משחקת Mina the Hollower נא! כל נתיב שאני הולכת בו מחזיר אותי לעיר! אני מנסה לצאת משם כל היום. יש כאן מטפורה עמוקה לחיים שלי.

אין לי חיים רעים. באמת שלא. אבל הם מאד לא-מספקים. קשה לא להרגיש שאני מפונקת בהתחשב בפריווילגיות שיש לי. ואני יודעת כמה גרוע מצבי היה יכול להיות. יודעת על אחת כמה וכמה טובה כפולה ומכופלת איכות החיים שלי. ובכל זאת. הדיכאון והבדידות יוצרים חור בלב שקשה מאד לחיות איתו.

משחקת Mina the Hollower המשחק קשה ומעולה. ויש בו כמות מפתיעה של עלילה.

"נַפְתִּי מִשְׁכָּבִי-- מֹר אֲהָלִים, וְקִנָּמוֹן." https://www.oglaf.com/proverbs7/ בדרך כלל הקומיקס הזה NSFW, אבל הפעם הוא בטוח ואותי לפחות, זה פוצץ מצחוק.

הרווחתי את הסופ"ש הזה ביושר. מתכננת לישון אותו ככל האפשר.

מתה מעייפות היום. יש לי הרגשה שאני מתעוררת כמה פעמים במהלך הלילה. אני צריכה ללכת למעבדת שינה שוב. ואולי זה פשוט השכן שלא ישן.

עשיתי איזה שלושה דברים היום ועכשיו אני מרגישה שהרווחתי איזה שבוע מנוחה.

לומדת להפסיק להילחץ מלחץ של אחרים. מימלא יש לי מספיק לחץ פרטי משלי.

נותנת עוד ניסיון ל"חיים" האלה שלכם. זה לא יכול להיות כל כך נורא אם מיליארדי אנשים בוחרים בזה כל יום, נכון? בטח סתם נפלתי על יובל גרוע. בטוחה שכל רגע זה הולך להשתפר ולהפתיע אותי. כמו בבילון 5. שלא ראיתי, אבל אמרו לי שהוא ככה בדיוק.

"מתפקדת". איזו מילה מלוכלכת. אני מתפקדת. לא ממש חיה, עדיין לא מתה. רק מתפקדת.

שיט. אני מתכוונת, בוקר טוב.

הכל משתבש היום. ואני משתבשת איתו.

אין רגע מנוחה היום. אני לא מתלוננת אבל... טוב... אני קצת מתלוננת.

למה יש משחק תפקידים של תוכנית 9 מהחלל החיצון?

"He knew he was in the presence of a master. His talented roommate was obviously a person to be studied and emulated. During the night, his talented roommate died, and Yossarian decided that he had followed him far enough." - Joseph Heller, Catch-22

הכנסתי את עצמי לפאניקה ועכשיו אני מתקשה למצוא את היציאה.

יש מצב שפעלתי בפזיזות ועשיתי לעצמי עבודה מיותרת בעבודה. תזכירו לי לבעוט בנוגה של הבוקר, כשאפגוש אותה.

[פוליטיקה אמריקאית] אמא עוקבת אחרי מהדורת החדשות בארץ, אבל לא שמעה על הניסיון של טראמפ לתבוע את ממשלת ארה"ב בתור נשיא. וביטול התביעה תמורת התחייבות של רשות המיסים לא לחקור עברות מס של טראמפ, עסקיו וילדיו, בעבר או בעתיד. תוך הקמה של קופה ציבורית בשליטת הנשיא לתגמול בעלי בריתו שנפגעו ממשל ביידן […]

משחקת DCOU בימים האחרונים. חצי מהכיף שאני מפיקה הוא מציאת שמות טובים שאינם תפוסים.

הסגבירו לי כל כך הרבה הבוקר שזה פלא שלא צמחו לי שדיים.

זוכרים כשנבל מילדות הפוורפאף הצטרף ללהקת הגורילז? איך זה קרה?

משועממת ורעבה. שילוב מסוכן!

צריכה לעשות רטקון לחיים שלי. הצטברה כאן כמות לור מסובכת שמקשה על הפסיכולוגית שלי.

עזרתי למורה בהתקנה של אופיס וקיבלתי הרבה שבחים. אז אני מרגישה קצת יותר טוב עם עצמי.

[דיכאון עכשווי לעומת אובדנות משנים קודמות] 2017-2018 היו אולי השנים הכי קשות שלי. אני עוברת על מחברות הסקיצה הישנות ונזכרת במצוקה. קראתי לעזרה כמעט בכל דף. אבל לא ידעתי מה לבקש, ממי ואיך. אז עוברים עלי ימים מאתגרים. אבל עברתי תקופות יותר קשות. נותנת לעצמי קצת פרספקטיבה

מיואשת לחלוטין בעבודה. מתה כבר לחזור לייאוש השקט של הבית.

עדיין בסוג של דיכאון. יושבת מול תפריט הבית של פלייסטיישן במשך חצי שעה עד שאני מתייאשת וחוזרת למיטה. 😮‍💨

הכנתי ארוחת צהריים עם סלט, אורז ועוף לכל המשפחה. ועשיתי את זה בקלות ובשמחה. אבל כשאני צריכה לבשל רק לעצמי, אני מתקשה מאד לגייס כוח ומוטיבציה. אין היגיון.

כמעט קניתי משהו מיותר. אבל תקלה מופלאה שיבשה את המזימה. ואני לא מתכוונת לסרט "תקלה מופלאה", בו רובוט מלחמה נפגע מברק ומפתח תודעה. למרות שזה היה הרבה יותר מספק אם ג'וני 5 היה מופיע עם משפט המחץ הקבוע שלו: "אל תקני דברים רק כדי למלא את החור בלב. ביפ-בופ, אני נראה כמו פירבי עירום."

אתם גדלתם על לארה קרופט. אני גדלתי על ג'יל מהג'ונגל. אנחנו לא אותו דבר.

חושבת על AI ומזמזמת. https://youtu.be/1cy-XHvoIbg

[דיכאון] לא טוב לי. מחפשת אסקפיזם ולא מוצאת.

אבא רואה סרטונים בפייסבוק ובזמן האחרון דוחפים לו מלא סרטי תעמולה של אל-סלבדור. הוא נהייה חובב גדול של הנשיא. בלע...

מצאתי שלד שהתחלתי לכתוב למחזה שמבוסס על Loom ומתרחש לפני המשחק, בעידן הגילדות הגדולות, בין הצל השני לשלישי. שכחתי שהתעסקתי בזה די ברצינות.

מסתבר שהיה משחק כדור אתמול והוא נגמר בכך שאף אחת מהקבוצות לא ניצחה. אם אתם נתקלים במישהו ממורמר מהרגיל, זאת כנראה הסיבה. - מוגש כשירות לציבור

אהבתי הראשונה היתה קיכלי, שיער כהה שחום. אך כשאת ריגשותי גיליתי, היא יצאה מחוץ לתחום. השנייה היתה פרוש, ראשה היה זהוב יותר. נתתי לה את כל ליבי, אך היא שרה שיר אחר. השלישית היתה עורב, שוחחנו כך שעות. אך המוח בוגדני, שכח פניה הנאות. הרביעית היא עורבני, חדה ומרירה. אהבתינו הרוגשת תוך שבוע נגמרה […]

היום אני צריכה ללכת לחתום על חידוש חוזה שכירות לדירה. מה שאומר - להעמיד פנים שאני שקולה ובוגרת במשך שעה רצופה. אחלו לי בהצלחה ושלחו לי את הגבינות הקטנות האלה שעטופות בשעווה אדומה.

לפעמים אפשר רק להתפלל לאל-מכונה. יבורכו תהליכיו ותת-מערכותיו לרב.

שתיתי שייק שטען לקשר מעורפל ל"בריאות" ועכשיו אני יודעת מה יהייה כתוב על המצבה שלי.

מקשיבה לפסקול של Axiom Verge בימים האחרונים. זה משחק מהנה, אבל הוא מצטיין באווירה. ופס הקול עושה עבודה נהדרת בזירה הזאת.

פותרת הרבה בעיות טכניות היום בקלות ונעימות. מפיצה אור וקשר בין מדפסות למחשבים בכל אשר אפנה. אז מרשה לעצמי להיות מרוצה לרבע שעה. עד שימאס לי מזה ואחזור לשנאה עצמית יוקדת.

משחקת Octopath Traveler 0. אני רק בהתחלה אבל כבר היו שלושה מקרים של אמנזיה בעקבות טראומה. מה יש לך מאמנזיה, משה?

ההסטוריה חוזרת על עצמה פעמיים. פעם אחת כטרגדייה ופעם שנייה בשידור החוזר ביום שישי באחת ושלושים.

כואב לי הדבר הזה על הכתפיים שנראה כמו דלעת ואמור לעשות את החשיבה הפשוטה כדי להוריד קצת לחץ מהטחול.

זה היה יום ארוך ומתיש. נחמד אבל מעייף.

"אתה הולך ביער ונתקל ב- *מגלגל קוביה* תינוק. *מגלגל קוביה* הוא תינוק עשיר מהממוצע. *מגלגל קוביה* ויש לו טעם של שיבולת שועל." - ג'ון אלדרידג', סיסטם מאסטרי, פרק 164

מפנקת את עצמי בסושי. לכבוד העובדה שגמרתי בהצלחה שבוע נוסף. בניגוד לדיעה הרווחת, זה לא קורה תמיד. לפעמים השבוע גומר אותי. 😝

מצד אחד משעמם לי. מצד שני מתפללת שלא יקרה שום דבר מעניין.

פוגעת בעצמי בדרכים מטומטמות בניסיון אינסטינקטיבי לסתום את החור בלב. זה רק מוסיף סבל על צער. ובושה. הרבה בושה. ואני אף פעם לא לומדת. יודעת שאעשה את זה שוב במשבר הבא.

[דיכאון] מכירים את זה שכל מה שמחזיק אתכם היא אובססיה למשחק כזה או אחר? ופתאום אין חשק יותר והכל מרגיש חסר משמעות? אז כזה, מטובל בבדידות. מכירה את הניגון וזה יעבור. תגיע אובססיה חדשה שתחזיק אותי עוד שבועיים. אבל בינתיים אני מסתכלת מסביב ושונאת את החיים שלי.