IVF בחשכת המעבדה את רוכנת מעל הצלוחית ובפיפטה שואבת מקבץ תאים שלימים יהפוך לילד האם תחת המיקרוסקופ ראית את אורו הזורח האם מבעד לכפפות הלטקס חשת בחמימות מגעו האם כשריחף לאיטו בנוזל הסטרילי בין חלקיקים ובועיות צף גם חיוכו המתוק וקול צחוקו נישא במעבדה השקטה ומילא את החלל עוד טרם מילא את ביתי

יש לי חברה סינגפורית, מהימים שלשנוא את ישראל לא הייתה ברירת המחדל. היא מספרת לי על טיסה ליפן שהיא מתכננת עם הילד. הוא בגיל של הבן שלי אבל במציאות שלהם הוא עדיין הולך לגן, וטס לחו"ל, ומעולם לא נשלף מהאמבטיה ערום, רטוב ומבוהל ונלקח למקלט כי הייתה אזעקה. בהגרלה של חייו הוא זכה בנורמליות. והילד שלי לא.

יש לי רדיו על בטריות, מהסוג שמחזיקים כי מלחמה. הדלקתי אותו כשסידרתי כי התחשק לי לשמוע מוזיקה שלא אלגוריתם בחר. נפלתי על תחנה ברוסית שהשמיעה שירים בעברית מפעם. היה מנחם לשמוע שירים נוסטלגים עטופים בבליל של מילים שאני לא מבינה, שלא יכולות לחדור. אבל אז הייתה התראה בעברית - "צבע אדום". נשברה האשליה.

אמא תודה לך על כל אותן פעמים שהבטת בי בזעם בוער ואיחלת הלוואי שייצאו לך ילדים כמוך כי הוא יצא כמוני מושלם בדיוק כמו שהוא ובדיוק כמו שאני הייתי מבלי שתנסי אפילו לראות

שבת בבוקר י̶ו̶ם̶ ̶י̶פ̶ה̶ ברקים ורעמים, רעמים וברקים לפעמים קרובים ולפעמים רחוקים יש רעמים שמאוד מפחידים ו̶כ̶א̶ל̶ה̶ ̶ש̶ר̶ק̶ ̶ק̶צ̶ת̶ אמא שותה המון קפה אבא קורא המון עיתון וכבר לא ילכו לבקר חבר שלהם, אדון שוקו אחר

בתיקיה של תמונות הוואטסאפ בפלאפון שלי לזמן אין משמעות. בגלל שכל התמונות שנשלחו אליי הורדו למכשיר מהענן בבת אחת כשהחלפתי פלאפון, התמונות ירדו בסדר רנדומלי ומסומנות כולן באותו תאריך.

אחת הסיבות שרציתי ילד היא שאוכל לצפות במישהו צומח ומלבלב בעוד אני עצמי, באופן בלתי נמנע, הולכת נובלת.

אני חושבת שאחד הגורמים החזקים ביותר לדיכאון הוא כשאדם מבין, במודע או לא במודע, את הפער העצום שבין האדם שהוא לבין האדם שהוא רוצה להיות.