אני קוראת עם בת9 כדי לשמר את העברית. הבעיה היא שהיא לא יושבת בשקט. כל הזמן זזה, בועטת, השרוול שלה מדגדג אותי… ואני נטרפת. לאחרונה התחלתי לצלם את העמודים שהיא קוראת, ואני יושבת רחוק ממנה בזמן שהיא מקריאה. ועכשיו רגוע לנו הרבה יותר.

התגלגלה לידי חוברת צביעה אוקראינית. היו בה נשים בלבוש מסורתי, קישוטים, פרחים, חיטה. הכול מאוד הולסום. ואז הסתכלתי הכריכה האחורית וראיתי את שאר הספרונים בסדרה 😳

אוף, הייתי צריכה שמישהי תכין לי גאנט ותזהיר אותי שאם עוגת גבינה צריכה שעה אפייה, עוד שעה בתנור פתוח, ואז לצנן על רשת לפני שמכניסים למקרר — זה אומר שאני לא אכנס למיטה לפני חצות 😭

הבנזוג החליט השבוע שהוא חוזר לקיטו, אז עכשיו במקום להכין מחר עוגת גבינה פשוטה, אני צריכה לעמול על עוגת גבינה קיטוגנית ממתכון שמעולם לא ניסיתי 😤

עד לאחרונה, כל פעם שראיתי את הצמח הזה, חשבתי שמדובר בציפור גן-עדן בסוף ימיה, או, אם תרצו, סבתא גן-עדן. רק לאחרונה קלטתי שמדובר במין נפרד.

זה מדהים כמה שנשים שאובססיביות לאירוויזיון ולהצבעה לישראל לא מודעות לחוקים ובשוק שהן לא מצליחות להצביע עם מספר טלפון ישראלי ואשראי ישראלי. (כתבתי נשים כי לזה נחשפתי בקבוצות)

בבקשה בבקשה שהאייקון החדש של אפליקציית ספוטיפיי זה זמני בגלל האירוויזיון או משהו ולא הולך להישאר 😢

בא לי להזמין חברה לצפייה משותפת באירוויזיון, משהו קטן ורגוע. הבעיה היא שאני לא יודעת מי מתעניינת קצת, לא הייטרית, אבל גם לא מורעלת שתכריח אותי להצביע 10 פעמים כי ״נועם שלנו ילד של אור״. לגיטימי לשלוח לכולן סקר עמדות?

מישהו הביא בחשבון מה יקרה אם אוסטרליה תזכה באירוויזיון? (לא השנה, מבטיחה לכם, התעדכנתי בכל השירים). באמת כולם יטוסו לשם? תהיה מדינה חלופית שתארח?

אני תוהה אם גם לאבותינו הקדמונים באפריקה היה הדחף להכין בננה-ברד בכל פעם שהם ראו בננות על סף ריקבון.

אצ׳יבמנט אנלוקד: אימון רביעי השבוע. זה לא קרה מגיל 12.

🎯🎯 מזמן לא ראיתי מם שהוא תיאור מדויק יותר שלי

באג חמוד באתר של הארץ מאפשר לי לראות את ה-a/b test שלהם על הכותרת הראשית. בכל רפרוש אני רואה גרסה אחת, שמיד מתחלפת, כנראה אחרי שהוואריאנט שלי נטען.

טלפון ממספר לא מזוהה אני: hello?* נציגת מכירות: שלום, זה וודפון, את מדברת פורטוגזית..? אני: לא. ואתם כל הזמן מתקשרים, ושואלים את זה, ואומרים שקולגה שמדברת אנגלית תתקשר. ואז שוב. ושוב. בבקשה תפסיקו כבר. די. -ניתוק- בנזוג: מה שמצחיק אבל זה שאת כל הנאום הזה עשית בפורטוגזית. 😳

התחלתי לחפש עבודות פרילאנס באיזו פלטפורמה. מדי פעם אנשים כותבים ״כדי להוכיח שקראתם הכול, תתחילו את ההצעה שלכם במילים ׳ברווז גומי׳״ או שטות כזאת. חמודים, גם מי שלא קרא הכול מאכיל את המידע ל-LLM כדי שינסח הצעה יפה, וצ׳אט בהחלט קורא הכול, מבין את ההוראות וכותב ‘ברווז גומי׳ בראש. תתקדמו.

כולם באים אליי לזכוכית, בטון ואבן ושורפים אותם: על בתים ודימוי הבית בשיריו של דייויד ברן.

מה הרעיון לשים את האייקונים של הסושיאל על השקית? הם באמת חושבים שיש מישהו שיפרוק את הקניות ויחשוב לעצמו ״אה, מגניב, לא ידעתי שללידל יש יוטיוב. כשאסיים כאן אלך למחשב ואחפש ידנית את הערוץ שלהם״?

אמא במקסיקו, אבא בתאילנד. החיים יפים בפנסיה.

דחייה ראשונה לתקופת חיפוש העבודה הנוכחית. ברור לי שזו ראשונה מני רבות ואני צריכה לפתח עור עבה יותר, ובכל זאת, עבר הרבה זמן מאז שהייתי בסיטואציה הזאת וזה צורב במיוחד.

מנפלאות ה(לא )אלגוריתם

משמח אותי שבת9 בכלל בחרה לכתוב לי בעברית

התחלתי לראות עם בת3 בלי סודות, ורשימת הכשרונות שיש כאן זה פשוט לא הגיונית.

מדדתי חולצה וחשבתי שהיא מחמיאה לי לזרועות ומגיע לי להשוויץ קצת אחרי כל העבודה הקשה. ועכשיו *אחי הגדול* ראה וידאו בקבוצה המשפחתית וטרח לשלוח לי מחמאה בפרטי 🥰 אני לא יודעת למה ספציפית זה מרגש, אבל יש משהו במחמאה ממנו שעשה לי ממש טוב. שהוא טרח לעשות צילומסך ולכתוב לי. (+תמונה כדי להשוויץ גם כאן)

הפרח ההוא בסוף ימיו, אבל מאז צמחו עלה ופרח נוסף! מה שאומר ששתי הפקעות ששדדתי מצליחות לשגשג, על אף הטעויות שהיו לי בדרך. אני לא יודעת אם הגיוני לצפות לפרחים נוספים בעונה זו, אבל אני מלאת תקווה לעונה הבאה.

הספקתי כבר להכניס היום 110 גרם חלבון, אז לא אכפת לי שאני אחרי אימון עכשיו, אני הולכת לאכול פיצה.

איתרע מזלי ושירתי בצהל בתקופה שהחוק היה בתוקף. לא היינו מודעים, ונכנסתי למסלול שדרש קבע. חתמתי בגיוס. למזלי מתישהו בשנתיים של הסדיר עלינו על העניין, ושלחתי בקשה שיחוסו עליי. ואף שהשגרירות סרקה את מכתב התשובה כבר לפחות 3 פעמים, אני עדיין מרגישה שזה המסמך החשוב ביותר שברשותי והמשך קיומו קריטי לחיי.

מיונז הוא אחד מהפשעים הכי גדולים שהאנושות עשתה.

התפרקתי קצת במקלחת, וכשיצאתי ספוטיפיי ניסה להעמיד אותי במקומי open.spotify.com/track/2E9CBA...

איך אני שמחה שאני בפורטוגל. יש פה פחים ברחוב ואת מוציאה אליהם את האשפה מתי שנוח לך, כמו שאלוהים התכוון.

גיליתי שאפשר לקבוע תור באתר, אז קבעתי! אפילו גיגלתי את שמות שתי הרופאות שהיו, ולפי התמונה זיהיתי את הרופא שהייתי אצלה בפעמיים האחרונות והייתה אחלה, אז קבעתי אליה.

#פידהורים פוגש #פידטכנולוגיה מחפשים דרך לבת9 להיות בקשר עם בני משפחה. צריך לעבוד באייפון ואנדרואיד, שזרים לא יוכלו לשלוח לה הודעות, לא יוכלו להתחזות לנו ושאר דברים רעים שמתחבאים באינטרנט, שנוכל להיות חשופים להתכתבויות שלה. לבנות דודות שלה יש וואטסאפ אבל זה מרגיש לנו פריץ מדי. במה אתם משתמשים?

מלחמה ובארץ לאנשים בקושי היה זמן לפיפי ולמקלחת, אבל אני בסוף מערב וסטרס אבדן העבודה של החודש האחרון התבטא אצלי בתחביב חדש. התחלתי לנגן בפסנתר עם ג׳וי טיונז, ובינתיים אני מצליחה להתמיד ולנגן קצת כל יום. >

אחד הדברים שמבאסים אותי בלהזדקן זה שלגוף, וספציפית לעור, לוקח הרבה יותר זמן להחלים. לפני יותר שבועיים נלחמתי בצמחים קוצניים ונראיתי כאילו רבתי עם חתול, ועדיין יש לי סימנים על הידיים. לאדמומיות של חצ׳קוני עבר לוקח שבועות לעבור. פעם זה היה עניין של ימים עד שלא ראו כלום.

מיתרונות הקרוספיט: בת9 מעריצה את יכולות הקפיצה בחבל שלי

מנהל יקר, באמת קבעת ״פגישת פרידה״ מהעובדים שלך ביום האחרון לעבודתם בארבע וחצי אחה״צ? כדי שחלילה אף אחד מהם לא יסיים מוקדם את החמישי האחרון לפני האבטלה?

הוא מתאושש! שרד את הטראומה. נאלצתי לגזום כמעט את כל העלים והפרחים, אבל עכשיו יצא פרח חדש 🤩

בת9 צפתה במשהו ביוטיוב. התעניינתי. זו סדרה כלשהי, אבל מתברר שהיא מעולם לא צפתה בפרק מלא. כל מה שהיא רואה הן אך ורק compilations 😳 תחקרתי אותה. ככה היא מדלגת על החלקים המשעמים, כמו ההקדמה ופתרון הקונפליקט (מילותיה שלה. אבל באנגלית. Introduction, resolution). >>

חופש מבי״ס + הבנזוג החליט על שבוע בלי חדר כושר = אני לא זוכרת מתי בפעם האחרונה הייתה לי כל כך מעט כביסה.

גיסתי שאלה אם אנחנו רוצים משהו מאמריקע. לפני עשר ועשרים שנה הייתי יודעת לזרוק בשלוף שמות של ממתקים ששמעתי עליהם רק בטלוויזיה ואני מתה לנסות. היום אני לא יכולה לחשוב על משהו אחד לבקש להביא… יש לי יומיים לקבל המלצות לדברים שווים וקטנים שאפשר למצוא בפלורידה.

עד לא מזמן הייתי מסמנת את סוף יום העבודה בחמישי ותחילת הסופש בדרינק אחר הצהריים. לאחרונה בת9 התחילה חוג בחמישי בערב, והפסקתי עם הדרינק כי אני צריכה להסיע אותה. זה קצת מבאס, כי זה היה טקס חביב, אבל עוד שבועיים אני מובטלת אז מה זה משנה וכבר לא תהיה משמעות לסוף היום בחמישי.

בודקת איך קרסר מגיב לפולניות. אמרתי לו שאני מאוכזבת ממנו מאוד שהוא לא הצליח לעשות משהו, ושכשביקשתי בעבר מאייג׳נט אחר הוא דווקא כן הצליח.

מה פורטוגזי בעיניך? תחרות ציורי סרדינים! 1,500 יורו פרס לכל אחד מחמשת האמנים הזוכים. egeac.pt/the-sardines... מה אגיד, לא אתנגד לראות סרדין בצבעי מייקה @silky.bsky.social

בפברואר מרץ — לצד החרציות, החרדל והדרדר — צצות בפורטוגל בכל מקום קאלות. בהתחלה התפלאתי שפרח גדול ויפה כל כך גדל פרא. בסוף עכשיו עשיתי מעשה, נכנסתי לשדה בצד הדרך, והוצאתי לי פרח עם שורש כדי לשתול בגינה 😬 אני מקווה שאם הוא שורד פרא, הוא ישרוד את כישורי הגינון הבלתי קיימים שלי.

הוריי! דיברה אנגלית. היה קצר ויעיל והטיפות כבר בעיניים של בת3.

מנסה להזמין שיחת וידאו עם רופא. לוחצת 2 לאנגלית. עונה לי ריטה בפורטוגזית. אני שואלת אם היא דוברת אנגלית, היא עונה שקצת, והופ! התנתקה השיחה. אחרי ניסיונות חוזרים מצליחה לקבל מענה, שוב ריטה. הפעם אני פוצחת במונולוג בפורטוגזית מגומגמת, ובסופו באופן פלאי שוב השיחה מתנתקת. הפעם כבר קיללתי אותה בכמה שפות.

ושוב אני עומדת באותו צומת שעמדתי לפני כמעט שלוש שנים, בפעם האחרונה שחיפשתי עבודה, רק שהפעם AI נוכח הרבה יותר בחיינו, ואין ספק שהוא משפיע על מפתחים ופיתוח. לחפש עבודה כשכירה בחברה? לנסות לעבור לפילאנסית פרופר שעובדת על פרויקטים קטנים וזמניים וכמה במקביל? לנסות מיקרו-יזמות עם צבא של אייג׳נטים? (פחחח)

9 מתוך 10 הפעמים שאני רוצה תמצית וניל, אני שולחת את היד לבלסמי ומחזירה את הבקבוק אחרי שנחרדתי מה היה עלול להיות גורלה של הבלילה.

מה הקטע עם פעוטות שהם אוהבים לעשות קקי מאחורי הספה? רק שאצלנו הספה היא באמצע הסלון, ככה שזה אפילו לא מסתור טוב!

קיבלתי סמס שהתור שלי לשיננית (ליוני) בוטל, ויש מצב שלא אלך עכשיו שלוש שנים פשוט כי לא אצליח להביא את עצמי לקבוע תור חדש.

החברה שאני עובדת עבורה בצרות כלכליות, והודיעו שמחסלים את הפיתוח כמעט לחלוטין. ונכון שלאבד עבודה זה קשה ומלחיץ, אבל אני חושבת על הקולגות בארץ שמקבלים את הלחץ הזה נוסף לכל הצרות האחרות 😔 ואין כאן רעים. זה באמת פיטורי אין-ברירה. אני מאמינה שהלב של המייסדים במקום הנכון, גם אם היכולות נתונות לוויכוח.