותנו מדעתנו. אז צעקנו עליהן לא מעט, וזה על הפנים, אבל זה מתיש וגם ככה אנחנו על קצה גבול היכולת.

בטוחה שזה גם קשור לדפקטים הפסיכולוגיים שלי אבל זה מעניין שאחרי שרמעט כל חיי הייתי תל אביבית born and raised, גיליתי שבמהותי אני מושבניקית. כשציטטו אותי בעיתון כמושבניקית צחקתי שאני יותר תל אביבית מהכתב אבל הנה, זה השתנה. הבעיה עכשיו נתקעתי בכח בחזרה לעיר שאני סןלדת ממנה למגורים.

המעבר הזה הוא במתאם אחד לאחד עם הקריסה במצב הנפשי שלי והשפל בזוגיות שלי. הכל בדירה דוחה אותי, מטרגר אותי, מחליט אותי, לא תקין, לא מתוכנן, הכל מוקף חלאות עם כסף. לא רוצה ישראל, אם כבר ישראל רוצה להשתבלל בכפר. בלי רעש, בלי סירחון שאינו מהרפת, מהלול או השדה אחרי דישון.

הייתי עכשיו במקס סטוק וראיתי ספל זכוכית שעליו כתוב "סופר סיס". בחיי שזה דרש תמונה אבל כמובן שנגמרה לי הסוללה בטלפון. בהמשך גידלתי כדי למצוא תמונה של הפלא, וברוך בורא ה safe search כי מונח החיפוש היה "כוס סופר סיס". עדיין אין תמונה. 😕

יש פה אזרחים גרמנים בישראל. האם קיבלתם מייל על רישום אלקטרוני של אזרחים גרמנים בניכר לצורכי מקרי חירום או שזה פישינג מסוכן? @ambassadorgezer.bsky.social

דיברתי על היועצת. אמרה במילים אמפתיות שאין בשום מצב מעברי כתות ושבכל כתה יהיו מקרים מורכבים. 🤦‍♀️ אצלנו היא צריכה שיראו אותה אבל היא לא קשה לאף אחד אחר. בשכבות בוגרות יותר גם אין מחנכת לכל כתה. בבית הספר שרציתי מלכתחילה יש 34 ילדים בכתה ואצלנו 25. לא יתנו העברה ואם כן אהיה בבעיה עם מיקום הגן של פיצפולי

בקשה קצת מוזרה אבל משמעותית, אז תהיו איתי, טוב? אתן מכירות אנשים מכפר גלעדי? עדיף כאלה עם ילדים ורצון טוב. לפונקטשן תהיה מורה חדשה בבית הספר ועם הקשיים והרגישויות שלה אני לא לוקחת סיכונים. כבר נרדמתי פעם אחת בשמירה והיא עוד קטנה וזה לא יקרה. ממש אשמח לברר על המורה כדי לדעת אם לבקש העברת כתה.

הכל פעם שאני רואה שרשימת העוקבת שלי הצטמצמה אני מניחה, וכנראה בחלק מהמקרים בצדק, שזה כי אני לא מספיק מיישרת קו עם הבון טון הפוליטי הנדרש.

הכל מבחינתי בנקודת שבירה. בן הזוג איכשהו גורר אותנו לאבדון כלכלי שלא ברור לי, כי הוא עובד ולא קונה ולא מבזבז ובטח לא מהמר. מה שיוריד גולל על ילד נוסף, מה שיגרום לי לנטור לו לעד או להקפיא ביציות אם אפשר. אני דואגת לבכורה וזה גורם לי להיות אמא מפלצת חלק מהזמן. אפילו עם חמותי היה פיצוץ קולני הבוקר.

בילינו עכשיו בניסיון לחלץ תרנגולות צעירות תועות שהגיעו לחצר שלנו ולא קלטו איך לצאת. איך אני אוכל לעזוב את הקסם הזה?