אין כמו התחושה הטובה שאחרי אימון בחדר כושר, זו הסיבה שאני אחרי אימון בחדר כושר כבר שלוש שנים רצוף

בוקר טוב שְׁחָקִים. התעוררתי מבכי של מייקה החתולה ברבע לחמש, יצאתי החוצה לגלות ששקית זבל עם שאריות סלמון נקרעה ופוזרה על הדשא, אספתי וחזרתי פנימה. ניקיתי למייקה את הקקנמוציה, עדיין בכתה. שטפתי את הקקנמוציה והחלפתי חול לגמרי, בכתה קצת פחות. נסעתי לעבודה. זה מה שנשאר לקוות לו - קצת פחות בכי

בא לי לשכור מטוס שקשור מאחוריו שלט ולכתוב בשלט "וווווווורררררררררווווווווםםםםםם"

דאמיט, זה נכון. 50% סלעים יודעים לחשב

במקום "אני בשירותים" אני אומר "אני יוצר תוכן"

בוקר טוב שְׁחָקִים. הגעתי לעבודה בשש בבוקר. הם מאוד מתרשמים מהחריצות שלי, כי הם לא מבינים שאם אני מגיע שעתיים לפני כולם והולך שעתיים לפני כולם, יש לי שעתיים פחות ביום להיות איתם

הכנו גיוזות, מאכל שבבירור מתישהו בתהליך הפיתוח שלו נאמר המשפט "לא, אתה לא יכול לאכול תינוק שהיה בסאונה"

רובי, זה אוכל יקר, תפסיקי להקיא אותו 😣

חזרתי לראות Fringe. סדרה בה בעקבות מגפה מסתורית, סוכנת FBI משחררת מבית חולים פסיכיאטרי את מאיר אריאל כדי שיעזור לה למצוא את התרופה, הצרופה, הגלופה, השדופה, הכפופה, הטרופה, הצפופה ה

בשואה הם בטח הוציאו הון על משחת בפנטן

אני לא מבינה איך ראשון שוב. רק היה בדיוק.

עשיתי קעקוע, ליידיז 😏 הוא של שיר של אברהם חלפי, מיידלעך 👴🏽 עלי איתי על הקלנועית ובואי נעשה שוט מיץ אשכוליות יחד עם התרופות ללב כי אני שם אלף זין על החוקים שלכם

בוקר טוב שְׁחָקִים. אני לבד בעבודה ויש עומס מטורף אז נרגע עם שיר דראם אנד בייס בריטי על החתולה שלנו רובי suno.com/song/147353b...

בוקר טוב שְׁחָקִים. ניקיתי את הקקנמוציה של החתולות ומחר אמורה להגיע קקנמוציה חדשה. איזה בזבוז :( כמו למלא מיכל דלק ברכב שהולך לגריטה

המוכר האיטלקי: מאיפה את אני: מישראל מ: ג׳יזס כרייסט א: גם הוא משם

"אווירוןןןןן... נו למה האוכל נעלם כל הזמן?" - אמיליה איירהארט מנסה להאכיל את הפעוט שלה

אדם שמנסה לשכנע אותך שאתה לא אוהב חתולים כי "עוד לא פגשת את החתול שלי": מִיצְיוֹנֵר

בוקר טוב שְׁחָקִים. אנחנו בעגלת קפה במזג אוויר יבש, עם רוח חזקה, לא קר מספיק למעיל אבל לא חם מספיק להוריד. הסוף של הבונבוניירה של מזג האוויר. אפילו אסקפיזם לא נותנים

תקעתי פיינט צ'אנקי מאנקי. אני לא משמין, אני משתפר בגרביטציה

"ליאור, תגיד לי, מה יהיה איתך בזמן האחרון?" ~ אברהם, המנקה בעבודה, מאוכזב ממני

אולי נרוויח מהקיצוץ הזה. יתפנו מלא ספרניות שיוכלו להשתתף בישיבות של הקואליציה ולהגיד להם "שששששש"

לפעמים אני נזכר בחבר שלי אמיר, שהיה צריך להיות היום בן חמישים, אם הוא רק היה נולד שנתיים קודם

השכנים שלנו עוזבים ובמקומם מגיעים שכנים שנראים בדיוק כמוהם, אותו טייפ (זוג בלי ילדים) ואפילו אותו סוג כלב (כנעני), רק חברותיים ומעניינים. אני מרגיש כאילו IT השאירו את אותה חומרה ורק התקינו מערכת הפעלה חדשה

עשיתי לנו תחתיות לכוסות

אולי במקום למנות עוד פעם רב ראשי אשכנזי ורב ראשי ספרדי, ילכו יותר גבוה וימנו אלוהים אשכנזי ואלוהים ספרדי (שיברא את החיות עם יותר תיבול)

בוקר טוב שְׁחָקִים. היום עצבנו אותי בעבודה אבל בערב יש ג'ירף. קיבלתי הודעה לחוצה מהבנק אבל בערב יש ג'ירף (זמרות רקע ברזילאיות: אוול יש לו יש לו ז'יראף, יש לו יש לוווו ז'יראף) דאנסאר!

בוקר טוב שְׁחָקִים. אני אחרי לילה כל כך לבן שהוא מקשה על גבר מזרחי להתקדם בעבודה

כאילו שלא מספיק קשה, ערוץ הקניות נסגר אחרי 30 שנה. מסטיק המוח המושלם. תמיד היה שם בשבילי כשהרגשתי מוצף ורציתי לבהות באנשים שעושים מעוין עם הידיים כאילו אומרים "קנה ממני. המפשעה שלי היא יהלום"

בכלל, החיים הם שיעור. עדיף להימנע מהם ולצלם ממישהו סיכומים

מסתבר שזה היה מזל. בבדיקות הדם מצאו סימנים קלים להפטיטיס B. אמא שלי מטופלת מול המרפאה שלה והכל בסדר. יכול להיות שיש בזה איזשהו שיעור אבל להבא הייתי מעדיף לומדה

עשו לי עין על סטורי שהעליתי מהבריכה שלנו ועכשיו כולי עקיצות. חייבים לכבד יתושים. לי לא היה אומץ לגשת למישהו שגדול ממני פי מליון ולתת לו ביס בתחת

ביום ראשון לקחו אותנו ליום כיף במקום שנקרא "דרים איילנד". זה מקום מחורבן מאוד. לא נכנסתי לבריכות ולמרות זאת היה לסיגריה שלי טעם של אקונומיקה, סתם מלשבת ליד. כמה כלור אתם שמים במים ריבוזום של עולם?

היינו בסיור ספארי עם דודים של בת עוגי, ראינו פרחון של אוח, שועל וצבאים וזה עשה לי חשק לכתוב משל: השועל והצבי / לה פונטיין. הלך השועל לבית הצבי ודפק בדלת. הצבי לא ענה. חזר השועל הביתה. מוסר השכל: תמיד תתאם לפני

בוקר טוב שְׁחָקִים. היה סופ"ש עמוס בהרפתקאות אבל חוץ מרילז של אנשים מבהילים אחד את השני לא עשיתי כלום בטלפון

בוקר טוב שְׁחָקִים. מתארגנים ויוצאים לשתות קפה בשמונה וחצי אז קמתי בשבע כדי להספיק לצחצח שיניים, להתלבש ולשתות קפה

וכמובן שאחת המערכות הקריטיות לא עובדת. הדבר היחיד שמונע ממני להתפטר הוא שלא הצלחתי למצוא קומבינה בה אני גם אעזוב, וגם אהיה עד משועשע מקרוב לקלאסטרפאק שעוררה העזיבה שלי

דמות בסדרה: אני אביא קלאם צ׳אודר התרגום לעברית: אני אביא חמין צדפות —— חמין. חמין צדפות. חמין.

בוקר טוב שְׁחָקִים. הגעתי מוקדם מדי לעבודה ועוד לא פתחו. יושב בחוץ לבד, נבוך מאנשים שעוברים ברחוב. זה כמו ווק אוף שיים אבל בלי ההטבות

מרוב יובש וחום ירד לי דם מהאף במשרד, אז מרחתי אותו קצת על הפנים וצעקתי "אדריאאאאן!"

אתמול קניתי חולצה שכתוב עליה "השבעה באוקטובר". אני לא מצליח להשתחרר מזה. כל חוויה חיובית מדליקה איזה זיקוק בראש שנכבה במהירות באנחה חלושה. אי אפשר להשתקם מטראומה כשהטראומה עוד נוכחת

בוקר טוב שְׁחָקִים. החיסרון בהיותי בפועל המחלקה כולה: לחץ ועומס משימות. היתרון: מכיוון שאם אני הולך אין מחלקה, מתאפשר לי לומר למנהלי "לכו ותחבו את ראשכם באחורי יען" ולעבוד ברוגע

העונה האהובה עלי היא מזגן

אני יושב בשרונה, מסתכל על הציור ולא מבין מאיפה הוא מוכר לי. בסוף זה נקלט: הוא נראה בדיוק כמו אבא שלי בסבנטיז

מבקר את אמא שלי. עברה השבוע ביופסיה בקרקפת. הליך פשוט, נכנסים - יוצאים, תיק תק. הרופאה לא הרכיבה משקפי מגן ולא עטתה מסכה, הביופסיה השפריצה לה לעיניים, אז אמא שלי נשארה שם עוד שעה וחצי לבדיקות דם כדי לוודא שאין לה מחלות מְדַבּקות 😐

בעלי חיים הם כאלה יפים. אני לא יודע מה חברות הקוסמטיקה עושות להם, אבל זה עובד

מְשֲׁבְעִים בקיבוץ. אני כל כך אוהב את החג הזה. הלוואי שהיו משווקים כמו גליל נייר טואלט, רק של פרוסות גבינה עם קווקווים לתלישה בין פרוסה לפרוסה

תפוד שופטת ולא מרוצה.

בת עוגי ואמא שלה טורחות במטבח ומינו אותי למבקר איכות, כך שאני מקבל פריט מכל מאכל שהן מכינות לטעימה. למי שמאשים במינוי מקורבים: לכבוד החג אתאפק ולא אגיב לכם למרות שיש לי בטן מלאה

קופסת טישו נהיית מעניינת בהרבה אם מתייחסים אליה כ"מתקן הנפקת רוחות רפאים זעירות"