דחיתי אדולטינג כלשהו במשך בערך שנה כי זה כאב ראש נורא וצריך לאסוף מידע מכל מני מקומות ואין לי ססמאות ופאק דיס שיט. עכשיו הבנתי שהגיעו מים עד נפש אז ישבתי וזה היה עשוי תוך עשר דקות. למה אני כזה.

מה קרה בקו 300?

די מתרשם איך מהציפלון שהיה נכנס להתקף אימה קיומית כשהיה צריך להחליף גלגל הפכתי למכונה המשומנת היטב שעושה את זה תוך כמה דקות בביטחון עצמי כל כך מלא שאת האום הראשון אני כמובן "משחרר" בכיוון ההפוך ואז שובר את הראש על איך כן לשחרר אותו עכשיו כשהוא תקוע

אומג אומג אומג הילד הגיע לשלב שבו רואים (לא בפעם הראשונה) את The Prisoner of Benda והוא עוצר באמצע כדי להבין את המתמטיקה שהולכת שם ומתחיל לצייר לעצמו דיאגרמות

נשברתי מהאופן שבו הבלוג שלי עובד שהפך אותו לממש מעצבן לתיחזוק וביקשתי מ-AI לבנות לי משהו חדש על בסיס הקיים + הדרישות שלי. זה עוד לא גמור (למשל אין דפי קטגוריות ותגים) אבל כבר עכשיו יועיל לי לקבל פידבק על בעיות (או פיצ'ים שאפשר להוסיף) gadial.github.io/new_blog/

סעמק הסוף של הפרק *ההוא* של פיוצ'רמה עדיין הורג אותי

וכעת נבדוק אם סוכן AI יצליח להקל עלי משמעותית את החיים במשימה של להעביר את הבלוג מהמערכת הישנה והמקרטעת למשהו שמיועד להיות עוד יותר פשוט ובלי תלויות חיצוניות משמעותיות. בינתיים אמרתי לו חצי מילה והוא נכנס לאטרף של עבודה על זה.

פוסט חדש בבלוג: נוסחת קיילי לספירת עצים היא אחת מאותן נוסחאות שהן ממש פשוטות (בסך הכל n בחזקת n-2) אבל מאחורי ההוכחה שלהן מסתתר כיף גדול יותר - במקרה הנוכחי, איך אפשר לקודד עצים בצורה יעילה בעזרת סדרות. gadial.net/2025/11/28/c...

הרכבות שלי בפקטוריו כשאני עסוק בכוכב אחר ואז חוזר לראות מה קורה בכוכב הראשי שלי:

אני רגיל לכך שיותר קל לי להבין מושגים מדעיים מסויימים מאשר אחרים ולכן נהנה ושמח להסביר לאחרים את המושגים הללו כשהם לא מבינים. גרסת עולם המראה האפלה של זה היא שאני רגיל לכך שהאינטליגנציה הרגשית שלי בקרשים ולכן כשאחרים מפגינים אפילו פחות ממני זה מעצבן אותי כמו אני לא יודע מה, ואין לי כוח להסביר להם

בתור מי שעקב אחרי השתלשלות הקומיקסים הזו בזמן אמת, הנוכחי עשה לי כל כך הרבה טוב על הלב. xkcd.com/3172/

הרגע המחריד שבו אני קולט שאין לי פוסט בבלוג על נושא בסיסי ויפה שהייתי בטוח שקיים שם כבר שנים.

אני: אולי אפסיק להעיר לאנשים שמנסים "לתקן" אותי על טעויות בציוצים שאין בהם שום טעות? הרי כולנו בני אדם, לכולנו יש את היצר לתקן, כולנו קוראים לא נכון לפעמים. קורה, טבעי. הכל טוב. לא צריך לכעוס. לנשום. להירגע. לאהוב. גם אני:

המטען האלחוטי של הסמארטפון לפעמים מטעין אותו ולפעמים לא. לא ברור למה. ה-docking station של המחשב לפעמים עובדת ומפעילה את המסך ולפעמים לא. לא ברור למה. האינטרנט אצלנו מדי פעם עובד ומדי פעם לא. לא ברור למה. שרשרת המצבים הבלתי נסבלת הזו מרגישה לי כמו אלגוריה לחיים במדינה הזו. ונשבר לי.

המטען האלחוטי של הסמארטפון לפעמים מטעין אותו ולפעמים לא. לא ברור למה. ה-docking station של המחשב לפעמים עובדת ומפעילה את המסך ולפעמים לא. לא ברור למה. האינטרנט אצלנו מדי פעם עובד ומדי פעם לא. לא ברור למה. שרשרת המצבים הבלתי נסבלת הזו מרגישה לי כמו אלגוריה לחיים במדינה הזו. ונשבר לי.

אז 夫 זה "בעל" ו-"失" זה "אכזבה, אשמה, כישלון"? יפה מאוד, יפנית יפה מאוד. (זה מקרי להבנתי)

כל דבר מזכיר לי אותו

מצד אחד בא לי להצביע ל-Game Awards ומצד שני איך יש לי זכות להצביע בלי ששיחקתי בכל המשחקים ואני יכול לבצע שיפוט הוגן

מה שמופלא ב"גבעת ווטרשיפ" (ספוילרים?) זה שזה ספר שנפתח בהרפתקאה סטנדרטית שלא עוברת את מבחן בכדל, ואז בערך ב-2/5 ספר, הספר נהיה מודע לכך שהוא לא עובר בכדל, מבהיר שיהיו לכך השלכות הרות אסון, שולח את הדמויות שלו להרפתקאה עוד יותר אפית בעקבות זה, ובסופו של דבר... *עדיין* לא עובר בכדל.

כתבתי קוד במשהו והוספתי קוד בתוך שורה קיימת ועל אוטומט סיימתי אותה ב-; ואז היא הסתיימה ב-;; והרגשתי מינימום כמו

האיש הזה מדהים (לא בגלל הציוץ הזה, בגלל הפאנץ' בציוץ ההמשך)

הגיעו משובים על ההרצאה שלי באייקון. - אחלה - אחלה - אחלה - אחלה - אחלה, נהניתי מאוד, לא הבנתי כלום - זוועה. ציפינו לשיח על משאלות, קיבלנו הרצאה שלמה על מתמטיקה והתפלספות על האינסוף. שעמום למות

שווה, אנשים.

בכל פעם שאני שומע את Light my Fire אני מתפעם מהשירה של ג'ים מוריסון ומחשב את נפשי למות מהסולו החופר הארוך באמצע וזה כל כך מנוגד לאופי שלי כחובב פרוג שאני לא יודע איך להתמודד עם זה

רואה דבר כזה ומתמוגג מכך שלימודי היפנית שלי הביאו אותי לרמה שבה אמנם אני לא מזהה עדיין את רוב הקנג'י אבל מזהה את הקנג'י ל"שנה" שכתוב ליד 2025, את "חודש" שכתוב ליד 11, את "יום" שכתוב ליד 21 ואת "ין" שכתוב ליד 55,000, כלומר את כל אלו שהייתי מבין ממילא בלי ללמוד כלום

הובא לידיעתי שלא כולם חוגגים וזה די מזעזע אותי אישית לא אכחיש

מהההההההההההההההה הדחף הזה לתקן דברים שאינם שגויים בלי לקחת שניה לבדוק את עצמך בעידן שבו יש לנו גם גוגל וגם ChatGPT מהההההההההההההה

מצב נפשי: מחכה לתחילת ההרצאה הראשונה שלי הסמסטר

לפעמים ChatGPT כל כך עוזר לי וכל כך חוסך לי זמן וכל כך מאפשר לי לעשות משהו שכנראה לא הייתי עושה בלעדיו, שקצת כואב הלב שאי אפשר להגיד לו תודה בצורה שתהיה בעלת משמעות.

יאללה, שננסה את #סיפורונובמבר גם השנה?

הפער הבלתי נתפס בין התחושה של כמה שאני חכם שהצלחתי לעלות על מקור הבאג וכמה ברור שאני מטומטמם עכשיו כשאפשר לראות מה גרם לבאג מלכתחילה

נכנס לאפליקציה של הבנק שלי כדי לעדכן מידע מסוים. האפליקציה על הטלפון הנייד שלי, ונפתחת על ידי זיהוי ביומטרי שלי. אני משנה את המידע. האפליקציה: פעולה זו דורשת אימות נוסף! בוא נשלח סמס לטלפון שלך! אותו טלפון שעליו אנחנו מותקנים! עם זיהוי ביומטרי! (הסמס כמובן לא מגיע והתהליך נתקע)

תם ונשלם, סיימתי לעבור על כל הפרקים של ארתור בשביל צילומי מסך. אחרי 8/11 זה יתחיל לחזור על עצמו (בסדר אקראי אחר) התחלתי באמצע 2022, מאז היו לנו הפיכה משטרית כושלת ו-7/10 ושנתיים של גיהנום וחזרה של כל החטופים החיים. נקווה שהסבב הבא יהיה פחות סוער.

טוב, אחרי הפקת לקחים בעקבות השרשור הזה המצב השתפר בהחלט. תודה לכל מי שענו.

איסוף חבילות דואר תמיד מביא אותי לכל מני חורים באמצע שומקום בעיר שהם חנויות ממתקים ענקיות עם מקררי ענק של גלידות באלפים שאני בטוח שזו חנות גלידות שהיא בסך הכל מסווה דקיק לסניף דואר שהוא בסך הכל מסווה דקיק לאופרציית הלבנת כספי פשע מאורגן

עכשיו הם בשלב "בואו נחזיר את המנדט הבריטי" שלהם

כל הפעמים האלו בסטאר טראק שמישהו אומר "כן, הנה תוכנית הולודק שתכנתתי בעצמי" ואז זה משהו מפורט בצורה מטורפת ממש אבל גנרי להחריד ומלא באגים מזעזעים שכמעט משמידים את הספינה - הכל ברור עכשיו! הם לא באמת תכנתו את זה, הם עשו וייב קודינג עם GenAI

מסקנה שלי מהתגובות פה: אני פוץ גדול מדי והגיע הזמן שאשחרר קצת. יותר מדי שנים של טרולים בטוויטר אכלו לי את הנשמה. מתנצל בפני אלו כאן שנפגעים מההתנהגות שלי.

הציוץ הזה הצליח לקבל שתי תגובות (שנמחקו אחרי שהערתי להן) ברוח "אל תעשה את זה, תוותר, תעשה משהו אחר במקום, למה בכלל אתה רוצה את זה". אני באמת לא מצליח להבין את זה. למה אנשים עונים ככה? ולא מדובר בטרולים אקראיים שרוצים להזיק אלא במגיבים נורמטיביים לגמרי.

תגידו, מישהו פה היה גרוע בלהכין סושי והשתפר, או שרק אני גרוע (ולא משתפר)? גם לראות סרטוני יוטיוב לא עוזר לי, אני חושב שאני צריך עזרה ממישהו שיודע How it feels to be thick as a brick

אוקיי ראיתי את התמונה הזו ועכשיו אני רוצה שהחבר'ה של Clair Obscur יעשו עוד JRPG כמו פרסונה 5 אבל בפריז במקום בטוקיו

כתבתי בטוויטר משהו חמוד על משהו חמוד שחטופים ששוחררו עשו. הוספתי למטה "(כן, אני יודע שאתם רוצים לנטפק. כן, אני יודע איך. אל. בבקשה. אל)." לא תאמינו מה קרה אחר כך

אני: בעצם, למה קוראים ל-pipe dream בשם הזה? למה צינור? בואו נבדוק. בודק. אני:

אדם בטוויטר: היי תראו הכנתי לראשונה פיצה ביתית מגיב רנדומי: כבר עשו את זה קודם למשל הנה אצל דונלד קנות', The art of computer programming volume II עמוד 528

נכון יש את הז'אנר הזה על הבחורה העירונית המתוחכמת והמודרנית שחוזרת לעיירת ילדותה הכפרית ומגלה לראשונה את קסמם של החיים הפשוטים וערכי המשפחה המסורתיים? אז ככה אני מרגיש בכל פעם שבה למרות כל הידע והנסיון שאולי יש לי בתחום אני מוצא את עצמי מדבג עם לשים print בכל מקום

קצת מודאג שנתמכר לכל תמונות החטופים המשוחררים (המרגשות ממש) ברמה שנתחיל לדרוש מהם חיוביות רעילה, בתקופה שבה הם יתמודדו עם קשיי הסתגלות עצומים (למשל, נצפה מהם להישאר במערכות היחסים שלהם אפילו אם מסיבות אלו ואחרות הם לא). תודה לאל שאלו הפכו להיות הדברים שמטרידים אותי, אמנם.

יכול להבין את זה כי גם אני חושב "מה, באמת פעם כולם ידעו לרכב על סוסים בתור אמצעי תחבורה, או שזו סתם המצאה של ג'יין אוסטן?"

שובר לב: גם כשאני מרים לטראמפ מגיעים ימנואידים שמתרגזים