הריעו לי, האשה שאלתרה תחת אש סלט כמעט מושלם* ממקבץ הפריטים האקלקטי שאותר בבית הוריה! *נענע/כוסברה ואטריות שועית ברוטב דגים היו סוגרות את הפינה

אני חוזרת בי - תזמון מעולה. חוסכות לי לגמרי להתעקש איתו שלא יילך יחף כי קר פה. הוא כ"כ אוהב אותן שהוא הולך לישון איתן 😁

עניין של יום יומיים עד שעולה באמהות לא אוגרות "מישהי לא אוגרת בית עם ממ"ד?"

בקורונה עדיין לא ידענו איך לקרוא לזה. מאז ה7/10 אנחנו יודעים - הפקרה.

מעבר למנגנון הכלכלי המשומן יש כאן אנשים. האוניברסיטה אולי הרגישה שנתנה אפוד מגן. אנחנו עבדנו כפול. אבל בסוף גם הסטודנטים לא היו מרוצים וגם אנחנו לא. אולי כי הפתרון הוא ביצירת חיים בני קיימא ולא ברצף משברים של שש שנים שגם החסינים בבני האדם כבר לא יכולים לשאת.

עוד יום - עוד טיול בוקר

אלק לחזור לעבודה, בקושי לחזור לישון אני מצליחה

בני הדודים אמרו שהם באים אז הודעתי להם שיגיעו עם תחפושת, הכרזתי על מסיבת פורים ובמחי רבע שעה של פלייליסט פורים, צהלות וריקודים יש לי שני ילדים מאושרים ושלל תמונות של דינוזאור וג'ירף קטנטנים 🦒🦕

אני @noaliberator.bsky.social עכשיו

ה-AI יחליף את כולנו. בהחלט.

בשמונה חודשים דווקא יכול להיוולד ילד, ועדיין ברור שרבע ילד קטן אין למי שזה לא יהיה, וכו'.

אצלנו לא התחפשו (הזאטוט עדיין לא סגור על הקונספט של ימי השבוע והקטן ממילא סירב למדוד את התחפושת בשבועיים האחרונים) ולא היה אכפת לי עד שבוואטסאפ של הגן התחילו לשלוח תמונות ועכשיו נצבט לי הלב שכבר לא תהיה לי תמונה של בן שנתיים ג'ירף. והרי ידוע שגיל שנתיים הוא הגיל המתוק מכולם =/

איך עוד לא הוציאו הנחיית "ביציאה מהמקלט/ממ"ד יש לעשות מתיחות"

כשטיילתי בצפון הודו קניתי במנאלי שאל צמר טיבטי נאה לפני שעליתי ללדאק הקפואה. קצת צחקתי על עצמי שאני משקיעה כ"כ הרבה מחשבה במשהו שעולה כלום רופי וישמש אותי חודש. פאסט פורוורד 16 שנים קדימה:

התעלמנו מתענית אסתר, הזאטוט ובת דודתו הכינו אוזני המן

כשרק התחילו לחזור הופעות אחרי תחילת הקורונה, הבנזוג עשה סאונד להופעה שהתגלתה בדיעבד כחצי איחוד של תמוז. הצטרפתי כי היינו בטיפולי פוריות וככה יצא שהוא הזריק לי מאחורי הקלעים. ההופעה הייתה מעולה. תודה מאיר ישראל על הרגע הכי רוקנרול שהיה לי בחיים 💔

כולם בוכים ומתבאסים מפורים שנהרס, לא ראיתי התייחסות אחת לכך שאנחנו באמצע רמאדן. פספסתי או שבאמת זה לגמרי מתחת לרדאר של התקשורת העברית?

אנחנו רק באחד במרץ

קטנת אמונה שכמותי - שאלתי את בנהזוג על זה והוא אמר שהזאטוט דווקא אמר לו! שמטוסי העל עושים משימות של חבילות! ואין להם בכלל טייסים! 😳

החיבה של הזאטוט ל"מטוסי העל" התגלתה כמועילה - הוא הפסיק להבהל מרעשי המטוסים אחרי שבנהזוג אמר לו שאלה מטוסי העל "ואתה מכיר אותם". אני רק מקווה שהמלחמה תגמר לפני שהוא ישים לב להבדל הדק בין מטוסי תובלה שעושים שליחויות (של חבילה בודדת!) לבין מטוסי קרב.

כמה זה היה יום אינטנסיבי? קצת אחרי שבע וחצי בערב כל בני ביתי כבר היו ישנים. כן, גם אבא שלהם (וטוב שכך כי אני מניחה שתהיה לפחות השכמה אחת הלילה. הימור שלי - מתישהו סביב חצות)

נורמלי וסביר סך הכל

🎼איזו חרדה / ולא יודעים שום דבר 🎶

השילוב האיכותי של החרדה מהמאקרו עם הבאסה מקריסת התכניות במיקרו

הציוצים על תיכוניסטיות מאוכזבות שקרעו את התחת על פורימונים שמתבטלים עושים לי פלאשבקים חזקים לפורים 97 (96?)

"שאגת אריה" הייתה הישיבה שהקימו צמוד למעשיהו כשדרעי נכנס לכלא. רק אומרת.

אני מצטערת חברים, זה עליי. הבנזוג השיג לי כרטיס במקום שווה להופעה הערב של שבן, רכטר ובנאי שכבר הייתה סולד אאוט *וגם* בייביסיטר.

חוה ועוגת תותים-פסיפלורה. צוברת רגעי שקט עד שהתינוק יתעורר

משלוח המנות של הזאטוט צריך להשלח לגן ולא ביום ראשון, אאאאאנד דיס איז ג'קאסס!

זה כאילו מישהו נכנס לראש שלי, הבין מה אני אוהבת, רוצה וצריכה ועשה מזה מפעל. אין רהיט אחד באתר שלא הייתי רוצה. אחד! אני אחרי שנה וחצי של חיפוש רהיטים ועד עכשיו לא מצאתי שום דבר מדויק. והנה! מצאתי! ומחירים לגמרי סבירים! בפאקינג אירלנד! 😭😭😭

אבל למה תמיד מחמאות משופטים נאמרות מחוץ לפרוטוקול 😕

שכר המטפלות ממשיך לעלות אז יותר הורים פה מחפשים מטפלת לשני תינוקות. במקביל אני רואה יותר מטפלות שמחפשות עבודה (כי הן לא רוצות לטפל בשניים גם בשכר גבוה יותר) ויותר הורים שלא מוצאים מטפלת (כי מתקשים לעמוד בעלות שכר של מטפלת פרטית) ואני קצת מצטערת שאני לא תלמידת כלכלה כי בטח זה סטאדי קייס קלאסי למשהו

אני צופה בויפ (צפייה ראשונה) והגעתי למסקנה שגארי - בכלל ובפרט בעונה 6, הוא פנקס הקטן. את דימון ראניון דווקא אהבתי בילדותי אבל את השיר "פנקס הקטן" אני מתעבת ובהתאמה - גם את קווי העלילה של סלינה וגארי.

אחחחחח... הצפון. המקום שבו ההגדרה לתחבורה ציבורית זו מונית לנסיעה של שעה ורבע כי את בצומת שהאוטובוס היחיד ליעדך מאחר אליו ברבע שעה ולכן אם הכל ילך כשורה תאחרי בשעה במקום להקדים בחצי.

התחלתי לקרוא ספר מומלץ ומוערך והביקורות מהללות רמז דקיק בהתחלה ומתברר בסוף וסליחה, אבל ה"רמז" כ"כ ברור שלא הבנתי בכלל שהוא רמז, וה"סוד" כל כך מתבקש שאשכרה עשיתי מה שאני לא עושה, וחיפשתי ספוילרים כדי לדעת אם יש טעם להמשיך לקרוא או שזה באמת ייגמר כמו שאני מניחה. ובכן מה אתם יודעים!

כמעט קילו תותים שנקנו אתמול בשוק בהיסח הדעת, כמות עצומה של לימונים מהעץ של ההורים, תינוק ישן, שבת רגועה - דבר הוביל לדבר

אני לא מספיק אוהבת חריף כדי להסביר למה אני לא יכולה לעבור בשוק ליד הפלפלים האלה בלי לקנות כמה, אבל The Heart Wants What It Wants

אמסטרדמסקי כותב על קווי השבת, ומן הסתם בגדול אני מסכימה עם רוח הדברים ופתאום תפס אותי המשפט הזה. וואלה, זה גם בסדר להיות פחות יהודים. או לא להיות יהודים בכלל. www.calcalist.co.il/magazine/art...

כאן יש שניים שהגיעו למסקנה שיש להם פס חופשי. מפה לשם, עמוק עמוק בלילה הזאטוט התגנב למיטה שלנו, ולפנות בוקר הועבר חזרה לשלו. קצת אחר כך הוא חזר, מלמל משהו, נכנס חזרה למיטה, נצמד אלי לחיבוק ונרדם. בבוקר כשקמתי גיליתי שזה אח שלו, וגם זה רק בזכות הפיג'מה. לא זיהיתי את הבן שלי! ויש לי רק שניים!

אני לא חושבת שאתה טועה. וכתבו את זה לפנינו: אחד הדברים שאבדו לנו הוא השיעמום. ושיעמום הוא מנוע אדיר למחשבה וליצירה, והזדמנות לעבד דברים.

החשבון הזה מוצלח באופן כללי (למעשה יש בו כמה תמונות כל כך טובות שאני כמובן חושדת בהתערבות לל"מית) וזו הטובה ביותר שראיתי בינתיים

סימן שבחרת טוב - בכניסה למסעדה התאילנדית יושבת חבורת תאילנדיות שבאו לאכול גם (ואכן היה מעולה) #בשר

This is not a moon

אז אולי הן כן רוצות לעבוד, אבל שוקלות את המשמעות הכלכלית הרחבה של תנאי העבודה ולא רק את גובה המשכורת? www.themarker.com/weekend/2026...

זו בגדול הנקודה בעיניי. הרי אין טענה שאין גברים בודדים אלא שבדידות היא לא "בעיה של גברים" אלא בעיה *אנושית*.

מחפשת משהו במפת הגנים באתר העיריה. ברשימת הקטגוריות שלא ציפיתי להתקל בהן:

בחיי שבשנה-שנתיים האחרונות אני מרגישה כאילו נשארתי האשה האחרונה שאין לה "שגרת טיפוח" ולא מנטרת את ההתנהלות היומיומית שלה (לא סופרת חלבונים, לא סופרת צעדים).

מה שהיא אמרה. בדיוק זה. כאן👇

מנהלת עם עצמי משא ומתן בראש אם זה היה יום מחלה מנוצל היטב (נפתח בנמנום בוקר, המשיך לשלושה סבבי כביסה, פינוי מדיח, ניקוי מקלחת, סידור קל של הבית, התעדכנות בפסיקה שלא קשורה ללקוחות ספיציפים והסתיים בנמנום צהריים) או יום עבודה מהבית כושל לתפארת.

הנסיבה הגדול אמר כבר שלוש פעמים שאנחנו צריכים לקחת את אבא למסעדה לחגוג יום הולדת. כיוון שאני לא כל כך רואה איך אני יוצאת מזה (זה ילד שלצערי ולשמחתי קשה לחרטט) וכיוון שאין לי כוונה לוותר על דייט זוגי עם אבא שלהם, נראה שלפנינו שתי ארוחות יום הולדת (ניקח אותם בשבת לפסטה/פיצה בשכונה)