קבעתי לאנצ' לעוד חודש עם משפחה שהתידדנו איתה. זה אמנם עדיין לא הולנדי לגמרי (שזה לקבוע שנה-שנתיים מראש), אבל עבורי - בוגרת לו"ז ישראלי מופרע שמשתנה משעה לשעה - שאמנם לא ספונטנית אבל במקביל כמעט לא מסוגלת להתמודד עם דברים שנקבעו שבועיים מראש כי זה המון זמן, זו התחלה

קוד לבוש יום שבת בקרינגלופ (חנות יד שניה): מיטב המחלצות הראויות לבילוי עילית; קוד לבוש יום שבת בסופר: פיג'מה + מעיל בית / פיג'מה מוסתרת תחת מעיל

יודעות מה שכרה של מי שניקתה היום את המטבח? בזמן שארוחת הערב נאפתה, הגריל העליון של התנור השתחרר וחלקו נפל, ובכך הבעיר את נייר האפייה, וכל המטבח התמלא פתיתי פיח שהתעופפו מעדנות לכל עבר

נעלמו לי כל הגומיות (היו רק שתיים) והסיכות לשיער שהבאתי איתי (אם הבאתי סיכות לשיער), אז אספתי אותו עכשיו בקליפס פלסטיק של מזון 😳🤷🏽‍♀️

הגישה ההולנדית ישירה, מוצג אקראי:

הכל על האופניים - ככה זה היה נראה בפועל

בהתאם למדיניות "הכל על האופניים" 😎

נעזרתי בצ'אטג'יפיטי כדי להבין מה ההבדלים הקריטיים בין כמה וריאציות עם שם דומה והיא קראה לי יקירה 😩

כמה הייתי גאה בעצמי שאת הנודלס והתיבול, שהטלתי לסיר בהיסח הדעת, שמתי בסיר של המרק כפי שראוי, ולא בסיר עם השוקו, שהיה צמוד אליו. כמה לא גאה בעצמי הייתי כשמקץ כמה דקות הבחנתי ששכחתי להדליק את הגז תחת סיר המרק 🤦🏽‍♀️

בחדשות הטובות: קפצתי לבית המרקחת לפני שקיבלתי מייל שהמרשם מוכן, כי הוא היה ירוק באפליקציה והנחתי שזה אומר שהוא שם. הרוקחת הסבירה שהזמנות נשלחות ממלאי כללי במקום אחר תוך שלושה ימי עסקים, שטרם חלפו (לכן לא קיבלתי הודעה), אבל כיוון שברישום הופיע שנגמרו לי הכדורים, מלוא המרשם נופק מהמלאי של בית המרקחת

בסך הכל שנ"צתי שעה כי הייתי קרועה מעייפות, אפשר להתעורר בלי שיקפצו עלי שלושה קרייסיסים?

זה 3I/ATLAS ? מושב לימוזינה? זו תפאורת הולודק? הו, מה פתאום, ברוכות הבאות לעוד הזיית #מרקטפלאאטס: "הספה" (אבל אולי צריך לעשות סיפור ספינאוף: "החדר")

מוצרים למכירה ב- #מרקטפלאאטס מספקים תהיות פילוסופיות מופלאות. למשל: איך הרכיבו את המיטה? איך יפרקו אותה? האם פה התחבאה אנה פרנק?

רציתי לחדש מרשם, התברר שבית המרקחת מסונכרן עם המרפאה ויודע לבד מתי אמורות להגמר לי תרופות, כולל חיווי ויזואלי. קסם! בעקרון יש גם שירות חידוש אוטומטי, ומובן מאליו שברגע שהמרשם מוכן אני מקבלת מייל + אופציה שישאירו לי בלוקר כדי שלא אוגבל לשעות הפעילות 🤩

קמתי לזה. כלומר, קמתי לחושך מוחלט, ורק אח"כ קיבלתי פיצוי בדמות כתום לוהב ועננים שנראים כמו גלים

בזמן קיפול הכביסה של היום גאדג'ט גילה שאכן יש כפילות באחד הטייצים, ובשם חוש הצדק העביר אותו אלי

הציוץ על (בת של) סלבס זרק אותי לחיפוש קצר מה קרה עם מי שהיו איתי בכיתה, ויש לי שתי מסקנות (השניה קשורה לשמות של סלבס, לא לכיתה): 1. הכיתה שלי לא הוציאה שמות מוכרים בתקשורת, רק אחוז גבוה מאד של רופאיםות וא'נשי הייטק, ברמה כזו שכשראיתי מישהי עם טייטל של מנהלת שיווק, נשמתי לרווחה שיש עוד מישהי "רגילה"

הטלתי היום על גאדג'ט למרק את כל משטחי העבודה במטבח. הוא התמרמר כמובן, ואמר שלא אכפת לו מהם. בזמן שהוא ניקה הסברתי לו את ההגיון, ויכול להיות שיום אחד, בעוד 100 שנה בערך, הוא יבין (לזכותו: קרצף וניקה למופת)

קניתי קוצץ מזון+בלנדר מוט ידני שיש לו גם מקציף חלב, כדי שכשאני מכינה שוקו או קקאו, לא יהיו גושים. הכנתי עכשיו, מזגתי לכוסות אספרסו, וזהו, מרוח לי חיוך ענק ומרוצה, של מישהי שגילתה את מהות האושר

ככה נסעתי היום הבית, שזה ממש בקטנה כי כבר היו לי דיוושים מסובכים ומטורפים יותר. המצחיק הוא שאל השרפרף התכווננתי לפני שבוע, והיום נסעתי במטרה למצוא ציוד לחתולייה

איזה Throwback פרוע היה לי עכשיו 😅 (חס וחלילה לא הייתי חוזרת אחורה)

בטמבורייה, הערתי למוכרת שעזרה לי שכשאני מנסה לדבר הולנדית, המבטא (והקצב השבור) מסגיר שאני זרה ובתמורה אני מקבלת תשובה באנגלית. "אז תתעקשי!", היא אמרה, "תגידי שאת רוצה בהולנדית", ומיד עברה לדבר איתי הולנדית, כאילו יש לי מושג מהחיים שלי. הטוב הוא שקלטתי מילה פה ושם ויכולתי להגיב כאילו הבנתי הכל 🙃

בקשת עזרה: מדי פעם הגדרות השפה מתחרפנות ובמקום עברית-אנגליתUS נוספת אנגליתUK, מה שמשנה את מספר ה-Alt-Shift בהקלדה ואת הפלואו הטבעי של כתיבה. זה קורה אקראית (כנראה יש חוקיות ואני טרודה מכדי להבחין בה) ואני זוכרת שכמה פעמים עשיתי משהו שפתר זאת (לא מחיקת שפה, UK לא מוגדרת), אבל לא זוכרת מה. מה עשיתי?

הגעתי במקרה לציפור בשם סבכי (נפרד משכווי), שיש לה מינים שונים כמו סבכי טוחנים, סבכי קוצים, סבכי חורש, סבכי שחור ראש. יודעות מה אין? סבכי מרנן #בחבחבח

Okay, the crowd going nuts like someone just scored a touchdown at the Super Bowl all *through* the KDH performance is a hell of a thing to see hear/see:

צוות המרפאה מעביר אותי למדללי דם שונים משלי (שאינם בשימוש פה), כך שהתקשרו אלי פעמיים לשאול אם התחלתי לקחת את הכדורים למה לא מתי אתחיל מתי מתי מתי, הכינו לו"ז מפורט עם מינון חדש וכפתור דיווח לעדכן שלקחתי, כך שקודם כל התעצבנתי על המיקרומנג'מנט כי בישראל שחררו אותי לדרכי ואני קבעתי הכל >>

לרכבת מאוטרכט להאג היתה תחנה בחאודה (גאודה בהגייה ישראלית) ואני מודה שבאיזשהו מקום קצת קצת ציפיתי לראות בתים עשויים מגבינה, וקצת קצת התאכזבתי לגלות נוף אורבני רגיל

כשההורים ביקרו אותי הםן נתנו לי כסף מזומן כהפתעה. ההפקדה יצרה סאגה, כי לדורון ולי יש חשבונות בבנק אונליין שלא מקבל מזומן, לפתוח חשבון בבנק שמקבל רק עבור הפקדה אחת (עם עמלה) יצא מסורבל, ובסוף דורון טס לישראל להפקיד את האירו בבנק ישראלי (+עמלה, לא כל סניף מקבל, ודחו שטר שלא היה מספיק מגוהץ ונקי). <<

הייתי אמורה לעשות בדיקת דם במוקד האחיות, דיוושתי לכתובת ו... הגעתי לכנסייה

Nature is beautiful: here you can see the adult buses circling together to protect the baby buses from busivores that would otherwise prey on them

"לנשום דרך התחת" זה ה"שיהיה לך לתרופות" החדש

זה לא שאני נמנעת מלהשתתף בשיחות ויש לי פרצי דברנות, אבל באופן עקבי מה שהכי משרת אותי הוא להקשיב

באחד הקרינגלופ (חנות יד שניה) באוטרכט היה קיר עם תמונות ילדים עצובים. נכון שפעם היה פופולרי מאד לתלות את תמונת הילד הבוכה, אבל למה שמישהי אי פעם תרצה את זה אצלה בבית וספציפית המקריפ עם החור בעין. איך בכלל יורדת לו דמעה יש שם חור

ביקרתי חברה באוטרכט ועברה סירה! לאיסוף! זבל!!!

רגע לפני שינה עיבדתי כמה מהדברים שנאמרו היום בהרצאה - לא התוכן אלא דווקא שאלות שנשאלו בקהל - ופתאום כמה נקודות מפוזרות התחברו לסיפור גדול יותר

כדי לחגוג את סינטרקלאס, אחד המנהגים הוא לתת שוקולד באות הראשונה של השם, כשכמובן S יש בשפע, בכל הטעמים ועם כל התוספות, ועם מלא קישוטים וקצפות, ואילו שאר האותיות פחות מהודרות. רציתי להכין חבילות ל: דיטי דניאל דורון נחשו מה האות היחידה שהייתי צריכה לעבור עבורה ארבעה סופרים (וגם בוולט המקומי לא היה)

אמרו לי שדברים פה לא יהיו כמו בישראל, אבל לא חשבתי שזה אומר לבקש מגאדג'ט לפענח איתי איך לתפעל אקדח סיכות

החתולייה אמורה סופסוף להגיע לפה. נציגת אל על: "נוסע יכול לקחת איתו רק חתול אחד לתא הנוסעים, עבור החתול השני נצטרך אישור מוטרינרית שהוא ישרוד את הקור בבטן המטוס, לא ניקח אחריות אם ימות" ווטפ.

הרצאה על TCK (Third Culture Kids). אמא אחת אומרת שהיא מטביליסי בגאורגיה ומשתפת קטע שכתבה בעקבות מה שאמר הבן שלה. אמא אחרת: "היי, גם אני מטביליסי, גאורגיה, אשמח להפגיש בין הילדיםות שלי לשלך". כל האמהות בחדר מוחאות כפיים ובוכות

קניתי כמה זוגות טייץ מחממים עם פליס והצעתי אחד לגאדג'ט, שינסה. ראה כי טוב ולקח גם את האחרים (סופסוף משהו באורך שלו שלא מתרומם וחושף את קרסוליו לקור כשהוא מתיישב). אתמול, כשקיפלנו כביסה, הטייץ שלי נעלמו באורח פלא. האם יש קשר לכך שגאדג'ט אחראי לקפל את מה שמתחת למותניים? 🧐🤔 (שיהנה ויתחמם, כפרה של אמא)

העסקה היא זו: קודם תסיימי כמה בירוקרטיות ועניינים, אחר כך תוכלי להעביר זמן בלחפש משהו נחמד ושימושי שאולי תקני ואולי לא (אבל היו לך הרבה הוצאות לאחרונה אז עדיף שלא). מצוין, סיכמנו #מוטיבציה

כיצד תזהו שנגעתי במשהו 🫟 #צבעים

כאחרונת הבומריות שלחתי עכשיו למישהי קובץ jpg שבו פרטי קשר של משרד רו"ח, במקום לשלוח את כתובת האימייל ורשימת מספרי הטלפון עצמם (הם לא כתובים לי בשום מקום בצורה מסודרת ולעומת זאת הופיעו בתמונת החתימה של המשרד)

במקום עבודה לפני 100 שנה, ההנהלה החרבנא הנחיתה שחובה להעביר כרטיס בכל יציאה להפסקה. אני, הטרולית, התעצבנתי כל כך שהחתמתי בכל פעם שעברתי ליד דלת הכניסה בדרכי לתמי4 ובחזרה, זה נתן לי מוטיבציה לשתות הרבה, אבל מהר מאד התברר שהמחאה היתה לשווא כי הדו"ח לא היה מסוגל לשמור יותר משלוש כניסות-יציאות ביום

אני צריכה שרפרף לפסנתר, עד כמה זה מזעזע? (יש גם שרפרף עץ עגול רגיל וכנראה פרקטי יותר)

הספק להיום: שימחתי את ההורים שלי, שימחתי את דיטי, ללא קשר לשניים הקודמים (וטכנית לפניהם) שימחתי את עצמי

הגיעו, נשארו שעה שבה דקרו את האצבע ושמו פלסטר (קופות חולים אנא אמצו: אין צורך לשאוב מבחנה לבדיקה אחת), הסבירו ידע בסיסי שלמדתי כבר לפני שנה (היה צריך לסמן V בדף כי אני מטופלת חדשה, אז בסדר), ציוו שאוריד עוד אפליקציה (אני שונאת שיש אפליקציה נפרדת לכל שטות) ובפעם הבאה אגיע למעבדה או אמשיך עצמאית בבית

מצב הצמחים בבית: למשפחה הצטרף דבר משוגע ומרהיב (השם הוא Tillandsia Cy Vincent)

מייל: "המשלוח שלך יגיע היום עד סוף היום!" מייל שני: "חל עיכוב במשלוח ונקבע לו זמן חדש. הוא יגיע היום עד סוף היום!"

פתחתי את הדלת כדי להחזיר למקום את אחד הפחים שפונו, רק כדי לגלות מול פרצופי ילדה, ועוד לפני שהיא ואמה הספיקו להתנצל כדבעי על כך ש-"We lost it", מה שזה לא היה, אל הבית פרצה כלבה ספוגת גשם והחלה לרחרח הכל, והאמא כמעט התעלפה מרוב "I'm so sorry". שמח פה!