מחפש לחזור לפה קצת יותר, איזה פידים אתם אוהבים? ומה בעצם גורם לפוסט להכנס / לא להכנס לפיד עברית?

החיסרון בלהיות יזם B2C במשפחה לא טכנולוגית זה שכולם בטוחים שכל העבודה שלך זה למצוא רעיונות מגניבים, ואחרי שהם מספרים לך על הרעיון שלהם הם בטוחים שהם יכולים לעשות את זה בעצמם ולהתעשר, גם אם הם האנשים הכי לא טכנולוגים בעולם ואין להם נסיון בשום תחום רלוונטי

נראה לי שמה שעשה לי טוב בתאילנד זה שלא הרגשתי שלאנשים שסביבי יש אינטרס. הכרתי חברים לכמה ימים והמשכתי הלאה לחוויה חדשה. בארץ חברים לשעבר שהציעו לי שאצרף אותם לסטארטאפ תמורת 66% אחרי שהוא כבר הצליח, משפחה עושה איתי ארוחת שישי ואז מבקשת ממני הלוואה גדולה בשביל השקעת נדלן, וכה'... אי אפשר פשוט לחיות

הייתי אתמול במסיבת אנימה ואחרי שראיתי את הקהל של זה אני לא רוצה יותר להזדהות בתור חובב אנימה בחיים

בנגקוק: מהטוקטוק חזרה להוסטל ראיתי תור של בערך 150 איש למקום שנראה מעניין. כתוב 'The new original egg tart'. זה חייב להיות הדבר הכי טעים שאכלתי בחיים. מפה לשם עמדתי שעה+ בתור ושילמתי 200 באט, יש לזה טעם ומרקם 1:1 של גביניות. הכי פשוטות שיש בכל טאבוניה בארץ. את השנייה כבר הבאתי מתנה לזוג שנראה חמוד

מסקנות משבועיים וחצי של נוודות דיגיטלית: 1. לעבוד בחו"ל זה לא כמו לטייל בחו"ל. מעדיף לעבוד ליד אנשים עובדים מאשר ליד אנשים שבדרך למסיבה 2. אי אפשר להיות פרודקטיבי כשחם 3. בתמונות 'נוודים דיגיטלים' יושבים על החוף בקופנגן עם לפטופ. בפועל זה יותר לשבת במשרד בבנגקוק ולהנות מאוכל זול וטעים בצהרים

How it started

אנשים שעברו לבלוסקיי מטוויטר כי היא התמלאה בפוליטיקה מתישה והפסיק להיות שם כיף ועכשיו הם כותבים פה בעיקר פוסטים של פוליטיקה מתישה

עדכון: בסוף ערב מטורף מלא בחוויות של פעם בחיים ובערך חמש שעות ביחד אמרתי לה שאני מחבב אותה והיא אמרה לי שזה מהיר מדי וחזרתי לבדי במונית לדירה 🥲

להעיר את #פידטק ולהעביר אותם מהרשת המתחרה לפה. נכריז ברשת המתחרה שריבים על טיילווינד או פלאטר יעלו מעכשיו פה ולא שם. נוסיף תיוג, נגיד #טכנולוגיהשלנובים אבל צריך שיתוף פעולה פה של כמה כדי שזה יעבוד.

אני מסתובב לבד בצ'אנג מאי, ריח של אחרי גשם, מסביב בעיקר זוגות יפים נהנים באחת השכונות הרומנטיות במזרח. אתמול היה היום הכי טוב בטיול, הייתי בפאי והתחברתי עם אנשים, הראיתי פגיעות, המון חיוכים ברחוב ובבארים. לעומת זאת צ'אנג מאי מרגישה מלנכולית ואינטימית. לא מקום כיף להיות בו לבד. >

טוב היה אתמול יום נורא כיף בתאילנד אבל אני חושש שאני מתחיל להבין את הנורא מכל: אני רוצה הפסקה ממש ארוכה מהעבודה ולהשקיע את הזמן בעיקר בלהנות ולהכיר אנשים. אבל זה קצת כזה כשיש מוצר רווחי מאוד תחרותי, אלפי לקוחות משלמים, מתכנת אחד שעובד במשרה מלאה ועוד אחד שמצטרף בינואר.

בינתיים היו ימים של שבירת שגרה נדרשת והיו ימים של עצבות ובדידות אינסופית. לא בטוח שתאילנד היה היעד הנכון, אבל בכל מקרה כל רגש עדיף על האדישות וחוסר התזוזה שהרגשתי בתל אביב

שבוע ראשון בתאילנד. המאכל התאילנדי האהוב עליי עד כה: אוניגירי מהסבן אילבן ב- 3 שקל

מעניין אם הטיסה לתאילנד תצליח להחזיר לי קצת שמחת חיים

טס מחר לתאילנד ועוד לא תכננתי כלום. המטרה: לעבוד במקום שיש בו גם טבע, קו-וורקינג מאובזרים ואנשים נחמדים להכיר מכל העולם. המלצות?

יש איזה 5 סטלנים בפלורנטין שבכל שעה ביום אפשר לראות אותם על קו התפר שבין פלורנטין 47 לפלורנטין 43 (פיצה בזיליקום לחנות גיקים). אופי מאוד חיובי, כמעט תמיד עם מקססה ביד. מרגיש כאילו הם חיפשו בית חדש בארץ אחרי שבילו שנה בהודו בקאסול ומצאו אחד את השני, זה מקסים בעיניי

מישהי יפה באפליקציה שכותבת שהיא אוהבת משחקי מחשב שואל אותה איזה משחק, היא נותנת שם של משחק עם ציון 9/10 (ghost of tsushima) שיחה כיפית, שואל אותה גם לגבי אנימה, היא אומרת שהיא אוהבת את המוצלחות או הקלאסיקות, ושהיא אהבה אחת בנטפליקס לא מזמן מתכונן לשלוף טבעת ה'אנימה' שהיא אהבה: blue eyed samurai 😴

יופי הבחורה שהכי אהבתי בהינג', זאת שחשבתי עשרים דקות על משפט פתיחה בשבילה, עשתה לי מאצ' בלי לענות להודעה. עכשיו אפשר להנות מהולידציה ולהמשיך לשחק רוקט ליג לבד בבית במשך חודש שלם עד ששוב אתמלא חרדה שאני אמות לבד

חלמתי הלילה שיש לי חברה קיבוצניקית ועשינו דברים מהנים ביחד (ראינו אנשים מסביבנו מתים אבל לא מטרור) ונראה לי שאני סבבה עכשיו יכול להחזיק להיות רווק לפחות עוד שנה קדימה

להכנס לבלוסקיי אחרי שבוע בטוויטר זה כמו ליסוע לסיני אחרי שבוע בניו יורק

שוב פעם עשיתי את הטעות של לראות סרט של מיאזאקי מבלי להיות ממש מסטול

נראה לי שלמדתי שוב איך לפלרטט, כל מה שהייתי צריך זה דחיות או גוסטינג מ-3/4 נשים ברצף

בדיקת פיצ'רים כשכיר בסטארטאפ B2C עם אלפי רכישות ביום: המממ נכון שיש פה ירידה של 5%, אבל זה רק על 90% significance אז צריך לחכות עוד... בדיקת פיצ'רים כשזה המוצר שלי ויש 20 רכישות ביום: טוב הפיצ'ר שבנינו כל השבוע באוויר כבר שעתיים ואין רכישות, אני מוחק אותו.

אולי לא הייתי צריך לדבר איתה על גברים שאני חושב שהם מושכים

אני כשידידה שואלת אותי מה נשמע: לא טוב נו תכירי לי מישהי אני כשהיא נותנת לי מספר של בחורה יפה ומגניבה: אוי לא עכשיו אני צריך לשלוח לה הודעה ולהיות מעניין ומושך?

לא הבנתי מה הקשר ב- 2024 שפתאום יעל פוליאקוב היא הבחורה הכי שווה ויציבה נפשית בארץ

החסרונות בלבנות מוצר חינוכי שמתבסס על AI: פעם בכמה ימים משתמשים שולחים לי סקרינשוטים כאלה...

פייסבוק מדי פעם מקפיצים לי פוסטים שכתבתי לפני X שנים ואלוהים ישמור איזה מביך אני

האם אני אצליח דייט ראשון אחד בחיים האלה לא לדבר על אנימה? נגלה בהמשך!

אני לא יכול עם אנשים ש'עוזרים לך להצליח' ועוד הפוסט הזה קיבל 170 לייקים

שמעו סיפור: יש הצעת עבודה שאני שוקל לקחת ואמרתי להם שאני חושש להרגיש זקן כי כולם בני 25-28 אבל אני 33 והם אמרו לי שדווקא זה טוב להם לדייברסיטי 😭

בשבועות האחרונים אני בגמילה מטוויטר. לוגאווט. בימים האחרונים קצת משעמום וסקרנות אני מתחבר לכמה דקות לראות מה קורה, אולי אמצא איזה ניתוח מעניין של המלחמה (ספוילר: לא). כשאני מתנתק אני מרגיש שאני צריך כמה דקות לעצמי כי זו חוויה כל כך רעילה. לא מבין אנשים שעדיין שם באופן קבוע

הפחד הכי גדול שלי בזמן האחרון זה כשאני שומע איזה שיר ביוטיוב של אמן ישראלי נידח ביוטיוב מ-2006 עם 200 צפיות בערך, והוא במקרה פה עובר ליד הבית שלי ומשתגע שמישהו ששומע את השיר שלו אז הוא דופק בדלת ואני אצטרך להסביר את עצמי

ראיתי פה כבר לפחות חמש רייג' פוסטס על אקטואליה / ביבי / אונס / מלחמה וכה' אולי הפיתרון היחיד להמנע מזה הוא להתנתק מהאנושות לגמרי :(

חייב להבין את המוח של אנשים בוגרים שמתלהבים מסרט חדש של גודזילה

מתלבט אם ללכת על הצעת עבודה כשכיר, יתרונות: 1. משכורת ותנאים מדהימים 2. החברה די גדולה ואולי אכיר שם את אשתי לעתיד 3. כנראה שלא יהיה מאתגר מקצועית אז אוכל להשקיע את המוטיבציה בפיתוח אישי חסרונות: 1. אני לא כזה אוהב את החברה ולא ממש בא לי לעבוד שם

לקוחות זועמים: זו חוצפה שאתם לא מטמיעים את הפיצ'ר שאני מבקש!!! יכולתי להשתמש ב- OpenAI, להם כן יש את הפיצ'ר הזה. ברו אתה משווה בין חברה של מתכנת אחד לחברה שגייסה 12 מיליארד דולר? פלוס הייעוד מאוד שונה והמחיר שלנו יותר זול

אחרי כמה שבועות הפסדיים, נראה לי שהגעתי להחלטה של למחוק את כל ההוצאות שאני יכול: לסיים עם המתכנת (המצויין), למחוק את התקציבים בפייסבוק, ולעבור מ- Freemium לחומת תשלום. כי כרגע המגמה היא גרף יורד. האלגוריתם של צוקרברג נתן לי עושר לתקופה קצרה והרבה תקווה ואז לקח הכול בחזרה

אז צפיתי ב- Blue Eye Samurai בנטפליקס וזאת הייתה סדרת אנימציה די מהנה, אבל אז ראיתי שכל האינטרנט נותן לה דירוגים של 10/10 ומתעלם מכל הבעיות בכתיבה אז מבחינתי הסדרה הזאת היא הנמסיס שלי עכשיו. לצורך השוואה היא לא מתקרבת לגאונות של Vinland Saga, Death Note וכה'. היפנים פשוט הרבה יותר טובים בזה.

זוכרים שהיה פעם קורונה?

הצילו הקמתי בתחילת השנה סטארטאפ ועכשיו הולך לא-רע-לא-מדהים אבל הוא יוצר לי מלא אחריות ואני חייב להמשיך לפתח אותו כל יום כי יש אלפי לקוחות משלמים ואין לי שום אפשרות פשוט לסגור אותו (וזה גם לא משתלם) מה עושים?

לפני 8 שנים סיימתי את התואר ומאז אני לא מבין מה אני אמור לעשות בחיי הבוגרים. מה מטרת העל? אפשר שמישהו ייתן לי משימות יום יומיות?

חוק מס׳ אחד של AI זה שחבל על הזמן של כולנו כי OpenAI תמיד תנצח

החלום שלי בחיים זה להיות נוכח בכל השיחות שמתקיימות על לנגוטוק בעולם מבלי שאני יודע

היו לי מלא כשלונות החודש עם המוצר אז בא לי לפרסם הצלחה שלנגוטוק עשה את מכירת B2B ראשונה היום וכרגע בשימוש בשתי כיתות בבית ספר פרטי בקליפורניה :)

לפני כמה חודשים הורדתי טיקטוק בשביל מחקר שוק מפה לשם זאת האפליקציה שאני מבזבז בה הכי הרבה זמן + גרמה לי לאהוב אימו בגיל 33 =//

אוהב את זה שספוטיפיי משמיע לי שיר שאני לא מזהה ואני כזה 'וואו שיר טוב, אשמור אותו' ואז רואה שכבר שמרתי פעם, 'יפה אריאל של העבר היה לך טעם טוב'

מחזה כמעט יומיומי בפלורנטין: אנשים שכמעט דורסים נרקומנים עם האופניים/רכב, עומדים להתעצבן, קולטים שמדובר בבן אדם גמור אז אין טעם לכעוס וממשיכים בדרכם

רק דבר אחד אני מבקש מהמפתחים של בלוסקיי: האבר סטייט