די כבר. די

למסירה בתל אביב: סלון מלא כולל שולחן הקפה, שישה כיסאות מרופדים, שולחן מחשב חדש, תנור. הכול חינם אין כסף אבל הובלה באחריות האוספים, הפריטים בקומה 6 ולא כולם נכנסים במעלית.

גלילאו של היום עצבנית על גלילאו של לפני חודש שלא חשבה לעשות גשר היום. למה זה טוב יום העבודה הזה?

יפה ושונה, פיד. שתהא יפה ושונה.

הילדים הזה שלכם זה מאוד חמוד אך מתיש עד העצם

רק מטרה אחת יש לי השנה: להגר

פיד אפייה, הכו אותי במתכוני עוגות הדבש הכי טעימות שלכם

Mark my words: בראש השנה הבא אני כבר לא אחיה פה. אני לא יודעת איפה כן, אבל לא פה

אין קנאה מרה ונואשת יותר מזו שאני מרגישה כשאני רואה אנשים רוקדים. הפילה בחנות חרסינה שאני משוועת לשמץ של חן

כשהמשפט "אבא לא מרגיש טוב" הוא כבר טריגר. ואיך התחיל הבוקר שלכם?

אם אני יכולה לחיות בפתח תקווה, אתם יכולים לבקר בה

התפרעתי והגשתי מועמדות למשרה בבנקוק

רציתי לכתוב שאם לא הייתי משנה את דעתי הפוליטית מקצה לקצה הייתי שמחה ורגועה עכשיו, אבל אני לא באמת מאמינה שזה נכון. גם גלילאו של אז לא האמינה בשחיתות, אטימות, רוע ורצח לשם רצח.

פרק הזמן הכי קצר ביקומים: מהרגע שאני פוגשת את השכן הפנסיונר ועד שהוא מציע לארגן לי חתן. מדוע אנשים?

המחשב של העבודה מת. כלומר, אפילו לא נדלק הבוקר ואני מזדהה איתו מאוד. כמו כן, יקום יקר, אני כבר מחפשת משהו חדש, רצוי רילוקיישן. אולי במקום לשלוח לי סימנים מתעללים כאלה אפשר שאני פשוט אתקבל לתפקיד שייקח אותי מפה?

מאז אתמול פועמת לי בראש בלי הפסקה המילה לברוח. לברוח, לברוח, לברוח. כמו מנטרה שלא עוזבת

לא לענות לאמא על הבוקר לפני שהתעוררתי. אני חושבת שהיא קנתה לי שמלה לחג. אמא שלי לא קנתה לי בגדים כבר יותר מ-20 שנה. אין לי מושג איך היא ניחשה את המידה שלי כשאני לא יודעת מהי בימינו ובתמונה על הקולב היא נראית... מעניינת

אני צריכה את כל אדי האנרגיה שיש לי רק כדי לקום בבוקר ולעשות את המינימום האפשרי ולהחזיק את הראש מעל למים. אין לי עתודות לאף אחד. אני בת איומה ואחות רעה וחברה נוראית כרגע

יש דאונטון אבי בדיסני. היו שלום. לא לפנות אליי, לא לדבר איתי.

כמה אני גיקית של שפה מאחד ועד קצת התרגשתי לפגוש את רוביק רוזנטל אתמול? ובכן...

נכון כלמיני סרטי אפוקליפסה אמריקאים כאלה שיש בהם שורה וחצי בתסריט שמישהו אומר שישראל מסרבת לסגת מסוריה או לפנות את כוחותיה מתימן או משהו, כי איזה מופרך ומדב"י זה? ובכן, ברוכים הבאים לאפוקליפסה

טוב, כנסים זה מעניין וכיף, אבל נוזל לי המוח מהאוזניים.

הגיהנום הוא השכנים

היום הזה שבר אותי. הזמנתי ג'אנק נודלס

לא צרח עליכם שליח פי שלוש מכם בגודל כי לטעמו לא הגבתם יפה לזה שהוא השאיר את החבילה בכתובת הלא נכונה, ואז הגדיל לעשות ואמר "בפעם האחרונה שמישהי דיברה אליי ככה העפתי אותה מהבית" וכשהוא הגיע אליכם הודיע שהוא מצפה להתנצלות ואתם לא מבינים עם מי הסתבכתם? כל השאר באמת בונוס.

למה כל כך קשה לי נפשית להעלות מחירים?

כמה אני מוכשרת? הצלחתי להרוג סוקולנטים. לא סתם להרוג. חלק מהם התייבשו וחלק נרקבו מעודף נוזלים. כולם היו באותו עציץ. אני גרועה עם צמחים באותה מידה שאני מוצלחת עם חיות. עציצי העולם היזהרו.

כל כך הרבה אנשים טובים וחכמים שנופלים במעגל הכוחניות והאלימות והעליונות היהודית. כל אחד שאני מכירה שובר לי את הלב. זה של היום מייאש אותי עד היסוד

רק עוד 500 מילים שבהם אני צריכה לערוך תרגום מכונה ולהסביר בהערות מה לא בסדר בו. ה-AI הזה שלכם הוא רעה חולה

חלמתי שהייתה טעות והחתולה שלי עדיין בחיים, אבל היא סובלת. כולה עור ועצמות והיא לא אוכלת וכואב לה ואז היא מתכרבלת עליי ומגרגרת חלושות והמחשבה להרדים אותה שוב קורעת לי את הלב.

אני מתגעגעת נורא למה שגלילאו של לפני עשר שנים חשבה שיש לה ולי כבר לא יהיה ולפעמים זה כל כך כואב שקשה לי לנשום

זה יום רע. אל תשאלו למה, הוא פשוט כזה

המשקל שלי נתקע קצת. הוא עומד ולא זז ואני יודעת שזה טבעי וזה בסדר ורק צריך סבלנות כי הוא ימשיך לזוז בסוף, אבל נו כבר!

זהירות, אני יוצאת החוצה במכנסי ספורט קצרות וגופיה

אני כמעט מרגישה יפה ואין פה אף אחד שיכול ליהנות מזה. איזה בזבוז

יש לי ראנט ארסי על פעוטות במרחבים ציבוריים, אבל אני אתאפק

אכלתי את משקלי בלזניה ועכשיו אני גם מרגישה רע וגם עצבנית עליי

הפרצוף של דוברי רוסית כשאני עונה להם והם קולטים שהבנתי הכול ואז מגלים שאני רוסיה משני הצדדים. פרייסלס. כל פעם מחדש

קפה ובחילה או שאני שוב אוותר?

לראשונה מאז שהקמתי את העסק לקחתי חופש בכל החגים. מי אני? מה אני?

יום של אי שקט מוזר ומציק. יש לי קוצים בתחת ואפס יכולת ריכוז ואיכ

כשחילקו סטייל והבנה בהתאמות צבעים וגזרות ובגדים ואופנה בכלל, אני כנראה כבר הייתי עם האף עמוק בתוך ספר. זה לא הפריע לי הרבה שנים, אבל עכשיו פתאום אני מתחילה לחשוב שהגיע הזמן להפסיק לזרוק על עצמי דברים רנדומליים ולהשקיע בלבוש ואני חשה כמו דג בים המלח

האם אני והניצחון המוחלט נצליח לחזור לישון?

אני רוצה אזרחות זרה ואהבה חדשה וכרטיס טיסה לכיוון אחד ובית שירגיש כמו בית עם חתולים. מה כבר ביקשתי?

כמיהה. מילה כל כך יפה שמתארת רגש כל כך מאכל

תגידו לי להתקשר לעורך דין מחר ולא לדחיין את זה

בואו, פיד, הולכים להעמיד את הבלונז הקטלני שלי

כל פעם מחדש: האם לקנות את הספר המתורגם למרות שקראתי את המקור באנגלית פשוט כי מעניין אותי מאוד לראות מה המתרגמת עשתה שם?

16 קילו. אולי בסיבוב הזה אצליח לגרום לאישה השמנה שאני רואה במראה כל הזמן להיעלם? #קטן_עלינו

אחרי קרייב מטורף של יותר משבוע לבלונז, מחר יהיו בלונז ולזניה במטבחי הריפוי בעיסוק!