אחרי הרבה זמן שהתביישתי אזרתי היום אומץ וברכתי את המנקה ב"סבאח איל חיר" במקום "בוקר טוב". היא כבר ידעה שאני רוצה ללמוד והייתה ממש חמודה וזרמה איתי לעוד 2-3 מילים.

" זה לא מעט, שצדק וונוס לבד, יוצאים לבלות יד ביד, יד ביד, יד ביד, בשמיים" יענק'לה רוטבליט

קיבלתי מענה. תודה לכולם!!

מוחכוורת - מי יכול.ה לעזור לי עם יידיש? אני לא יודעת מה התעתיק של השם היהודי של אימא שלי ואני רוצה את הגירסה היידית על המצבה שלה, בנוסף לרגילה. תודה

היינו אמורים לקפל ניסוי בן שלוש שנים היום, רגע שחיכיתי לו הרבה זמן, אבל היציאה לשטח בוטלה. לשמחתי, אימון השחייה כן מתקיים.

"Are you my mummy?" או "מה קורה כאשר נוברים בארונות של סתבא ז"ל"

הילד איבד שני ספרי קריאה ובא לי להרוג אותו. אחד "ממלכת הארגמן" שיצא בהוצאה עצמית ועלה לא מעט והיה מעולה במובן שהיה בשפה גבוהה והילד אשכרה שיפר את העברית בעקבות זה. לכו תשיגו שוב. השני "יצורים בלתי אפשריים" של עוץ שנקטע לי קצת אחרי ההתחלה. אוף!! אני מאמינה שזה איפשהו בבית. איפשהו.

עצוב

מתקדם

‏בערב פסח הוקמה התנחלות חדשה, אחת מיני רבים שהוכרזו עליהם בהחלטת ממשלה. ההתנחלות קמה במקום בו היה לפני מאחז בלתי חוקי בשם "חוות בית קרניים" או פשוט "החווה של טוביה". אז שהוקם המאחז נמנע מתושבים פלסטינים סמוכים הגישה לביתם ואדמתם. בבית של אחד מהם הוקם "בית מדרש">

היום יש לאבא שלי יומולדת. רציתי לכתוב בקבוצה המשפחתית המורחבת, כדי שיזכה שכולם יברכו. אממה, ההודעה האחרונה שם היא אודות המוות של אימא שלי. איך לעשות את המעבר? מזל שיש את מונטי פייתון

בתיכון של הבן שלי הניפו את דגל הגאווה לכבוד חודש הגאווה, זה נראה קטן אבל יחסית לישראל ולמקום עם לא מעט אוכלוסיה שמרנית, זה כן משהו חשוב.

אני לא מבינה איך שרשורים עובדים בבלוסקיי. אני לא רואה את כל התגובות, אני רואה חלק במקומות אחרים כתגובות לאנשים אחרים אבל לא כאשר אני נכנסת לפוסט המקורי. יש טוטוריאל איפשהו?

אחרי שביקשתי מהשכן-חבר שיזכיר לי איך מרכיבים את הג'ק, החלפתי צמיג ברכב. מחרתיים פאנצ'ר מאכער.

"אל תשכחי אותי" אמרה לי ג'ולי כשאספה את הדברים האחרונים שלה לפני שעברה למקום העבודה החדש שלה. "איך אני אשכח את המלאך שלנו שבזכותה אימא שלי חיה עוד קצת?" עניתי לה. העצב אין לו סוף.

לקחתי אתמול את הרכב לטסט והצלחתי לא לעשות אצבע משולשת לבוחן למרות שזה ממש התבקש. בנוסף הרכב עבר בלי הערות, אז בכלל היה יום מוצלח.

שומדבר לא מכין אותך לקבל הודעה מכמירת לב מהאישה שטיפלה במסירות באימא שלך ועכשיו נמצאת במקום העבודה החדש כי היא חייבת עבור הויזה שלה, ובהודעה נאמר שהיא מתגעגעת לאימא ולכל המשפחה 😞 הזכרתי לה שאני עוד פה ונשמור על קשר ושהיא תהיה בסדר.

אני מגבה שיחות ווטסאפ מהסלולרי של אימא שלי ושולחת לעצמי את הקבצים. ומה אם אשמור את הקו שלה ואשלח לעצמי הודעות מדי פעם? האם אני הופכת לנורמן בייטס?

כאשר ציור אחד שווה אלף מילים עבודה של Bernardo Erlich אחיין, בן דוד

איכשהו הצלחתי להיכנס לאיזו סמטה נגד כיוון התנועה. וזה לא שלא בדקתי אם יש תמרורים, כי לא זכרתי מה קורה בצומת זה. רק כשראיתי את גב הרמזור הבנתי. מזל שזה חלק בעיר העתיקה בב"ש שאין כל כך תנועה.

אתמול והיום ישבנו אצל אימא שלי כדי לתת מקום לחברים שלה להגיע. מחר ומחרתיים אחי ואני כל אחד בביתו הוא. בסלון אצלי עדיין כל קישוטיי היומולדת 16 של הבכור. אני יכולה להגיד "זה כדי לחגוג את החיים שלה" אבל יותר מוצלח יהיה למנף את זה למשהו שחור כשיגיעו המבקרים 😈

אני לבןהזוג - אל תיבהל אם מידי פעם אבכה רנדומלית. בן הזוג לי - את גם ככה בוכה רנדומלית. אני לבןהזוג - טוב, אז בתדירות יותר גבוהה.

באופן לא מפתיע אני Socially awkward שבעות מלחיצות אותי ונמנעתי מלשלוח ווטסאפים כי חשבתי שזה לא מכבד את האבלים. היום אני לומדת כמה טעיתי. להבא אתנהג אחרת עם אבלים טריים.

ברוך דיין אמת, הסבל של אימא שלי נגמר. 💔💔

הבכור בן 16 היום. נער חמד, טינאייג'ר למופת, גבר בהתהוות. כל הרגשות.

פגשתי לרגע אישה מאוד נחמדה היום, עם אותם סטים של לגו שיש לי, ופרחי קרושה כמו שיש לי, וילדים בגילאים דומים והיא בגילי ושלא כמוני יש לה סרטן שד ששלח גרורות לעצמות. כוסאומו העולם.

הקיץ הגיע והיעלים חזרו

יש קבוצת תמיכה לבני משפחה מטפלים במועצה שלנו, שהתחלתי ללכת אליה לפני חצי שנה. מאוד עוזר. עדכנתי שם במצבה של אימי, בעיקר במטרה לעזור לעובדת הזרה של אימא שלי למצוא משפחה חדשה טובה שתתיחס אליה יפה, כי היא באמת מדהימה. עכשיו אני מרגישה שזה הפך ללייב בלוגינג גסיסה. שזה לא נורא, אם זה עוזר למישהו שם. ->

אפשר לחשוף את הצד השחור, ציני, מקברי ורקוב של הנשמה שלי? יפה. יש לי משהו בעבודה שנדחה לשבוע הבא וכולי תקווה להיות בשבעה עד אז כדי שלא אצטרך לבצע את זה. זהו, אמרתי.

אבא שלי חזר ארצה מטיול עם זוגתו. הוא לא מסוגל להתמודד עם מוות. נאלצתי לעדכן אותו במצבה של אימי. הם גרושים זה 30 שנה אבל בקשר חברי, בערך. זו הייתה שיחה יותר קשה משיחת ההכנה עם הילדים שלי.

הקטע הבלתי נתפס הזה שאימא שלי בבית וכולם מחכים שהמוות הגואל יגיע, זה פשוט - בלתי נתפס. אני מגיעה אליה והיא בחיים וזה מחדש משמח, כי אני לא רוצה שהיא תמות, מאידך אני לא רוצה שהיא תמשיך לסבול. היא רק סובלת. מה זה הגיהנום הזה??

הבכור הציע שאתן לצעיר לנצח את הבוס שאני תקועה עליו ב Hollow knight וזה אשכרה עבד בניסיון שני. ינעל דינאק גיל 12. בתמורה אני אעזור לו להתקדם ביוזר שלו.

בכי לפני השינה, בכי באמצע הלילה, בכי בצוותא בעבודה עם קולגה שיש לה אימא קשישה - התוצאה היא תפקוד ירוד ביותר בעבודה. איזה נורא זה גסיסה מייסרת ואכזרית.

והנה חזרנו למחלקה. עם אלח דם. הלימפומה גמרה לה את המערכת החיסונית והיא רשמית גוססת. עברנו למחוזות ניהול הכאב ואיך להקל את הסוף. מפתיע. הייתי בטוחה שהלב יהרוג אותה הרבה לפני הסרטן.

הייתי אמורה להיות השבוע ביוון, בטרק עם חברה. עקב המצב של אימא שלי הטיול בוטל. זה היה טיול שחלמתי עליו וחיכיתי לו ונלחמתי עליו. עכשיו אני מנסה להניע את הגלגלים למועד חדש, באוקטובר, ואני כל כך לאה ומדוכדכת ולא יודעת מה יהיה ואין לי כוח ועם זאת אני דוחפת את עצמי ואת החברות הפוטנציליות לטיול כי אחרת מה.

חברה שמתנדבת במד"א כתבה לי: יש הרבה נשמות נחמדות שם בחוץ. זה המצב המזעזע של המדינה שמקלקל. וצריך לזכור את זה כי עדיף להדליק נר בחושך מאשר לקלל את החשכה.

אפעה תינוק בנחל גוב

אימא שלי שוחררה הביתה. בהתחלה לא רצתה, אבל בסוף נרגעה ודווקא שמחה לחזור. ברוך מחייה מתים?? מתישהו זה כבר לא יעבוד, אבל בינתיים....

הדרך שבה חלק מהישראלים תופסים את העובדים הזרים פשוט מעוררת בחילה. אני מסתכלת עלייך, גברת, שלא הבינה למה העובדת לא עם אימא שלי 24/7 אלא יוצאת הביתה לנוח ואחי ואני בתורנויות עם אימא שלנו. איכס.

בחדר עם אימא שלי מאושפזות עוד שתי נשים. אצל אחת מהן צופים עכשיו בערוץ 14 בקולי קולות. חצי מהצוות הרפואי פה ערבים, החל מהכוח עזר, דרך האחיםות וכלה ברופאיםות. ואני תוהה, איך מחד הם רואים את כל הרעל הזה ומאידך המצפון שלהם שקט כאשר רואים את עבודת הקודש שהאנשים פה עושים?

בן הזוג - אנחנו צריכים לדבר. אי אפשר להמשיך ככה, למרות שאת בתקופה קשה אני, אחוזת אימה מהבאות - מה קרה? בן הזוג - את לא יכולה להרגיל אותנו ללחם שלך ואז לצפות שנאכל סתם לחם. זה כמו לתת למישהו סמים ואז לצפות שהוא יסתדר בלי. כמעט שלחתי לו מסמכי גירושין.

זו אשכרה הרמה הספרותית שאני מסוגלת להכיל עכשיו

אין לי כוח לסרוג היום בבית חולים, אז הבאתי את הנינטנדו הישן ואני משחקת Zelda: echos of wisdom

ועוד אחד

Finished?

אני כל כך לא אוהבת לעשות פינישים לפרוייקטים.

ניסיתי להסביר לילד את העניין הזה שבלבנון יש מפלגה שגם נמצאת בממשלה וגם עושה טרור נגד ישראל. ״תאר לעצמך שלסמוטריץ׳ ובן גביר היה ארגון צבאי שהוא לא צה״ל והמשטרה שעושה פעולות נגד ערבים.״ אה, רגע. #פוליטיקה

עדיין איתנו. היום עשיתי לה שיחה של Get busy living or get busy dying הסמנים הם שהיא לא רוצה לפרוש, אז שתלחם באמת. אז עכשיו שהיא מסכימה למסכה תומכת נשימה מדברים לשחרר אותה בלי. מה שיהרוג אותה תוך 48 שעות. כיוון שהיא שינתה גישה יבקשו רופא ריאות כדי שאולי יסכים לתת המלצה למכשיר תומך נשימה. בלי המלצה

לא התרגשתי כך מטקס הדלקת משואות מאז... אי פעם, בעצם. (האלטרנטיבי, כן?)

דן חלוץ ציטט את ויסלבה שימברוסקה בתחילת הנאום שלו בטקס האלטרנטיבי.