בזמן שאני הולכת לקנות מלכודות: אם יש לכם מתכון מגניב לחזה עוף (פילה, חתוך כזה) שתפו אותי

וואי, איזה חיים מדהימים יש לי גן חיות בבית - עכברוש במטבח ויונים בחלון של השירותים. למה דווקא החיות הכי מגעילות? יסלח לי היקום, אני הולכת לקנות מלכודת דבר לעכברוש ולשים אותה בארון. מי שיכנס לשם זאת בעיה שלו. אם פתאום אני אגלה שיש לי גם זעמן מטבעות בבית אני אבקש ממנו סליחה ושחרר אותו עם שמן קנולה.

וואו, וואו משפחת קהתי פרקו את המצבה הצבאית מהקבר של גור. אדושם זה לא נותן מנוח

מע?

גרועתי לא טרחה לספר לי שהחתול חולה ומצבו על הפנים. זה חתול של הילדים, הצעירה מצאה אותו ושלושתם מאוד קשורים אליו. כשהוא ימות זה אני והבכורה שנקבור אותו. אבל יותר חשוב לעשות לי משחקי כוח

קבלו שאלה לא אופיינית של הלסבית המוזנחת שהיא אני: יש דרך להפטר או לעמעם את השקיות מתחת לעיניים? לא איפור חס וחלילה

עכשיו הדבר היחיד שנשאר לי כדי להמשיך לדחיין את העבודה זה להחליף סיסמא ארגונית. נשארו עוד שמונה ימים!

ווא, ווא כל היום הזה מיילים ותקשורת שדורשים אומץ עוד אחד לפנינו

השעה שתיים וחצי ומהבוקר עד עכשיו התעסקתי רק בדברים שאני חייבת אבל לא מקדמים את כתיבת התזה. שכידוע, למרבה הצער, לא תכתוב את עצמה. למעשה אני עושה את זה כבר מאתמול בבוקר 💩

אתמול גיליתי שיש מכרז למשרה שיכולה להתאים לי כשאסיים את התואר. שתי בעיות - ייקח לי עוד כמה חודשים (יותר מחצי שנה) להגיש את הדוקטורט. בעיה שניה, הדד-ליין להגשת מועמדות הוא היום בשעה 16:00

הדלקת בקרנית עושה מסיבות ומופיעה בכל פעם בעין אחרת. אין לי מה ללכת עם זה לרופא כי הטיפול לא משתנה ויש לי את הטיפות. אבל הבוקר קמתי עם עיניים נפוחות ואדומות ואני לא יודעת אם זו סיבה לנצל את ההזמנה שרופא העיניים נתן לבוא בלי תור אם הדלקת בקרנית חוזרת. התור הקרוב אליו הוא בעוד שבועיים :-/

אלוקים, בלוסקיי, למה אני שוב צריכה להחליף סיסמא ארגונית?

חלמתי בלילה שגרועתי עושה דברים מעצבנים ובלתי נסבלים עד שגערתי בה והעפתי אותה מהפרצוף שלי. ואז חלמתי חלום נוסף ובו מישהו שאל אותי למה אני לא מדברת איתה וסיפרתי לו על החלום הקודם 🤦 ואז נזכרתי שזה היה בחלום ואמרתי לו אה, סליחה, זה היה בחלום 🤦🤦🤦

הפכתי להיות היועצת לענייני סיעוד של הבסטי. מיטה סיעודית, כסא גלגלים, מגביה לאסלה, מוצרי ספיגה ועכשיו - כורסא חשמלית. עלינו נפל הקטע של הסיעוד בלי הודעה מוקדמת. אבא שלי נכנס לבית החולים על הרגליים ויצא ממנו אחרי ארבעה שבועות סיעודי. לא היה לנו זמן להתפלסף, הטלפון הראשון שהשגתי, סגרתי הזמנה וזהו.

מנופוז, קווים לדמותי: קר לי בחורף, קר לי בקיץ קר בלילה, קר ביום הולכת לישון עם פליז, גטקעס טרמי וגרביים ורועדת חצי שעה עד שנרדמת. מתעוררת אחרי שעתיים - מורידה גרביים, מכנסיים, מחליפה לחולצה קצרה, בועטת את השמיכה. שלוש, ארבע, חמש בבוקר, אני טורבינה. קמה בשבע, לובשת גטקעס, פליז גרביים טרמיות - קר לי.

מה, אבל באמת מה, כבר יכול להשתבש?

הרבה שנים נמנעתי מלהכנס במשורר (יותר חרזן מאשר משורר) המתנחל הפאשיסט בגלל שהוא חבר של חברים ואנחנו נפגשים פעם בשנה באזכרה. ואז האזכרה הורידה פרופיל והפסקנו להפגש ובסופו של דבר כתבתי לו (בפייסבוק) מה דעתי עליו ואינפרדתי מתוך הנחה שלא ניפגש יותר עולם. ובכן, היום בכל זאת נפגשנו

עצרו פודלים מהגבעות כחשודים בתקיפת האישה ביפו. נכון, הפנים שלהם מטושטשות אבל זה לא בדיוק נראה כמו אלו שתועדו באירוע. כאילו, הפודל הג'ינג'י זה זה שרץ מקדימה? זה שמאחוריו עם השפם זה הפודל עם הכיפה הלבנה המצוייצת?

הצבא הזה מטומטם אז קיבלתי את הצעירה לערב לא מתוכנן כשהיא מסתובבת בעולם עם טרולי ואפוד. היה כיף

למה מדפסות זו טכנולוגיה שלא השתנתה כבר 30 שנה, לא השתפרה ורק התייקרה?

אין לי מושג איך אנשים ישבו אתמול לראות 'עובדה', אני לא מסוגלת

מס' טלפון שלא שמור אצלי באנשי הקשר שולח בווצאפ תמונה שנעלמת אחרי דקה, איזה סוג של תקיפה זה (לא נכנסתי ולא פתחתי)?

מישהו רוצה לבוא לראות מחר את חגית גינזבורג בתל-אביב?

ברגע זה נראה לי שלא אסיים לעולם את הדוקטורט. כל פעם שאני עוברת על הטקסט אני מוצאת משהו לא מדוייק (דברים שהיו אמת לשעתם, עכשיו אני מבינה הרבה יותר...) ואי אפשר לתקן רק את הטקסט, צריך לתקן גם את בסיס הנתונים ואת כל הטבלאות שגזרתי ממנו ואת התוכניות בפוטו שופ ומה לא.

תהיה סופה או סתם עוד יום של חורף דרדאלע?

יותר קשה לצאת לרוץ בחורף. להחליף בגדים כשקר, ללבוש משהו קל כשקר, כפות הרגליים תמיד קרות. בקיצור קר

קיבלתי קרש הצלה, במקום להמשיך לחרוש על הדוקטורט גם ברגע זה, צריכה לעדכן את הקורות חיים ולשלוח לקולגה!

לגרועתי יש את צוות היועצים הגרוע ביותר ביקום. אפשרות נוספת היא שהיא לוקחת רק את העצות הגרועות כי יש לה מוניטין לשמר.

סגרתי את הלשונית של פייסבוק בכרום, לא בגלל שפייסבוק זה סתם בזבוז זמן. זה כן. פשוט אי אפשר לסבול יותר את הכיעור, כולם העלו פוסטים על בנגביר והסיכה החדשה שלו, ומילא שכולם מפגרים שימושיים אבל כמה כיעור אפשר לשאת?

מישהי דתיה העלתה פוסט על סטרייק של 700 ימים בדואולינגו ולא נעים לי לשאול איך היא לא פיספסה יום בראש השנה (במיוחד בהתחשב בזה שראש השנה הקודם היה שלושה ימים). כאילו, זה עניינה בלבד אבל בכל זאת מוזר

מה זה התחזית הזאת? לא מתאים לי קור כלבים חרא

אחי שלח לי לינק לפוסט של סגן ראש העיר פתח-תקוה ומאז שנכנסתי אליו פייסבוק מציג לי פוסטים שלו למרות שאני לא עוקבת אחריו. מסתבר שסגן ראש העיר פתח-תקוה מפעיל ספריה קהילתית בחניון של הבניין+קערת מים לכלבים/חתולים.😍 מי היתה מאמין

זה אמור להדאיג את כץ?

אני בכיכר החטופים, השוטרת הלזבית מהצפון הישן נמצאת פה על אזרחי אבל עם נשק ומכשיר קשר. אני עושה לה עיניים סתם בשביל לתרגל. אני לא בעניין של שוטרות, למרבה הצער.

נראה לי שהשלמתי את תהליך הפיכתי לסבתא שלי: מגיעה אלי תמונה ממפגש 50+ כלשהו, מגדילה את התמונה, סוקרת את הנוכחות מכריזה בראש "כולן זקנות" ולא טורחת להרשם למפגש הבא.

אומג

עכשיו זה המבחן האמיתי :-/

ראיתי עכשיו חרדית ששמה את הטלפון שלה בכיסוע ראש כשהיא מדברת, כמו האופנוענים ששמים אותו בקסדה

שלח לכל המילואימניקים שבדרך לסבב שביעי

אומייגוד! הגשתי דוח התקדמות לוועדה המלווה. פרופ' אמריטוס שתמיד מעיר על פסיקים, על עברית (לא שפת אימו) וכמובן גם על הדברים החשובים, כתב לי במייל חוזר שאין לו שום הערות. אומייגוד

אדוני אדוני איזה יום חצי ממנו בזבזתי על התאמת דוח ההתקדמות (שכבר בזבזתי עליו כמה ימים) לפורמט החדש של קרייטמן אחר כך עשיתי זום עם המנחה, התווכחנו שעה על דברים מעניינים ועכשיו אני לא מצליחה להכניס את עצמי חזרה לעבודה וגם יש לי כל מני רעיונות חדשים ואני מיואשת

כשהחזירו את החטופים החיים והתחלנו להתלבט איך ממשיכים עד החטוף האחרון (התלבטות שעדיין נמשכת :-/) אחד החבר'ה אמר - מה נעשה כשישארו שם 3-4 וחמאס יגיד שהוא לא יודע איפה הם? מה נעשה אם ישראו שם רק הזרים? זה נאמר בחשש, כמה זמן נצליח להתמיד בתנאים כאלה. והנה, ברוך השם אנחנו שם. חטוף אחד ואולי הוא הזר :-/

עניתי למייל, מרגישה שעשיתי מספיק להיום

מעדכנת שרצתי 10 קמ, פעם שניה בשבועיים.

לא הבנתי, כיכר אנטין זה מחוץ לאוניברסיטה מי צריך אישור שלהם כדי להפגין שם? חטצמזה. מאז השבעה באוקטובר כבר עונה להגדרה 'זה שנים'.

בעיה שלי שכתבתי 80 עמודים ועכשיו אני צריכה לקרוא הכל כדי לכתוב סיכום :-/

מסתבר שאין כזה דבר אופי, יש רק כימיה. ע'ע גרועתי

כן באבי, כמו שהכרעת את החמאס

עמ-לק הקטן חולה גוסס, החלטתי להמתיק את סבלו

קניתי לפני שנה בערך בסופרפארם במחיר מופקע כי בית חדש וילד חולה אז אין זמן להזמין את אותו זבל סיני מאתר סיני בחמישית מחיר. לילד יש 39.3 (גם בזבל סיני, אבל חדש ומדידה בפה) והזבל הסיני מראה 37.0 חגיגי. יש מה לעשות? כיוון למדחום מהיר ללא מגע שכן עובד? להזמין אותו דבר מאלי אקספרס שיחזיק שנה?