טוב שהאוטובוס איחר בכמה דקות כי תוך כדי שבדקתי, קלטתי שאני עומדת בתחנה לכיוון השני 🤦🏽‍♀️🙈

אם לפני כן היו לי הרהורי כפירה שמא להזמין את דגם הנעליים הנוכחיות ובזאת לסגור את הנושא (הן באמת הכי טובות שהיו לי עד כה), נכנסתי לאתר, הקלדתי את הדגם ו... אין יותר

יצאנו לאיזה משהו של הבי"ס שהיה אמור להתחיל ב-18:00. הגענו ב-18:02, כבר היו בשקף השלישי או הרביעי

אני... אני... עשיתי משהו שלא מאפיין אותי או את רמת האכפתיות שלרוב אני מקדישה לנושא, ואשכרה נכנסתי לאתר של המקומון לתמוה על כך שכבר המון זמן הוא לא הונח בתיבתנו. מה שיותר יפה: התברר שאני לא צריכה לנסח אימייל, כי יש טופס מסודר בדיוק לנושא הזה

אז מה שקרה זה ששמעתי עקעוקים של ציפור (כנראה קאק, בהסתמך על חיפוש שטחי של קולות) ועמדתי ללכת לכיוון החצר לצלם, כשהבנתי שהקולות מגיעים מתוך האח, ולאט לאט נעלמים במעלה הארובה, וזה גם יכול להסביר את הנקישות שאני שומעת תדיר מתוך הקירות 🤯

אם אני מבינה נכון זו מפה של הולנד??? ובלגיה??? כפי שהיא נראית בתור אריה??? אני חושבת שזה אריה??? אולי קפיברה???

דורון: "אני מחבב את התבלין של גיהקת" אני: *פרוססינג* (זה Gehakt, כלומר תבלין שבעקרון מיועד לבשר טחון למרות שאצלנו השימוש שונה. בכל אופן, זה מבוטא עם ח')

אני חברה בקבוצת ווטסאפ לנושאי מס למי שעברו להולנד ולפעמים משתגעת מנסיונות התיחמון. אנשים שמשקיעים כספים וממלאים דו"חות מס לפי המלצות של צ'אטג'יפיטי רוצים לדעת איך להעביר נכסים וכספים בלי מיסוי הולנדי, או האם לכתוב בטופס של בנק ישראלי שיש אזרחות ישראלית כי "בקרוב אעשה ניתוק תושבות" (מה הקשר לאזרחות?)

יש בזה משהו מאד יפה: במקום שביתה, להביע מחאה באמצעות אקסטרה עבודה

הכיתה של גאדג'ט לומדת ב-Global Studies על הסכסוך הישראלי פלסטיני. מורה: "מה הספר הכי מקודש למוסלמים?" תלמיד שפחות הקשיב: "שווארמה"

כחצי מהכושר הביתי שאני עושה הוא בעקבות נטייתי לשכוח את הטלפון באחד החדרים, מה שמצריך לרדת ולעלות במדרגות כדי למצוא אותו

אפרופו חדר כושר (לא רק שם), מוזיקה רפטטיבית עושה לי דה-מוטיבציה. קודם כל, החזרתיות משעממת אותי ובמקום מקצב שידחוף להמשיך, אני רוצה לעזוב הכל ולשבור מונוטוניות. אבל יש עוד: היום חטפתי ניתוק מהמציאות ולכמה שניות הייתי בלימבו ולא ידעתי איפה אני. תגידו טריפ טבעי ואחלה, בסיטואציה הנתונה זה היה שיט

קרה דבר נורא: הייתי בחדר כושר וגיליתי חורים בנעליים, אשכרה אצטרך לגרור את עצמי בקרוב לחפש ולקנות נעלי ספורט חדשות, עניין של לא יותר מחודש-חודשיים-שלושה-חמישה. אוף

שאקטי רצה סביבנו בייללות נוגות, צעצוע בפיה, מניחה את הבובה על הרצפה ומחכה שנעשה לה Fetch (נמרור היה עושה את זה גם, עם כדורים: קופץ עלי, מניח את הכדור בחיקי ומחכה שאזרוק, ואז מביא אותו שוב)

האם אני רוצה מטחנת קפה ידנית ישנה? יש מה לעשות איתה חוץ מקישוט?

בסרטים שמערבים מסע בזמן יש את החלק שבו גיבורת הסרט תבין שמשהו לא בסדר, ותשאל זרה ברחוב "סלחי לי, איזו שנה עכשיו?" אז קלטתי שאני חיה בסרט כזה כי מצאו פתרון להעביר את המידע החשוב באופן מעודן: מקרר הגבינות בסופר. בכל פעם שאני רואה מישהי מביטה בתאריך, אני *יודעת* שהיא נוסעת בזמן

היו לי ערכים לא טובים (באשמתי. אני אוהבת מאד אשכוליות והן עושות שמות בתרופות), ביה"ח שלחו את הפרוטוקול שלהן לתיקון מבוקר ואיטי, אני עשיתי את הניסויים שלי ותיקנתי ערכים תוך שלושה ימים. אני עדין בגישה הנחמדה ולכן שלחתי עכשיו הודעה עם פירוט פעולותיי, מקווה שלא יקללו אותי יותר מדי על היותי מורדת וסוררת

יין ויאנג גרסת מסריחול ומסריחולית 😻

דורון: "שיקולי רייטינג מעניינים את התחת שלי, זה מצחיק אותי ולכן אני אעשה את זה" גל, זו אשמתך 😅 @grnfluoresceblg.bsky.social

התפלאתי למה יש דינוזאור בדודל של גוגל ואם צריך לחגוג את יום הכחדת הדינוזאורים, אבל אלה בכלל משחקי החורף. או אולי האוסטרלית שרוקדת ברייקדאנס, גם זו אופציה

פרוות של אמא עדיין מעל השמיכה 😻

"גאדג'ט, מה היה בבי"ס?" "שרפנו דברים" "הממ?" "ב-Visual Arts שרפנו את הקרמיקה לאחר צביעה שניה, ובשיעור מדעים הכנסנו חומרים למבחנות והבערנו אותם" "אש"

*רעשים חשודים מהמטבח* אני, מסתערת במורד המדרגות: "חתול פושע, תעזוב את הכיור ואת הכלים תיכף ומיד, אסור לך לקפוץ על השיש, אין לך מה לחפש שם, ואל תהפוך את הפח" גאדג'ט, שפינה את המדיח וניקה את משטחי השיש כפי שהתבקש, והיה המקור לרעשים:

הודיתי לגאדג'ט על שניקה את השירותים של החתולייה והוא הזדעף למה אני מודה לו על משהו שאני מכריחה אותו לעשות. אני לא מכריחה: אם הוא לא יעשה את זה, אני אנקה, ועצם זה שהוא מנקה, למרות שזה התפקיד שלו בבית, ממש לא מובן מאליו

לפני כמה דקות עברה ברחוב השקט והמנומנם שלנו מכונית משטרה עם סירנה וצ'קלקה מהבהבת. קצת אח"כ גם כבאית עם סירנה. לפני דקה חזרו שתי כבאיות. וואט וואט וואט אני רוצה ולא רוצה לדעת מה קרה (התרחישים שעולים לי בראש למשטרה+כבאית הם בד"כ מהסוג שנהיה ידיעה בעיתון, אז אולי עדיף שלא)

יש בחדר כושר כמה מכשירי "הייטק", שמסתנכרנים עם האפליקציה של החד"כ (בעצם זו האפליקציה של החברה שקנו ממנה את המכשירים) ויש בהם מעין מסלולים לאימון יעיל יותר, שזה אומר מהירות מבוקרת. זה נחמד יותר מהמכשירים הרגילים ומדרבן אותי לעשות יותר (חוץ מהמסילה. יש "פאוור הליכה/ריצה" מודרכת בטבע שהיא בעיקר מעצבנת)

היום, אגב, בסופר אחר, היה מבחר גדול של קמחים, אבל: כל קמח פושט הוא גם קמח תופח (ואגב 2: תכולת החלבון שלהם גבוהה יותר מבישראל - העממיקו עם 11), ויש תערובות להכנת פוקצ'ה, לחם, פיצה וכ-15 תערובות להכנת פנקייק. וכל זה כדי לספר שלשתי עכשיו 40 דקות

הא! ניגשתי להוציא את הפח לקראת יום הפינוי החדש מחר וראיתי שהוציאו אותו כבר בשבילי 😊 אני תוהה אם זו המשפחה שדיברתי איתה היום והפגינה נחמדות, או ששכנה אחרת לקחה אחריות על כולנו. אני מחבבת פה

פרט לגליל עיסוי הזמנתי גם כדור פיזיו/פיטנס/יוגה וההוראות שלו הן טיזינג: 1. הוציאו את הכדור מהעטיפה, פיתחו את הקיפולים והמתינו שעתיים; 2. נפחו את הכדור ל-80% והמתינו 24 שעות; 3. נפחו את הכדור למלוא הגודל והנפח, סיגרו אותו, והמתינו עוד 24 שעות בטרם השימוש. זה כדור לאימון או בצק פיצה?

תגיד, @nimrodbr.bsky.social, מה העניין עם ICE במשחקים האולימפיים בקורטינה? לא הצלחתי להבין מה הם אמורים לעשות שם לדעת ארה"ב, כי מבחינת איטליה ברור שהתשובה היא כלום (וגם: האם יש דרך למנוע מהם כניסה? בטח יהיה כתוב לכל אחד בניירות שהוא 'צוות' ולא את שם הארגון)

השקעתי אתמול כמה שעות בחיפוש גליל עיסוי, אחרי התגלגלות מוצלחת בחדר כושר: השיקול היה צבע יפה עד שנזכרתי שכשהיה לי גליל, הוא הכאיב ולכן נזנח, אז חיפשתי מה יש בחדר כושר, אבל מחירו 55€ וזה מוגזם. מה היה נחמד בו? אה, פני שטח לא דוקרים. בקיצור, מצאתי משהו שנראה מתאים ואז ביליתי עוד שעתיים בהתלבטות על צבע

רגע חמוד: יצאתי מהסופר וסידרתי מצרכים באופניים, ומישהי מבוגרת חיכתה מאחור כדי לתפוס את מקומי בעמוד הקשירה (הסבירה שיש לה גם סל מקדימה וגם תיק מאחור, אז היא לא רוצה ליד אופניים אחרים - או לפחות, זה מה שהבנתי שאמרה), וכשראתה שאני מזדרזת אמרה "קחי את הזמן", ובירכנו זו את זו ליום טוב. וזה כיף ככה כשגרה

אה אה, קפצתי היום לסופר לקנות קמח כדי להכין פיצה ביתית. קניתי מלא דברים בסכום די גבוה. לא קניתי קמח. (דווקא זכרתי ומצאתי איפה הקמחים אבל המבחר כלל קמח תופח, קמח שקדים, קמח תירס וקמח דלעת שעד היום לא ידעתי שזה דבר)

אגב, מה שקרה היום הוא שנמרור עשה טלפורטציה (כבר שנים אני טוענת שהוא יודע, אבל חשבתי שהוא גונט כדי למדוט על קצה הבורג' ח'ליפה): רגע אחד הוא זעק מרה מחוץ לדלת הכניסה מקדימה, ורגע אחר כך הוא כבר היה בצד השני של הדלת, מרחרח, בלי שראיתי או שמעתי אותו נכנס מאחור, למרות שבדיוק ישבתי לאכול צהריים

שוק, הלם ותדהמה: החליפו את יום פינוי הזבל ובינתיים כל השכונה, כולל אני, ממשיכה להוציא פחים ביום ה"רגיל". אני תוהה אם להדפיס פתקים לכל מי שאצלי ברחוב וברחובות המקיפים (די הרבה בתים) כדי ליידע, או לסמוך על זה שאם אוציא ביום ה"חדש", יראו את הפח ויעתיקו ממני

תזכורת לעצמי לבקר מחר באיזשהו מוזיאון או לרכוב לסייר בשכונה ששמתי עליה עין ונראית שונה מהשטאנץ הרגיל של העיירה

אני אישה של מקלחת לפני השינה כדי לשטוף מעלי את טרדות היום, אבל יש משהו מאד כיפי במקלחת צהריים רותחת אחרי חדר כושר בחורף אירופאי כשקפוא בחוץ, ומיד אחר כך ללבוש בגדים פלאפיים

התלבטות: מצד אחד, אני חשה שאני רוצה את התמונה הזו בחיי. מצד שני, היא הוצעה במחיר 50 אירו ( #מרקטפלאאטס, אלא מה) ואני חמה יותר על מטרות אחרות

"שאקטי, בואי לראות משהו" שאקטי, כפרה על נשמתה הזכה, יורדת קומה כדי לבוא לראות משהו. (זיהיתי על הרצפה צעצוע שלה, שחשבתי שהיא תשמח לשחק איתו תופסת)

עניין נוסף עם החול האקולוגי פנסי שמנסי מבוסס תירס גרוס ונבטי חמניות: הוא מריח כמו קניידלך. החתולייה עשו בו תוצרת, שהתגבשה לכדורים עגלגלים שסך הכל נראים טוב, כמו קציצת עדשים גרגרית ובהירה, וזה מריח כמו קניידלך רגע שלפני הבישול. אני בדיסוננס ענק.

לזכות מדללי הדם ההולנדיים: הם עובדים על אנזים שונה מאלו הישראליים, וההשפעה בפועל היא שאני יכולה לאכול מה שאני רוצה ולשתות מה שאני רוצה, ו(חוסר) קרישיות הדם נשארת ברמה יציבה (פנופרוקומון לעומת קומדין/וורפרין)

ניצלתי שעתיים שגאדג'ט לא היה בבית ולמרות הטמפרטורות במינוס ולמרות שהעדפתי להמשיך לבהות בתה, הכרחתי את עצמי לצאת לחדר כושר. ולא רק זה, חרגתי משכרת המכשירים ובמשך קרוב לשעה עשיתי רק מתיחות

ביום שיהיה אפשר לצלם את שאקטי ולהבין שיש שם חתולה, הגיהנום יקפא

ב-Jumbo (שם של סופרמרקט) יש פינת מוצרים עצובים שנמכרים בהנחה: פגי תוקף, אריזה פגומה או מוצרים מחג שעבר (למשל שוקולד סנטה). קניתי מארז ירקות + תיבול להכנת תבשיל, שיש בו כמעט כל מה שצריך + הוראות מדויקות ושמעו, זה שוס. הירקות אמנם היו צריכים תספורת, אבל סך הכל זה לא משהו שהייתי מנסה להכין באופן רגיל

כשנכנסנו לגור בדירה הנוכחית קיבלתי בדואר מעטפה גדולה, עם הסבר שלכל הנשים בגילי נערכת בדיקה חינם לאיתור מוקדם של סרטן צוואר הרחם, ובאפשרותי לגשת לבית החולים ולערוך את הבדיקה (קיבלתי גם מדבקות עם קוד), או לבקש שישלחו לי מבחנות לבדיקת עצמית בבית. שמתי את הדפים בצד לעיון מאוחר יותר ושכחתי מזה. >>

הנערים שמחלקים את המקומון כנראה לא היו מרוצים מגובה הטיפ כי מאז תחילת החודש הוא הונח בתיבתנו רק פעם אחת

במקום ללכת לחדר כושר כפי שהשרירים שלי התכוונו (אך לא המוח), מצאתי את עצמי מנקה את הקומה התחתונה, מסדרת מדפים וארונות ומקרצפת את הנשק הביולוגי שהחתולייה השאירו בארגז החול (אוקיי, בשלב הזה גם המוח מעדיף כבר חדר כושר. זה פחות לא-מהנה מניקוי מה שנמרור מותיר אחריו אחרי שהוא מנשנש דשא)

תזכירו לי בבקשה לא להזמין יותר שום דבר דרך Bol. לפני כמה ימים היתה ההזמנה השלישית שלי אי פעם בפלטפורמה, ולמרות שלחנות יש ציון גבוה נראה ששוב יהיו בעיות (במפתיע המחיר היה אטרקטיבי, למרות שבד"כ כל מה שבפלטפורמה הזו יקר יותר מאשר במקומות אחרים)

התה (שעמד זמן מה) לא חמים, אפילו לא קצת, אפשר אפילו לומר שהוא קר. אני מתחילה לחשוד ששכחתי להרתיח את המים לפני שמזגתי אותם

חוץ מביף עם עיריית כפר סבא (עדיין פתוח) היה לי ביף עם ביטוח לאומי, שעדכנו אחוזי נכות לא נכונים - שלושה חודשים שמשמעותיים מול מס הכנסה. אחרי שטענו שפניתי באופן הלא נכון ואחרי שגערתי על הבירוקרטיה, התרככו שם, אבל עדיין היה צריך שאשלח קישור לחוברת שבט"ל כתבו כדי שייזכרו מה זכויותיי. קיצור יש אישורים