קניתי חולצה עם שרוולים שצריך להוריד ולתפור לתחפושת, סרט סטן וחומר מתחת שצריך לגהץ שלא יתקפל, איפור, דבק לחלק שצריך להדביק על החולצה. מזל שלפיצפוצי מצאתי תחפושת למסירה של מה שהיא רצתה. חבל שהאיפור שלי נשאר בכפר. בסופו של דבר תהיה לי מלא עבודה שאני לא טובה בה וזה יצא בעלות יותר גבוהה מהוואנזי דאשתקד.

הסיבה הדפוקה שבגינה אני צריכה לכבס חולצה בהשאלה שלא נלבשה: הרחתי אותה ונשארה עליה טיפת רטיבות של נזלת 😦🤦‍♀️

פונקטשן חוגגת עם שתי חברות שלה. מילא שאני מנסה לארגן את רוב הדברים. כתבתי רשימה של דברים שצריך ושמחתי לדעות לגבי כמויות או תוספות/הפחתות. אז האמא הממש ממש עשירה כתבה את השם שלה בטבלה על כל החד פעמיים (אנחנו גם ככה נגד). את כל הפירות, ירקות, פשטידות, חטיפים, שתייה על חשבון הברון. מתעבת עשירים.

ביליתי אתמול חצי יום כמעט בלנגן התחלה של יצירה מאוד מאוד מוכרת לתוכנות זיהוי מוסיקלי ללא הועיל. ייתכן מאוד וטעיתי בסולם אבל זה מוכר! וללמ ובלה בלה. יש לכן רעיון?

חגיגת יום ההולדת של פונקטשן כבר ממש רוצה והיא ממשיכה בקו של להיות ייחודית והאחרות יתיישרו (גאה בה על זה כשזה לא להיות ראש בראש). היא רוצה עוגת תפוזים. יש לכן מתכון לא יבש שאפשר יהיה לחצות ולמרוח קרם? כמו כן, אם יש לכן קרם שאינו מבוסס אינסטנט פודינג ועדיין יציב אשמח מאוד.

עזבו הקשר

עצרו הכל. פונקטשן דיברה עם חברה שלה. החברה אמרה שבן אל יותר יפה (wuutt?!) אבל שסטטיק יותר יודע לשמור על הכסף או משהו כזה. הן בנות 7.

לאמא שלי נעלם חלק משדה הראייה. הרופא טען בתוקף שזה קורה אם היה לה אירוע מוחי שהיא לא מודעת אליו. כמובן שלא. אמר שהיא כנראה מדמיינת. שונאת רופאים. שונאת גברים. שונאת רופאים שהם גברים. כמובן שלא קיבלה מענה. זה אחרי שלפני הניתוח העין שלה גדלה וטענו שזה לא קרה כי האח שראה אותה שנייה אמר שזה ככה מהבית.

מפלאי באוטובוסים. מישהי במושב לפני נשענת אחורה ומטפטפת במרחק קרוב אליי מדי פאקינג טיפות עיניים.

ראיתי את מפת הבלוסקיי שלכם ודיי נעלבתי. מלא חלוקות יחודיות וביזאריות לחלוטין ואנחנו? עברית בישראל.

הולי שיט, רפרפתי בפיד וזה קפץ לי. הרופאה היא משפחה ע"י נישואים. כמה רנדומלי.

ליברטריאניזם אמיתי מעולם לא נוסה חוץ מהפעם ההיא שנגמרה בפלישת דובים

לא איכפת לי אם זה מוקדם מדיי. אדם, גאון ככל שיהיה ונכס צאן ברזל לתרבות, שפומבי ולא פומבי שם ז** על הילדים שלו כי הם לא מהאשה הנכונה, הוא טינופת. כמו גם גייס מיליונים מהציבור בשביל הירושה של אלה מהם שהוא כן אוהב. אחרי שכל פעם בכה שהוא עוזב כי לא מנשקים לו את הרגליים מספיק. וכן, הוא היה גאון.

גיסתי ומשפחתה באו לארץ לביקור קצר אחרי כמה שנים שלא היו. אנחנו לא באים אליהם כי דנמרק סופר יקרה והם לא יארחו אותנו. אמרנו באיזה יום בן הזוג עובד מהבית וקל לנו בהרבה. היום הודיעו שלא, תעדפו משהו אחר על פנינו. אמרו אחהצ ערב היום ושנתקרב לאיזור שלהם. אנחנו עם 2 ילדות קטנות. הסכמנו. מסתבר שבלי >

לא צריך הקשר וזה תמיד נכון

מחכה לשיחת יום הורים עם המחנכת של פונקטשן. אני לא מאמינה שאני בכזה לחץ. לא חושבת שהייתי בכזה לחץ בתור התלמידה.

יאיר רביבו יא בכיין, ראית פעם איך חלקים מהעיר שלך נראים? מודה ומתוודה שפעם טרום כהונתו, כשהייתי שם לראשונה, קיבלה את פני צפרדע זבל בוערת. אז היום זה קצת פחות גרוע. יש לך מזל שכפי המתואר הוא לא דיבר על הפשע. העיקר להיות ליכודניק מתקרבן שמבזבז משאבים על איומים על יוצר תוכן אומלל.

יצאתי 👏 מהבית👏 עם 👏 חולצה 👏 הפוכה👏

באופן מפתיע, מאז שאני בת"א יוצא לי ללטף הרבה יותר כלבלבים.

נכחתי היום בסיטואציה שממש לא אהבתי. אספתי את הבת שלי וחברתה ל'. חברה ג' ואמה בדיוק יצאו. אמא של ג' הייתה משוכנעת שהסווטשירט של ל' הוא של ג'. היא שאלה אותה שוב ושוב ובסוף הטון שלה היה לא נעים. ל' היא זו שפעם המציאה סיפורים. לא יודעת אם היא מודעת לזה. אח"כ שלחתי הודעה לאמא ג' ומסתבר שיש להן זהים. איכס

לפחות יצאנו לקפה וקינוחים. הכל טעים אם כי הפלזיר סוכרה קצת טו מאץ'. כמובן שהקפה נראה כמו נס וזה עוד אחרי שביקשתי עוד מנת אספרסו.

יש גם חדשות טובות. יש לי חברה שילדה היום תאומים חמודים. למביני עניין נולדו בלי בעיות ובמשקל תקין 🪬🪬🪬 אז עכשיו החמודים האלה חולקים איתי יום הולדת. 🥰

כמו כן אף אחד מהמשפחה שלי לא יצר קשר מלבד בת דודה של אמא שלי שיש לבת שלה יומהולדת באותו היום.

משתדלת לא לתת אף פרטיים אישיים אבל אי אפשר לנעול. יש לי יומהולדת. אתמול ליוויתי את האמא המאוד חולה שלי לניתוח, אחכ רצתי עם הילדות לחוג בגשם. היום ביקורת בביח, טרטור למשקפי מגן שהזבלות לא נותנים. עוד מעט לרוץ לאסוף ילדות ולרוץ לחוגים. מבן הזוג לא קיבלתי מתנה, מזל טוב, תפעול של הילדות להכין משהו.

שאלת הורות אבל גם כללית. יש ילד שיושב ליד בתי בכתה. ההורים שלו נחמדים ונראה שהיא חיבבה אותו גם. הכל בסדר ביניהם אבל לא מעניין אותה להפגש איתו. יש לה הרבה עיסוקים אז הצורך מועט. ההורים מציעים לקבוע ואני לא יודעת מה לומר. לא רוצה להגיד מפורשות כי זה פוגע ויכול להשתנות אבל רק למסמס זה מעליב לא פחות.

אמי בדרך לניתוח קטרקט ויש לה גורמי סיכון. היא החליטה לשלם למישהו הרבה שכסף, שממש אין לה, בעיקר שלא תהיה לבד בבית ויזליף לה 2-3 ביום טיפות עיניים. הבריז לה בבוקר המסוכם. שלח אליה מישהי שלפני שהגיעה בכלל מתנהגת מגעיל ומנסה מה שיותר לעקוץ.

מתה על קבוצות מכירה ומסירה של תל אביב. כולם מנסים למתג את הג'אניקיאדה שלהם כוינטאג' או משהו כזה כדי להרוויח ממשהו שכולו למסירה. אגב, יש דברים בסגנון שעליהם רוצים עוד יותר. בגלל זה עדיין מנסה לקבל ולתת בקבוצה של מושבי הסביבה הקודמת.

וגם לה דלקת ריאות. מה יש לילדות שלי עם דלקות ריאות?

פונקטשן עם חום מראשון. עשינו לה בדיקות דם היום, רק אחת חזרה ו... מיון. סעמק.

הכי הכי הכי לא אני. בחיי. נגעלת מהסיטואציה ברמות אבל... למישהי.ו יש המלצה על מפעיל.ה ממש מומלצת ליום הולדת לבנות 7 במרכז?

חיפשתי מחברת תווים שאינה מעפנה לפונקטשן וחיטטתי בדברים הישנים שלי ומצאתי אחת איכותית שאין להשיג יותר והורדתי את הכמה עמודים שכתוב בהם. זה היה מהתקופה שלמדתי אצל מלחין מדהים, הייתה כל כך הרבה הבטחה ושאיפות בשלב הזה. עכשיו הכל כבוי ואפילו לעבודה יש לי רק אפשרויות גרועות לגיל 22.

מהגרים איראנים: הו מולדתי האהובה, זיו חיי, עורג לחזור אליך מהגרים ישראלים: חרא על החורתחת המסריח ההוא ועל כל המטומטמים שהחליטו להשאר שם

הלכתי ברחוב ורריתי בחורה צעירה עם כלב גדול ולכלב הייתה יציאה מזעזעת, היא אספה חלק בשקית אבל כמות מפוארת הייתה מרוחה ומצחינה ברמות. לא חזרה על פעמיה להביא לפחות מים וסבון/חומץ לשטוף את זה. הצגתי את העיניין בקבוצה השכונתית ואיכשהו יורדים עליי ועל הציפייה שלי שאנשים לא יהיו זבל מטונף.

איזו פדיחה אללי. כתבתי למורה לנגינה של פונקטשן שיש לה חום גבוה ולצערי לא תוכל לבוא מחר. הוא ענה שמבאס ושתרגיש טוב. התחלתי להקליד לו משהו ואז קמתי רגע להוציא משהו לבן הזוג מהמקרר. כשחזרתי לטלפון ראיתי שתחילת ההקלדה נשלחה אליו ומכל האותיות שיכלתי לשלוח רנדומלית נשלחה השביעית. 😦

וכדי לאזן, גיליתי על העור משהו מוזר באיזור שלא ראיתי. מה הטעם בזוגיות אם לא בשביל שמישהו ישים לב לזה? כמובן שרופאי עור יש רק עוד 3 חודשים וזה מבלי להתייחס לטיבם. כמו כן גיליתי שיש לי גוף מגעיל ואני צריכה לעשות מלא סקווטים ומדרגות ולעזאזל עם הברכיים.

מפגש בלוסקיי נוסף, והפעם לכבוד ביקורה של @smallweed.bsky.social ! יום ראשון 18.1 שעה: 19:30 מיקום: מסעדת/בר אל וסינו maps.app.goo.gl/JYbYFhdjsfmg... ממש על כיכר מילאנו אנחנו נשב במרתף היין של המקום :) למגיעים ברכב: מידע על חניה בציוץ המשך.

לפעמים קורים גם דברים ממש ממש טובים. היינו עם פיצפוצי אצל הגנטיקאי אחרי שנשלחנו לבצע ריצופים. הוא חושב שהכל איתה בטווח הנורמה, שהתוצאות של האקסום בהריון שלה שתקינות מספיקות ואין צורך לבדוק כלום. כמו כן, אם מישהי.ו פה מצפות אנא שאלנה אותי על בדיקת אקסום בהריון. אין לי מילים לכמה שזה משמעותי.

עזבו הקשר

זה דיי מוזר אבל לאחרונה אני שומעת מחדר השינה אנשים שעושים סקס. לפי הכיוונים זה מבתים שונים. בראשון בצהריים מישהי מכיוון דרום, בלילה דפיקות מהירות של המיטה של השכנים מעלינו במשך המון זמן יחסית למקצב, אתמול לקראת אחת בלילה מישהי קולנית במיוחד ואז ממקום אחר בחמש בבוקר אשה וגם גבר. לא בטוחה מה זה אומר.

עוני, adhd, דיכאון וחרדה בי לייק. השארתי אתמול דג להפשרה. השארתי אותו בתנור כבוי עד היום. זרקתי אותו לפח בתסכול. נפל הפח והתפזרו גרגירי קפה על הרצפה. זה אחרי עוד מפגש מדכא עם העו"ס התעסוקתית.

מחקתי את הפוסט הקודם כי שכחתי לצנזר בתמונה משהו. אני רועדת מעצבים וכולם בהקשר הזה כאלה נמושות חסרי ערכים מוצקים. פיצפוצי בגן דתי-חילוני. בזהירות רבה מציגים שאורחות חיים שונות לא טובות זו מזו. הבהרתי גם שלא מקובל עליי מסכים בצהרון ובכלל בכלל בכלל. ואז זה

מישהו.י תוכל להסביר לי איך לפתוח כתבות של הארץ בבקשה?

הורדתי שקיות למיחזור ותהיתי מה הרושם שמתקבל עלינו מהפריטים. אריזות ביונד, טופו, מלא יצירות ודפי עבודה מלאים מחגים שעברו, חלב צמחי מכמה סוגים, אריזות של קטניות, דגנים ואגוזים של חנות מפעל יעודית שאינה בסביבה, שקית נייר מעסק שאינו באיזור של צמחים וסדנאות בנוסף לסטנדרט של שימורי עגבניות וחבילת פסטה.

בן הזוג שואל את פונקטשן, "מה קלוד אוהב לעשות?" והיא עונה "ללוש!". מאמן לבדיחות אבא מגיל צעיר.

כנראה שלא לקחת תרופות כמה ימים מכל מניי סיבות מטומטמות זה רעיון ממש רע. Who would have guessed?

באוטובוס. עלו מלא בני תשחורת. ביקשו שאעבור מושב שישבו ביחד, סבבה. בכיף. אח"כ בנים שהיו לידי לא הפסיקו לקלל ולצרוח בצורה מיזוגנית. בסוף אני והויסות חושי שלי לא יכלנו יותר. צעקתי עליהם להיות בשקט. הילד האלים צעק והתחצף וצרח והחברים שלו מחאו כפים ברעש אדיר. אמרתי לו שהוא ילד חרא, בחיי שמוצדק.

אז גיליתי משהו סופר מטריד שלא ידעתי. אשמח אם הוירולוגים בקהל ידעו להגיד על זה משהו. קראתי במקור שנראה מהימן שהרפס סימפלקס בשפתיים יכול להדביק גם אוראלית גם כשאין התפרצות פעילה. Wtf?! איך חיים עם זה?

אז ניסינו ביפו חומוס שלא אכלנו בעבר ואלו היו התוצאות.

אני שמחה מאוד מאוד שיצא לי להכיר אנשים מקסימים מפה במציאות. החיסרון של זה הוא שאני פחות אחשוף דברים יותר אינטימיים על החיים שלי, שיש לי גם צורך לעסוק בהם.

הולי שיט, אילו חתיכות מפוארות של ברד!