עבר שבוע מאז ההופעה בלונדון ומאז בעיקר הייתי עסוק בלהיות במיטה חולה אבל באמת אין לי מילים להסביר כמה זה היה שווה (בשבילי) את כל הטרחה והטיסה במיוחד. אני לא אפסיק לחשוב על האירוע הזה עוד הרבה זמן כנראה

מהימים האלה בדוקטורט שבהם באמת הכל כל כך חרא שהתכנית הכי ריאלית היא כנראה לפרוש מהכל, לעבור לכליל, ולגדל עזים. וזה אומר הרבה כי אני ממש גרוע עם חיות.

אני מאוד סבלני לסטודנטים אבל להגיש מסמך בלי כותרת או השם שלך עליו זה באמת נשגב מבינתי

המצגת המרכזית שלי לסמסטר בעוד חודש בדיוק ולכן כבר מאתמול אני מתחרפן ברמת התקף חרדה קטן ובטוח שהמחקר שלי לא שווה כלום. מקווה שזה הגיע מוקדם ויהיה בסדר בהמשך ולא שככה אני ארגיש כל החודש. בינתיים מנסה להבין מה אני יכול לעשות תוך שבועיים כדי להביא אותו למצב של ״ראוי להצגה״

תזכורת שאני אשמח להמליץ על אוכל כיפי בניו יורק למי ששואל וגם למי שלא

שקיעה מוקדמת אבל לפחות יפה

לא יכול לחכות כבר לעשות קניות בסופר בבעלות העירייה

אני באמת לא עם דעות כאלה חזקות על ממדאני (בטח ביחס לאחד שגר בעיר) אבל איכשהוא היה לי ברור ברגע שנדרשתי להחליט שמישהי שמעלה איתו תמונה בהינג׳ זה להחליק שמאלה

גרפים שגורמים לי להבין עד כמה מה שאני עושה קשה ולא נורמלי

דעה: מרבית המצביעים לממדאני/המשתתפים באירועים שלו עושים את זה מאותה סיבה שמרבית המשתתפים בהפגנות נגד ישראל בקמפוסים עשו את זה, כי זה מגניב. אני אסתכן בלנבא שהוא יבחר ויהיה ראש עיר שלא ישנה יותר מדי, שמי שתומך בו יגיד שזה באשמת כל אחד אחר, ושמי שלא תומך בו יחגוג ויגיד שהיה הסוציאליזם נכשל.

הבעיה שלי עם חגיגות האלווין בארץ זה לא שזה חג לא יהודי, אלא שזה עוד צעד באמריקניזציה שלנו (שאני לא אוהב בכלל)

גשם + איכשהוא שתי המטריות שלי במשרד + בקושי התעוררתי בבוקר. יום מושלם לעבוד מהבית, חבל שיש שני סמינרים ושעות קבלה שאני צריך להיות בהם.

אני מבין שזה עוד יום לשמוח בו שהחלטתי על אוקטובר פרי טוויטר?

מכמות השמאלנים שמתרגשים מלהצביע לממדאני כמעט אפשר לחשוב שהוא יהיה השמאלן הסטנדרטי ויפסיד בסוף (לא הייתי שם את הכסף שלי על זה)

מי אנחנו? ניו יורקרים ומה אנחנו רוצים? להלביש את הכלבים שלנו בתחפושות

חשוב להוסיף שלא כל הבנים הם מודלים

המלצות לקורא דיגיטלי שאפשר להתקין עליו את האפליקציה של ע-ברית, לא גדול מדי (נגיד קצת יותר גדול מאייפון) ולא יקר במיוחד? אבל הפרמטר שהכי חשוב לי: שעובד טוב ונח ושיגרום לי לקרוא יותר (כרגע קורא באייפד אבל שוקל לקנות לעצמי מתנה ליום הולדת)

חשבתי לראות הערב פרק במאסטר שף אבל במקום זה מסתמן שאני אצפה בקבוצת הווטסאפ של ישראלים צעירים בניו יורק מטיחים במישהי שהעזה לתמוך בממדאני שהיא קאפו

כל האינסטגרם שלי קטעי וידאו מדיבייטים עם שאלות כמו ״מה אתה מזמין בבודגה״ או ״איזה קבוצת ספורט אתה אוהד״. אלה הבחירות הכי מטופשות שהייתי עד להן (וכל המועמדים שאני יודע עליהם משהו גרועים)

פיד אופים: מה ההבדל בין אבקת אפייה לאמוניאק לאפייה?

איך הולכים לחדר כושר פעם ראשונה בחיים?

אני: מתלונן שאין לי זמן לכלום ואני לא מספיק להתקדם במחקר אני הערב: יושב לקלף שקדים

היי פיד היגרו לאירופה, חברה טובה ובן זוגה מחפשים להיות קצת איפשהוא באירופה בדצמבר וישמחו להחליף דירה (בתמורה לדירתם בצפון הישן). הם חמודים ונקיים ואני חותם על זה שאפשר לסמוך עליהם. ״תאריכים אידיאליים 10-24 לדצמבר אבל גמישים הדירה בצפון הישן שלושה חדרים מרווחת ומוארת״

אתם ידעתם שגלנגל די נפוץ במטבח צפון אפריקאי? כנראה בעיקר כחלק מתערובות (גיליתי את זה כשניסיתי להבין מסבתא שלי מה יש בחררת' הטריפוליטאי, יש לזה כמובן שם אחר אבל אחרי קצת גוגל הגעתי לזה)

מניח שיש פה מי שידע את זה אבל שיטוט חצי אקראי בויקיפדיה אתמול גילה לי שבאקסמן מגנטו ואקסבייר הכירו כששניהם היו בישראל, כשמגנטו עבד עם ניצולי שואה בבית חולים פסיכיאטרי ליד חיפה ואקסבייר התנדב שם. וסליחה, מה

איך אינפלואנסריפ עוד יוצרים תוכן עם הוק של ״גלידת מאצ׳ה חדשה בווילג׳!״ די מי רוצה את החרא הזה תגאלו אותנו מזה כבר פעם אחת בחיים שלכם תעשו משהו מעניין ולא עוד מאותו טרנד מלפני שנתיים

אגב יש לי כל מיני מחשבות על זה אבל בואו נתחיל עם זה שעומר אדם עושה את ״והיא שעמדה״ או את ״מודה אני״ זה פופ אמוני פי אלף יותר מוצלח הזבל העוד יותר טוב שפופולרי לאחרונה

אוקיי לא ידעתי שעומר אדם כזה פופולרי בקרב יהודים אמריקאים (שמעתי הרגע ממישהו במחלקה שהוא היה אתמול בהופעה במדיסון סקוור גארדן ושהיה פאקינג סולד אאוט, ולא, זה לא היה רק ישראלים)

שמח לדווח שמאות (עשרות?) שנים של מסורת לא טועות וקוסקוס צריך להכין מסולת ולא מכרובית

אשמח שאינסטגרם יפסיק לדחוף לי תוכן מהדיבייט של המועמדים לראשות העיר בניו יורק זה באמת מעייף לאללה ואפילו לא מצחיק בניגוד לדיבייטים שטראמפ משתתף בהם

שתי העצות הראשונות זו הגישה שלי לכל טיול בכל מקום ואני ממליץ בחום

נכנס לדפדפן במצב אינקוגניטו: גוגל "קוסקוס כרובית"

אפרופו הסתיו ודלעות, למה אנחנו לא מדברים על זה שצ'רשי זה הדבר הכי טעים בעולם?

גם הבוקר עברתי בהצלחה מקוד שעובד אבל לוקח יותר מדי זמן לקוד שרץ מהר מאוד אבל לא עובד. SUCCESS

יש איזה פופ אפ של עגלת רחוב שנראה טעים לאללה עד סוף החודש ואני פה עכשיו ולא מצליח להחליט בין קבב ובוריק. יתכן מאוד שאצטרך לחזור שוב בשבוע הבא. הקבב נראה פצצה אבל לך תמצא בוריק בעיר הזאת

גילוי קשה בכניסה לפייסבוק הבוקר: סגרו את בית המרזח (לא הייתי שם הרבה שנים אבל נו, סנטימנטלי)

מהימים האלה שאני יושב על הספה ועובד ואז פתאום שם לב שאני בחשיכה מוחלטת כי אני כבר כמה שעות ככה והשמש שקעה מזמן ואולי כדאי להדליק אור

שלחתי מייל לאיזה פרופסור שאני רוצה לדבר איתו על המחקר שלי וברוך השם זה לקח רק חודשיים וחצי מאז שאמרתי לעצמי ״אני אשלח לו מייל השבוע״

נראה לי הגיע הזמן להוריד את הסיר מהגז

בכל החדשות התפספס שיואל מוקיר (ישראלי) זכה, יחד עם עוד שני כלכלנים, בפרס נובל היום. אלה באמת חדשות נהדרות למי שכמוני, הימר עליו בהימורים המחלקתיים. (וגם, אני לא מהמומחים וברשת השניה תמצאו כנראה הסברים למכביר למה ממש ממש מגיע לו, מאנשים שגם מכירים אותו יותר טוב ממני, אבל הוא באמת ענק בתחום)

אני בצום טוויטר עד סוף אוקטובר וזה היום הראשון שקצת בא לי להיכנס לשם

חושש שלא אירדם הלילה

אני לא מאמין שהתחייבתי להציג באיזה משהו בשבת (בזום). אלוהים איך אין לי כח

לא הבנתי איך כבר פול ברייק ואמצע סמסטר ליטרלי לא הספקתי כלום

גם הספקתי לאפות עוגיות לסמינר הבוקר וגם הספקתי לרכבת (הבאצ׳ האחרון נשאר בבית כי ליטרלי יצאתי ברגע שהוא יצא מהתנור). חייב להגיד שלאפות עוגיות זה מעפן והפער בין כמה בישול או אפיה שמערבת שמרים זה כיף לעומת השעמום של לערבב כמה חומרים בקערה ולהכניס לתנור די מדהים

לא. אומרים. יש. לפני. הגול.

טיפ לעצמי: בפעם הבאה שאתה כותב קוד שמוריד קבצים תבדוק כמה בערך אתה חושב שהקבצים האלה ישקלו כי אחרת הם עלולים להתברר ככמה טרהבייט של מידע שאתה לא בהכרח רוצה לאחסן באופן גולמי

יום שאני לא מתחרט בו שסגרתי את הטוויטר לכל אוקטובר

בתור בנאדם שגפ ככה בערך פעמיים בשבוע מתקשה להירדם אני ממש לא מבין מה חשבצי לעצמי כשעשיתי שנצ

לפעמים אני אחרי כמה דרינקים, בדרך הביתה בשעה די מאוחרת, וכמובן חושב על המחקר שלי. הבעיה שזה בשילוב עם האוטוקורקט אומר שאני מתעורר לפתקים בטלפון כמו זה שאני מנסה לפענח עכשיו: "קומקום לא של מדעי המחשב". החיים שלי הם באמת גרסה משעממת של פרק של סיינפלד