אף פעם לא מפסיק להצחיק אותי.

בוקר בעגלת קפה עם חברה, צהריים של קביעת 3 תורים לבדיקות (כששניים מהם צפויים להכיל בשורות לגבי הכליות וכולם בחודש הקרוב) ועכשיו שנ"צ. טופחת לעצמי על השכם על ניצול איכותי של יום חופש.

#להחמידאתהפיד (עם סאונד)

פעילות יום העצמאות: תחנת לוחמי אש, מתנפחים, הופעה, צמר גפן מתוק, משחקים בבית וביקור אצל סבתא וסבא. הילדה נרדמה ואני די מרוצה. מחר היא בגן ואני ביום חופש, שחייב לכלול תיאום בדיקות שאני מתחמקת מהן כדי לגלות מה שלום הכליה והגוש. ואני צריכה לחזור להזריק נוגדי קרישה עד שהן קורות. 🫤

אין לי כוח לכלום. 5 שעות עבודה מהבית החל מ-6 בבוקר כי חומרים שהגיעו מחו"ל באמצע הלילה (ומיילים מעצבנים אחרי שכבר סיימתי לעבוד), ק"מ לגן ובחזרה ולגן ובחזרה, 45 דקות על ההליכון מהן 31 דקות ריצה (3.5 ק"מ), פעמיים רוקנתי כיור מלא, הפעלתי ורוקנתי מדיח, הייתי אמא... ועכשיו אני מותשת ובוהה בה באמבטיה.

הופה, עוד הודעה לגבי מטחים אפשריים לקראת הסכם הפסקת אש כלשהו. הפסיקה לדבר איתי במשרד ועדיין מספימה את קבוצת העבודה. איף.

תרימו ידיים אם גם אתם/ן ידעתם/ן שזה מגיע ועדיין זינקתם מעורכם/ן.

אם אתם גבר תכול עיניים שהחליף מבטים עם ג׳ינג׳ית מתולתלת ברכבת הבוקר - 😏.

#להחמידאתהפיד #SlumberPawty

מצב הדמנציה שלי הוא שהייתה לי מחשבה ממש משמחת אבל היא פתאום ברחה לי אז יש לי מצב רוח טוב אבל אני לא מצליחה להבין למה, וזה פאקינג מעצבן אותי.

איכשהו יצאו לי 3.5 שעות לעצמי הבוקר ועוד 3 אחה"צ (בזכות גורמים שונים) אז אני משוכנעת שמשהו רע הולך לקרות. יחד עם זאת, עשיתי הליכה של 5 ק"מ בבוקר, ראיתי שני פרקים של The Pitt ולא בכיתי למרות שמן הסתם, חשבתי את כל מה שדוקטור רובי אמר המון פעמים בחיי. כאילו, חוץ מהעובדה שהוא רופא ויש לו מטרה וכו'.

#להחמידאתהפיד נצפה ברחובות פתח תקווה בזמן הליכת בוקר.

#להחמידאתהפיד ככה לרוב נראות ההרדמות של הגיזרת, רק בלי החדק.

7.5 קילומטר ריצה ב-60:06 ואז עוד 2.5 קילומטר הליכה ב-24 דקות. האם אני מבואסת שלא הגעתי יותר רחוק? בהחלט. האם אני מעוצבנת שאני לא מצליחה להתקדם יותר? אין ספק. האם אני מאוכזבת מעצמי? ככה ככה. אבל זה שבוע לתוך הפסקת האש וכבר הגעתי ל-7.5, אז לפחות אני מתמידה. #זזנו

למקרה שדאגתם, היא שלחה הודעה בקבוצה של המשרד שלקראת הפסקת האש בצפון יתכן ירי גם למרכז. ראו הוזהרתם ממוקד התקשורת העיקרי של המדינה.

אני צריכה עזרה ממבוגר אחראי עם ניסיון בגן עירייה: בשש בערב הגננת שולחת הודעה שהסייעת הקבועה לא תוכל להגיע מחר ושעדיין לא יצרה איתה קשר סייעת מחליפה, והיא תעדכן. מאז דממה. זה אומר שכנראה אין גן מחר? להעיר את הגיזרת בבוקר? מתי אפשר להציק לגננת? מתי צריך לעדכן את הבוסית שלא בטוח שאגיע?

הצלחתם/ן לחזור לשגרה? כאילו, בלי תחושת לחץ בחזה, בלי סטרס נון-סטופ, בלי רצון מתמשך לבכות? ספרו לי כיצד.

עוד יתרון לא צפוי בלהיות ג'ינג'ית - יש נושא לשיחה בזמן שכירורג השד ממזמז לי את הציצים כדי לוודא שאין גושים חשודים. זה לא הפך את הסיטואציה לפחות הזויה, אבל אם אני אכתוב אוטוביוגרפיה ביום מן הימים, זה בדוק ברשימת האנקדוטות. לכו להיבדק!

קטע חמוד שהיה לי עם הגיזרת במהלך המלחמה - כשהייתה יושבת לראות טלוויזיה לידי כשאני עובדת, היינו מחזיקות ידיים כך שיד אחת שלי אוחזת בכף ידה והשנייה מקלידה. בתור שיטת עבודה זה קצת מתסכל אבל כאמא זה סופר חמוד. נזכרתי בזה הערב כשהחלטתי לעבוד בזמן ההרדמה שלה והיא הסכימה כל עוד היא מקבלת להחזיק יד אחת.

נכון ביום שהיה ירי מלבנון? אז בצהריים הרכלנית של המשרד שלחה 6 הודעות רציפות בקבוצה של העבודה להתריע שהולך להיות משהו. אתמול היא נכנסה למשרד ואמרה שהולך להיות בשישי, אז אמרתי לה בחיוך שמותר לה הודעה אחת למתקפה. היום היא הזכירה את זה שוב, ובצהריים "צחקה" שהקדימו לרביעי. בשלב זה אמרתי שיש אנשים שזה

הגיזרת התעוררה ביבבות מחלום רע. התחילה לתאר לי מה קרה במלמול ישנוני שלא הבנתי עד שהגיעה לפאנץ' ליין: "...ואז אבא אמר שאסור לי יותר ממתקים", שזו אכן הייתה הסיבה שגרמה לה להתעורר בבעתה. החמידות כמעט הייתה שווה את החצי שעה שלקח לי להירדם אח''כ.

Personally, the recurring chiwawa joke was my favorite.

זה רק החרדות, את יודעת. זו לא המציאות. אני לא אתווכח שהמציאות לא קשה בפני עצמה, אבל בשגרה את מסתדרת ממש בסדר. כרגע, כרגע הפחד הוא רק מהשינוי. וזה לגיטימי. שינוי זה תמיד מפחיד לך. אבל זה בסדר. *את* בסדר. את תלכי לישון מוקדם ועם קלונקס, את תקומי מוקדם מרוב לחץ, וגם זה בסדר.

רוצה לעשות משהו עם הגיזרת אבל שונאת לחפש ולבחור. אני כל כך יותר טובה בתור הגורם הזורם. בינתיים היא סירבה לנסות סרט ראשון בקולנוע, וגם לא בא לה גינות. הצעתי לגיסתו של אבו-גיזרת אם בא לה שניקח את הילדות לגינה, בפוטנציאל של להקל עליה ולאפשר לגיזרת להוציא אנרגיה ולהיות עם ילדים אחרים.

בדיוק כזה, כמעט על הכל.

אני כל כך אוהבת את הסרטונים האלה. יותר אנשים צריכים להחמיא לאחרים בצורה חסרת כל קונטקסט. youtube.com/shorts/Q8mq5...

עדיין לא נכנעת - 5 ק"מ ריצה ב-45 ומשהו דקות. מודה שהפעם היה קשה ופעמיים ירדתי להליכה אבל למטרים ספורים ופחות מ-20 שניות לפעם. רואים שלא אכלתי כמו שצריך אתמול. #זזנובוט

נו, לפחות אנחנו מתורגלים.

להשלמת התמונה ההזויה, הילדים בגן קיבלו היום משלוחי מנות. פורפסח שמח!

תוך כדי ישיבה בגינה ובמודעות מוחלטת למציאות, עדיין התחשק לי להתקשר לאבא שלי לספר לו כמה הגיזרת נהנתה לחזור לגן. חסרה לי ההתמוגגות שלו ממנה. הוא היה מתקשר יום אחרי כל מפגש איתה לספר לי כמה הוא נהנה וכמה שהיא נהדרת. מגיע לה להיות מוקפת באנשים כאלה.

מוקדש לכל מי שמרגיש/ה כמוני הבוקר.

הקלונקס עשה את העבודה. לילה חלק. עכשיו כבר הכנתי קופסה עם סנדוויצ׳ים ופירות לגן. מנסה להעיר את הגיזרת. אם הכל יעבור חלק, אח''כ אני אחזור לישון ואזוז כמה שפחות. באמת שהחודש וחצי האחרונים שאבו ממני את כל הרצון לחיות.

בפתח תקווה עדיין לא הודיעו עם מערכת החינוך תיפתח מחר ואני טועה אם פשוט מחכים שההסכם יתפורר.

עשיתי פיפי. עכשיו מה?

טוב, אני הולכת לנסות לישון בבית. לא לקחתי קלונקס למקרה שאידרש לתפקד. תחזיקו לכולנו אצבעות.

מתלבטת אם להישאר לישון בבית ולקוות ללילה שקט בחסות המתקפה של ארה"ב וישראל, או לסור לממ"ד של החמים בשביל לילה עם פחות דפיקות לב וכנראה יותר ביטחון. מניחה שככל שיהיה בלגן בכניסת החג/ערב, זה כבר יקבע לי.

מהמשפטים הכי מתנשאים שאני מכירה: "ילדים קטנים, צרות קטנות". אם יצא לך להשתמש במשפט הזה אי פעם בחייך, לך/לכי להזדיין. עם קקטוס.

הגדרה מעניינת, של בלוסקיי כסוג של בית אבות של מילניילז שמחפשים לצאת מהרשתות החברתיות. בהחלט יותר רגוע פה.

ולעשות לי מסאז׳ בגב כואב אחרי איזה עשרים דקות עם 17 קילו על הידיים, בעמידה!!!

כותב המכתב הזה נועד לרשתות החברתיות. youtu.be/O2Ob7_azxBE?...

אני לא יכולה להתמודד עם עוד החרפה. אני לא. אני פשוט לא.

העיקר שבשיחה עם אמא שלי היא מתרשמת שמעמד האישה ממש השתפר כי יש הרבה טייסות ולוחמות. מישהו מוכן לשכנע את טראמפ להשאיר את זה במכנסיים ביום שלישי? פיקוד העורף בוחן מתווה חזרה ללימודים, במשרד החינוך "מקווים לסכם" | חדשות מעריב share.google/z858hluRusER...

הכל.כל.כך.מטומטם.

ריצה ראשונה מאז צנתור הכליה (משמע חודש +) עם נעלי ריצה חדשות, ושעתיים אחרי אכילת גלידה. בהחלט לא להיט אבל קרסול שמאל התחיל לכאוב והגיזרת בטלוויזיה אז הייתי רק עם המוסיקה. סה״כ מרוצה מעצמי ומקווה שמעכשיו אני חוזרת לרוץ לפחות פעם בשבוע, אפילו אם היא בבית. #זזנובוט

#פידכלבים #להחמידאתהפיד

אין ספק שמה שהיה חסר לי בכל המצב היה סחרחורת ובחילה. היה תענוג לבלות את הזמן אחרי האזעקה על הרצפה בניסיון לא להקיא. נקווה שהאקמול יחזיק אותי עומדת ומתפעלת היום.

@barzik.bsky.social - בבקשה תאשר שהברק לא מכה באותו מקום 3 פעמים.

אתמול בצהריים, אני שואבת בבית. אבו-גיזרת: "אם תגידי לי איזו אפליקציה מפעילה את השואב הרובוטי, אנקה את הבית אחרי שתלכו." מורידה לו פלאפון, מחברת לשואב, לוקחת את הכלבה והילדה לירושלים. אחה"צ: מקבלת הודעה מהשואב שהוא תקוע איפשהו. היום בצהריים: חוזרת לקומה "עליונה"* נקייה כשמשהו מציק לי.