חשבתי שזו אגדה אורבנית, מודה. אבל אני באוטובוס ממש ברגע זה, ומאחוריי יושב מישהו שקוצץ את ציפורניו בעזוז.

אולי אני אנסה להיות פחות אמיצה ויותר רגילה. איך עושיםות את זה?

זה היה ערב של אבל וטמטום. אבל לפחות היתה מוזיקה טובה.

הסנטימנט (המוצדק) הבוקר של ״איזה מזל שלא ניצחנו״ מעורר בי הרבה מחשבות. לא על האירוויזיון.

לפעמים אני נדהמת מהאומץ שלי.

אני עייפה אבל האם אני עייפה-מרתון-הבית-הלבן, או עייפה-שנצ?

This is my over-the-moon face. אחחחח טובי.

לב אמיץ וטיפש וחמוד כל כך.

דברים שאני עושה בארבע בבוקר: בודקת כמה פעמים מופיע המילה ״אוהב״ או ״אוהבת״ בהתכתבויות. מערכת יחסים של 17 שנה, עשור מתוכה בווטסאפ: 83 פעמים. מערכת יחסים של 18 חודשים: 1530 פעמים.

את מגדלת ילד שנים כדי שיום אחד יהיה לך עם מי להתכתב בארבע בבוקר כי לשניכם יש מוחות שמטרילים אתכם.

האבל מוצא דרכים לממש את עצמו בסדקים הכי דקיקים של הלב שלי. וככל שהלב מתרחב, כך מתרחבים הסדקים והאבל בתוכם. וזה שווה את זה, וזה טבעי, וזה מבקש את מנת הכאב שלו.

שכחתי שככה זה קרה שהויינס הפסיק להיות סגן הנשיא. (מרתון ווסט ווינג)(יום מחלה אבל של עצמאית אז בעצם אני עובדת אבל לא עולה לזומים ורואה פרק כשאני אוכלת.)

דברים שמפתיעים רק אותי 8345: שאחרי ששחיתי חצי שעה (אחרי חודשיים שבהם שחיתי רק פעם או פעמיים), אני גמורה מעייפות.

יום אחד אצליח לא לענות להודעה אחת עם שלוש משלי. או שלא.

למה זה מרגיש כל כך מסוכן להיות שמחה שוב? (אני יודעת, אני יודעת.)

סדרת תוכן חדשה שאני מובילה ללקוחות החמודים שלי בMyop

ואז נזכרתי: ככה אני כשאני שמחה.

שונאת את זה כשהשיטות שלי מוכיחות את יעילותן על עצמי. (כלומר לא, אני לא שונאת את זה בכלל. אבל אני מרגישה מטומטמת שלא השתמשתי בהן לפני הספירלה כולה.)

הוא הבין למה זה מצחיק.

איזה מזל שאין חיווי בווטסאפ לכמה פעמים הקשבתי להודעה קולית או קראתי הודעה.

אני כל כך אוהבת את העבודה שלי.

יום אחד אני אכתוב טור של Modern Love.

לשבת בחוף ולהריח את הים = 10/10 לקבל חדשות מצוינות תוך כדי = 3000/10

ברוסיה סובייטית, מבחן בכדל לא עובר אותי.

דברים שהם גם כיף וגם מורטי עצבים:

קיבלתי מתנוווווות

The West Wing Studio 60 The Marvelous Mrs Maisel Etoile Fringe WandaVision Loki The Good Wife Golden Girls Shrinking Buffy Sorry For Your Loss The Pitt The Good Place Dear White People

תגבור צוות העובדים בסופרמרקט בהודים חייב להיות מלווה בתגבור דוברי האנגלית בהנהלת הסניפים. בוויקטורי כרזו עכשיו: Ravi, Ravi the fish-man, come back to the fishes.

מישהו פה שאל מה היתה ההיפר פיקסציה הראשונה שלנו, והתשובה (המביכה? המוזרה?) שלי היא דקדוק 🤦🏻‍♀️

שבוע מאוד אינטרטקסטואלי, במרווח שבין זכרונות פייסבוק לחיים עצמם.

במסגרת דברים חכמים שאמרתי בדייט: הבנתי שהיחס שלי לאהרון סורקין ולק.ס. לואיס די דומה. לעומת גיימן וראולינג למשל.

החיים זה עניין מבלבל.

הוווו שכחתי שהפרק הזה הוא בעונה 4 🥰 Holy Night 🥰

A note I found yesterday while walking in Portland.

שכחתי איזה כיף זה ספר של אוליביה דייד. כל כך כיף, שאפילו הוריד לי את הבאסה מזה שהתעוררתי סתם לפנות בוקר ולא הצלחתי לחזור לישון.

תזכורת לעצמי שאני מכשפה טובה. כי הנה, עוד משהו שלא היה קיים ואז חשבתי אותו והוא קורה.

המוח שלי הוא טרול, אבל לפעמים הוא מטריל אותי בקטע טוב. וזה דווקא נחמד.

מישהו ביקש ממני אינפודאמפ סורקין. הלך עליי.

“What, do you want to tempt the wrath of the whatever from high atop the thing? Then go outside, turn 3 times and spit.” 🥰 Always considered myself a Josh girl, but I might be growing up into a Toby woman.

כל השדים יצאו לרקוד הלילה. אני כל כך שמחה שאני יודעת כבר לטפל בעצמי ולשהות עד שיעבור, פשוט נשימה ועוד נשימה עד שזה עובר. אבל פאק, קשוח לי הערב.

“Can you tell when it’s peace time and when it’s war time anymore?” אוף, וזה עוד לפני 24 שנה… #מרתוןהביתהלבן

I’m looking for a mind at work ושיהיה חמוד.

השעה כמעט שלוש וחצי לפנות בוקר ועדיין יש מסיבת קריוקי ברחוב. שזו התקדמות כי עד לפני חצי שעה היו פה לפחות שלוש מסיבות שונות. אני רוצה לישון :(

אני מישהי שיש לה דייט, איך זה קרה.

הגעתי לרגע בבית הלבן שסאם אומר I’m looking for a mind at work ואם הגב לא היה כואב לי בטירוף הייתי רוקדת.

התהלכתי לי יומיים קלילה וחופשייה ואז הערב עם העייפות והגב התפוס חזרו האצבעות הקרות, היבשות והחדות של האבל ללפות את הלב שלי. אולי ההבדל זה שאני יודעת שזה יעבור. אולי זה לא משנה מה ההבדל, צריך פשוט להרגיש את מה שמבקש להתרגש.

אבל למה לתפוס את הגב ולהתהלך עקומה וכאובה זה גם כל כך מביך בנוסף לכל?

אז כולנו קיבלנו הודעות מישראבלוג השבוע?

אישה מסמיקה לתוך כוס מים.

ביטלתי את הווי הכחול בווטסאפ לפני שנתיים כשהתחלתי לצאת לדייטים, ועכשיו אני נזכרת כמה זה רעיון טוב.